גם במירוץ האדיר להצלחה עסקית, חשוב לזכור את הפשטות הבסיסית שממנה הגענו. אנחנו חיים בעולם העסקים, בעולם תחרותי, קפיטליסטי, הישגי. אנחנו נאבקים בזירה הזו כדי לשרוד, להתקדם, להתפתח מקצועית, עסקית ומנטלית.
אממה, פעמים רבות, דווקא המרדף הזה גורם לנו להביט קדימה, כלומר אל מה שאין לנו. זה בריא וזה נהדר, כי זה מה שמקדם אותנו, אבל צריך לזכור גם להסתכל על עצמנו בצורה צנועה יותר.
חג הסוכות תובע מאיתנו לעזוב את הנכסים הפיזיים שלנו, את הבית - המבצר שלנו, את המקום הבטוח והחזק, ולגור שבוע ימים בתוך סוג של צריף. זוהי תזכורת לאדם, מסביר רבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הגירוש. תזכורת לכך שהנכסים החומריים הם לא העיקר בחיים, ושעלינו להציב את הערכים בליבת חיינו.
אין הכוונה שנעזוב את עולם החומר. מיד לאחר החג נשוב אל ארמונות השיש. אך השבוע הזה בתוך צריף העץ, בעל תקרת הסכך הפרוביזורית, מזכיר לנו את מיקומם של הנכסים החומריים, ולבל נטעה להחליף אותם בערכים נצחיים.
חג הסוכות מוביל לשמחת התורה
הפשטות הזו גם מובילה לשמחה. העובדה שאנחנו מביטים זה על זה בשוויון, בגובה העיניים, עוזבים רגע את התחרות, ומשלימים עם עצמינו ועם הזולת, מובילים אותנו ל"שמחת התורה", שמחה שלמה בנכסי הרוח, שתלווה אותנו אל תוך השנה.
סוכות בשבילי זה צניעות, זה שיוויון, סוציאליזם, פשטות, מדבר - לא צריך הרבה כדי להיות מאושרים: בריאות, משפחה אוהבת וקורת גג.
לא פעם בחברות הייטק נזכרים בימים הראשונים, שהיינו גראג, ומה אנחנו זוכרים משם? הרי עדיין לא היה אז מימוש אופציות, מטבח מושקע, חדר כושר או יוגה. מה כן היה שם? את אווירת הביחד. את העובדה שכולם פעלו יחד לאותה מטרה. אווירת יצירה, כולם עושים הכל. ובעיקר: שמחה ואושר.
ביום יום שלנו, צריך לעשות הכל כדי לא לחכות לסוכות, לזכור שכולנו בני אדם, שמכולם יש מה ללמוד, שאושר זה רק עניין של זוויות.
חג שמח
הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע, מנכ"ל Pery ומחבר הספר "אבות הניהול"