סכך, דפנות וכניסה לסוכת השכנים - כל ההלכות לסוכות

בנין הסוכה

1. מספר הדפנות - לכתחילה יעשה ג' דפנות שלמות שגובהן לפחות מטר אחד שתהיינה עומדות תחת הסכך, ולא משוכות החוצה ממנו (שו"ע סי' תרלא).

2. תחילת גובה הדפנות - הדפנות צריכות להתחיל ברווח של פחות מ-23 ס"מ מהרצפה (ג' טפחים). (שו"ע סי' תרל סע' ט)

3. סוכה מבד - אם רוצים לעשות דפנות סוכה מבד, צריך לקשור אותו היטב שלא יזוזו. בדפנות שארכן למעלה מ 2 מ' הדבר בדרך כלל כמעט בלתי אפשרי. לכן צריך לקשור רצועות או חוטים לאורך הדפנות עד גובה מטר אחד, כשבין החוטים יש רווח פחות מ 23 ס"מ. יש לדאוג למתוח את החוטים בחול המועד כדי שלא יתרופפו. באופן זה על פי ההלכה הדופן עשויה מהחוטים, והבד הוא לצורך הצניעות והרגשת הפרטיות (סי' תרל סע' י).

4. כמות הסכך - לכתחילה יש לסכך היטב שתהיה הסוכה צילתה מרובה מחמתה, ומאידך צריך שיהיה ניתן יהיה לראות כוכבים דרך הסכך. בדיעבד גם אם אין רואים, הסכך כשר, ובתנאי שגשם יכול לחדור דרכו (סי' תרלא סע' ג).

5. דין מעמיד - לכתחילה אין מעמידים את הסכך בדבר שמקבל טומאה, אבל אם אין לו אפשרות אחרת, הסוכה כשרה, ומותר לברך על אכילה בה (שו"ע סי' תרכט סע' ז, וסי' תרל משנ"ב נט).

6. סוגי מחצלות - מותר לסכך במחצלת אם עשויה במיוחד לסכך, כדאי לוודא שמצורף לה אישור בכתב מגוף מוסמך, או שמדובר במחצלת שאי אפשר לשכב עליה, כי איננה נוחה לשכיבה. מי שקנה מחצלת העשויה מקנים שלמים שאי אפשר לישון עליה, המחוברים על ידי חוטי ברזל, לכתחילה עדיף שלא להשתמש בה, אבל אם אין לו פנאי להחליף לפני החג, מותר לסכך בה (סי' תרכט ו). 

7. סכך פסול בתוך הסוכה - סכך פסול הנמצא בתוך הסוכה ששטחו פחות מד' טפחים מרובעים (32 ס"מ * 32 ס"מ) היושב תחתיו יצא ידי חובה. אם שטחו גדול מגודל זה, היושב תחתיו לא יצא ידי חובה (סי' תרלב א). ולכתחילה יש להחמיר שלא לשבת תחת סכך פסול אף בשיעור למעלה מ-ג' טפחים מרובעים (24 ס"מ * 24 ס"מ) (משנ"ב סי' תרלב ס"ק ג).

8. חור בתוך הסכך – אויר פחות מג' טפחים מרובעים (24 * 24) היושב תחתיו יצא ידי חובה. אם שטחו גדול מגודל זה, היושב תחתיו - לא יצא ידי חובה (סי' תרלב ב).

9. סוכה המחולקת בפס אוויר - פס אויר החוצה את הסוכה לכל ארכה או לכל רחבה. אם הוא גדול מג' טפחים, הרי הוא יוצר שתי סוכות וצריך לבדוק האם שתיהן כשרות או לא. לפעמים זה עלול לפסול את שני החלקים שמצדי הפס. אם רחבו פחות מג' טפחים, הסוכה נחשבת אחת, אבל כאמור אין ישנים או אוכלים תחתיו. (תרלב' ב).

10. תעשה ולא מן העשוי - הנחת הסכך צריכה להיות לאחר הצבת הדפנות ולא קודם לכן. אם הניח כבר את הסכך, ירים את הענפים מעט ויניח אותם שוב. כך הוא הדין גם אם היה מעל הסוכה ענף, וקצץ אותו, והוא משאיר אותו שיצטרף לסכך. לאחר שקצץ אותו, יגביה אותו מעט ויניחהו. לכתחילה אם עושה סוכה תחת גג נפתח, יפתח קודם את הגג, ואחר כך יניח את הסכך. אם שכח לפתוח לפני הסכוך, ואחר הסכוך קשה לו להגביה את הסכך (במקרה של גג), הסוכה כשרה (תרכו' ב - ג).

