משנכנס אדר מרבין בשמחה

בגמרא כבר נאמר שמשנכנס אדר מרבין בשמחה. במאמר זה נבחן האם מדובר בשמחה עצמאית של חודש אדר או שמא מדובר בהכנה לקראת חג הפורים.

חדשות כיפה מאור טרבלסי 24/02/06 00:00 כו בשבט התשסו

בתלמוד הבבלי ((תענית דף כט ע"ב) מופיעה אימרה ידועה ושגורה בפי כל:

"כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה".

ננסה להתעלם מהאופן בו אנו מבטאים את דרשת חז"ל זו (הרקדות, בדיחות, נפצים וכו'), ולעמוד על משמעות השמחה והביטויים הראויים לה לפי המקורות.

ההבנה שעולה מדברי התלמוד בהמשך לאימרה המצוטטת לעיל, היא שלחודש אדר יש מעמד עצמאי כזמן שמסוגל לגרום לאדם מזל טוב. וכמו שרב פפא אומר (שם):

"אי לכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדיה נוכרי, לישתמיט מיניה באב, דריע מזליה - ולימצי נפשיה באדר, דבריא מזליה' [= לכן, בן ישראל שיש לו דין עם נוכרי, יתחמק ממנו בחודש אב, שמזלו רע, ויזדמן לו באדר, שמזלו טוב]".

וכמו שעולה במגילת אסתר, בפסוק "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה" - מכאן, שמעלת החודש היא גורם משמעותי באירועי המגילה, וכנראה שגם לדורות. חשוב לציין, שהרמב"ם משמיט את אמרת רב פפא בהלכותיו, כחלק משיטתו הרחבה בכל מקום, ש'אין מזל לישראל' (כך כותב החת"ם סופר בשיטת הרמב"ם).

הבנה אחרת יכולה להשתקף מהתלמוד הירושלמי בתחילת מסכת מגילה:

"תני בשם רבי נתן: כל החודש כשר בקריאת מגילה, מאי טעמא - 'והחודש אשר נהפך להם מיגון לברכה' ".

כדי להסביר את המשמעות שיכולה לנבוע ממקור זה, נקביל את ההלכה של רבי נתן להלכה ידועה בדיני פסח:

"שואלים ודורשים בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום; רבי שמעון בן גמליאל אומר - שתי שבתות... מאי טעמא דרשב"ג? שהרי משה עומד בראש החודש, ומזהיר על הפסח..." (תלמוד בבלי פסחים, דף ו).

מהלכה זו, שהדמיון בינה לבין נידונינו הוא רב (מועד בי"ד-ט"ו בחודש, והלכות מקדימות בראש החודש), נוכל להסביר אחרת את המרבין בשמחה. כשם שמשמעות הדרישה בהלכות החג קודם הפסח הינה הכנה לחג הפסח, כך ריבוי בשמחה קודם המועד הוא הכנה נפשית לקראת החג. הכנה זו חיונית שכן קיום ציווי על רגשות, שבאופיים הם טיבעיים וספונטנים לאדם, אינו פשוט. הכנה ראויה מוקדמת יכולה לפתור את הבעיה[1].

ההבדל בין שתי ההבנות שהצגנו יכול להוביל לביטויים מעשיים שונים של השמחה. לפי ההבנה הראשונה, בדברים שיש בהם הנאה ושמחה רגעית אנו זוכים לקיום דרשת חז"ל, שכן לימי חודש אדר משמעות עצמאית. לעומתה, ההבנה השניה מבקשת מאיתנו ביטויי שמחה שיש בהם השפעה לטווח ארוך לפחות עד חג הפורים. הבנה זו תעודד יותר התבוננות בהנהגת הקב"ה את העולם בכלל ועם ישראל בפרט כהכנה לקראת התפרצות הרגשות בפורים.

שנזכה לחודש טוב במזל טוב והצלחה...



ההלכה שציטטנו מפסחים נאמרה על חג הפסח ונחלקו הפוסקים האם מדובר דווקא בפסח שהלכותיו מרובים או בגלל שיש בו קורבן או שמא גם בשאר ימים טובים. בכל מיקרה גם אם נניח שישנה הלכה כזו בשאר ימים טובים (מגן אברהם ועוד) ההכנה שאנו מציעים היא שונה בהיותה נפשית.