השבוע נקרא בתורה בספר ויקרא בפרשת המועדות, החותמת בסוכות, ובספר במדבר במוספי החג. בנביאים נקרא בנבואה החותמת את ספר זכריה. בכתובים, יש הנוהגים לקרוא, את מגילת קהלת.
בפרשת המועדות (ויקרא כ"ג) מבליט הכתוב את המייחד כל אחד מן המועדות.
ביחס לסוכות - ארבעת המינים וסוכה. המפגש עם עולם הטבע. "באספכם את תבואת הארץ".
בפרשת תמידים ומוספים (במדבר כ"ח- כ"ט) מיוחדים מוספי חג הסוכות. בכל המועדים מביאים פר או שניים- בסוכות בין 13 ל7 (סה"כ 70). בכל המועדים - איל אחד, בסוכות - שניים. בכל המועדים - שבעה כבשים, בסוכות - ארבעה עשר. כפול ומכופל. המפגש עם המקדש מקבל עוצמה מיוחדת.
בדברי הנביא זכריה (פרק י"ד) מתוארת התמודדות קשה בין עם ישראל לאומות העולם בירושלים, על ירושלים.
ושארית הגויים העולים לירושלים בחג הסוכות. מטבע הלשון "והיה ביום ההוא" החוזרת בנבואה זו, כמו גם בנבואות אחרות, רומזת להתרחשות של "אחרית הימים". המפגש עם האנושות.
מגילת קהלת פותחת באדם הניצב נוכח הטבע (הארץ, השמש, הרוח והמים - המחזוריות והחוקיות בטבע) ומסיימת באדם המתפרק בסוף ימיו, וב"סוף דבר" - דיון מקיף ומעמיק על משמעות חיי האדם. המפגש עם האדם.
בחג הסוכות אנו סוגרים מעגלים רבים: מעגל שנה חקלאית, מעגל שלשה רגלים ומעגל חגי תשרי, מעגל הזיקה של עם ישראל עם אומות העולם (ימי הדין של העולם כולו והמלכת א-הי ישראל על העולם כולו), ומעגל המפגש של כל אחד עם עצמו - ימי התשובה.
כל סיום הוא גם התחלה. סימנך : סיום כפול ותחילה.
(גם בקריאת התורה אנו מסיימים ומתחילים).
אנו מתייצבים לסבב נוסף בתנועה הספיראלית. נקודת הזינוק החדשה שלנו מקפלת בתוכה את כל הנסיון שצברנו בשנה החולפת. אנו מתחילים שנה חדשה בשמחת החג, עם כוחות מחודשים להתקדם בכל המעגלים. וה' יעתיר עלינו ברכתו ממרום.
דוד נתיב מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג- גוש עציון