11. סיכוך בנסרי פרגולה - יש מחלוקת בין הפוסקים בדור שלנו, אם מותר לסכך פרגולה בלוחות דקים (שרוחבם פחות מג' טפחים) שנמצאים בקביעות בגג הפרגולה, גם אם הונחו שם לצורך סוכה. יש המתירים זאת בתנאי שיהיה רווח ביניהם ולא יהיו צפופים. יש המחמירים אם הלוחות מחוברים במסמרים או בברגים, ויש המחמירים בכל מקרה שהם מהוקצעים וקבועים (אפילו רק מהודקים בלי שום אמצעי נוסף) ואינם רפויים. המחלוקת היא האם זו נקראת סוכת קבע שהיא אסורה גם אם היא מסוככת כהלכה. ולמעשה אפשר להקל בזה. (סי' תרכט יט, שעה"צ תרלג' ו, ערוה"ש תרכט' לב) 

12. סוכה שלא נבנתה לשם מצות סוכה - סוכה שנעשתה שלא לשם מצוה, צריך לחדש בה דבר לשם מצוה, אחרת - אינה כשרה לשבת בה. סוכה שנעשתה לצורך חג סוכות גם אם נעשתה זמן רב לפני כן, כשרה. אם נעשתה לצורך סוכה, אבל ישב בה כבר בחג סוכות אחד, לחלק מהפוסקים צריך כל שנה להרים מעט את הסכך, ולהניחו לשם מצוה. מובן שכך הדין לשיטתם בסכך קבוע בפרגולה (תרלו א).

הישיבה בסוכה

1. המצווה - מצות הישיבה בסוכה היא כמו שהוא נמצא בביתו, נכנס ויוצא כפי דרכו. אם חם לו, או קר לו שם, או שיש דברים שמטרידים אותו, ואינו יכול להשתמש בה לצורך מה שרוצה לעשות באותו זמן, הרי הוא בגדר 'מצטער' ופטור (תרלט א, תרמ ד).

2. מה אוכלים בסוכה - לכתחילה ראוי לאכול רק בסוכה, אך אין חייבים לאכול בסוכה אלא אם אוכלים לחם או מזונות בשיעור כביצה (58 סמ"ק). אבל אין מברכים על מזונות 'לישב בסוכה' אלא אם הוא שבע ממנו (קסח' ו, תרלט' ב, משנ"ב תרלט ס"ק טו).

3. סעודה בלילה הראשון - בלילה ראשון של החג ובסעודות שבת של החג צריך לאכול לחם בשיעור כביצה לצאת ידי חובת ישיבה בסוכה (משנ"ב תרלט ס"ק כב).

4. שינה בסוכה - השינה בסוכה היא חובה כל החג, והחמירו חכמים בשינה ואסרו אפילו לישון שינת עראי מחוץ לסוכה. אעפ"כ רבים מקילים בזה, אם בגלל קור או חום או מטרדים אחרים במהלך היום, שהרי 'מצטער' פטור מהסוכה. אם אדם אינו מרגיש בטוח בסוכה - פטור מלישון בה. אעפ"כ, אכילה בסוכה או שינה ביום חייב לעשות בה, אלא אם כן הוא מצטער (תרמ' ד).

סוכה בגשם ובדרכים

1. קישוטים – בשבת וחול המועד קישוטים הם מוקצים. ואף בחול המועד אסור להשתמש בקישוטים, מפני שהם מוקצים למצוותם, אך מותר בשביל לשמור שלא יתקלקלו. ואם עשה תנאי לפני שתלה אותם, שיוכל להוריד אותם בחג - מותר לטלטלם ואף להשתמש בהם (תרלח' ב).

2. מטיילים – מטיילים נחלקו הפוסקים האם הם פטורים מהסוכה בזמן הטיול, ויש להחמיר אם יכולים למצוא סוכה בקלות. וכן כשיגיעו למקום חנייתם בלילה, צריכים למצוא סוכה. אך אם אינם מוצאים - פטורים, ואינם צריכים להשקיע רבות בחיפושים או בבניית סוכה (סי' תרמח).

3. בנייה בחול המועד - מותר לבנות סוכה בחול המועד גם כשמשתמש בכלי עבודה, שזה צורך מצוה. (תרלז א)

4. פירוק הסוכה במהלך חול המועד - סוכה שנבנתה בערב החג אסור לפרקה במהלך חול המועד, אפילו אם עשה תנאי לצורך זה. אם בנה את הסוכה בחול המועד, והתנה לפני עשייתה שיפרק אותה במהלך חול המועד, מותר (תרלח א).

5. כניסה לסוכה ללא רשות הבעלים - הנמצא בדרך וראה סוכה הנמצאת במקום הפתוח לרבים, ולא בחצר סגורה, מותר לשבת ולאכול שם, אם אין בעל הסוכה בביתו, ואינו יכול לשאול את רשותו. אנו מניחים שחזקה נוח לו לאדם שתיעשה מצוה בממונו באופן שאין לו חסרון כיס. מובן שצריך להיזהר, שלא לגרום נזק לסוכה (למשל ע"י ילדים). ברגע שבעל הסוכה מגיע יש לפנות את הסוכה מיד, אלא אם הוא מרשה להישאר בה (סי' תרלז ג).