תאריך כניסה ויציאת החג:

תאריך לועזי

החל מ 23/9/2018 בערב ועד 30/9/2018 בערב

תאריך עברי

בין התאריכים ט"ו בתשרי - כ"א בתשרי

למה חוגגים את סוכות

חג הסוכות הוא השלישי מבין שלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות.

התורה מצווה כמה פעמים על חג הסוכות ומנמקת את מצוות הישיבה בסוכה שכך שעל ידה יזכרו הדורות הבאים כיצד ה' הושיב את ישראל בסוכות כאשר הוציאם ממצרים - "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם" (ויקרא כג, מג).

בחומש דברים, לקראת הכניסה לארץ ישראל, מכנה התורה את סוכות חג האסיף ומצווה: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ". (דברים טז, יג-יד). שם מוזכרת גם מצוות העליה לרגל בחג הסוכות.

משמעות החג

חג הסוכות מקפל בתוכו משמעויות רבות.

חז"ל נחלקו האם הסוכות שאנו בונים, הן זכר לסוכות ממש שבנו ישראל במדבר, או שמא זכר לענני הכבוד שהקיפו אותם במהלך הנדודים במדבר. ענני הכבוד מסמלים את השגחת ה' על עם ישראל והנסים הרבים שעשה לדור יוצאי מצרים.

הסוכה הרעועה, מזכירה לנו גם שלמרות תחושת "ביתי הוא מבצרי", לא קירות בטון הם אלו שבהכרח מספקים תחושת ביטחון.

הסוכה, הפשוטה להכנה, מותירה מאחור את הבדלי המעמדות הכלכליים, ומעמידה את כולם בנקודה שווה אל מול מצוות החג.

חג הסוכות, המכונה בתורה זמן שמחתנו, מזכיר לנו שהמחה אינה תלויה בהכרח בעושר, אלא ניתן לשמוח גם בצריף דל. כמו שאמר שלמה המלך: "טוב פת חרבה ושלוה בה – מבית מלא זבחי ריב".

חג סוכות מלא מוטיבים הקשורים לטבע – הסכך צריך להיות מן הצומח, ארבעת המינים – גם גם מן הצומח, ניסוך המים, מצוות ערבה ועוד. כל אלו מסמלים את סיומם של הימים הנוראים, בהם אנחנו קצת "שוברים" את הטבע ועוסקים בתיקון עצמי, ובסוכות המהלך מושלם לא בהתנזרות מן הטבע, אלא דווקא בחזרה אל הטבע, אבל בצורה מתוקנת.

מצוות חג הסוכות

כפי שראינו התורה מצווה לשבת בסוכה במהלך חג הסוכות – "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מב).

הסוכה מכונה בניין ארעי, כלומר זמני, ועליה לכלול לפחות שלוש דפנות. הסכך הכשר לסוכה צריך להיות מן הצומח, לאחר שכבר נתלש ממקור גידולו ואינו עוד מחובר לאדמה. יש לבנות את הדפנות, ורק לאחר מכן להניח את הסכך.

מצווה נוספת עליה מצווה התורה בסוכות היא מצוות ארבעת המינים - "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל" (ויקרא כג, מ). ארבעת המינים כוללים – לולב, אתרוג, שלושה הדסים ושתי ערבות. אוגדים יחד את הלולב עם ההדס והערבה. ובשעת הברכה מצמידים את האתרוג ללולב.

על שתי המצוות הללו – ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים, מברכים ברכה מיוחדת ("ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה"/"ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב"), בנוסף לברכה זו, בפעם הראשונה שמקיימים מצוה זו בל שנה מברכים גם את ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

גם מצוות השמחה מופיעה ביחס לסוכות – "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מ).

מנהגי החג

בנוסף למצוות ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים, נהגו בסוכות לחגוג את שמחת בית השואבה, זכר למעמד המיוחד שהיה בתקופת המקדש במהלך חג הסוכות, בו שאבו מים ממעיין השילוח על מנת לנסכם על גבי המזבח. במעמד זה היו שרים ורוקדים בשמחה מיוחדת, עליה נאמר במשנה: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו".

נוהגים להזכיר בכל אחד מימי החג אחד משבעת האושפיזין (אורחים), מאבות האומה. כל אחד מהאורחים הללו מזכיר לנו ערך חשוב בעל מסר לדורות – אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד.

בכל אחד מימי החג נוהגים לערוך את תפילת ההושענות – תפילה מיוחדת הנאמרת בסוכות, עם ארבעת המינים (פרט לשבת), במהלכה מתפללים על שנה גשומה ופוריה.

ביום האחרון של סוכות – יום הושענא רבה, נוהגים במהלך תפילת ההושענות להניח את ארבעת המינים ולקחת ענפי ערבה ולחבוט אותם. מנהג זה נקרא חיבוט ערבות.

שאלות בנושא סוכות בשאל את הרב

מאמרים ודברי תורה לסוכות

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר