כל עם ישראל עומד וממתין לשיבת החטופים לארץ. כולנו מתרגשים ומן הסתם זה יהיה אירוע מרגש שיהיו בו גם דמעות של שמחה וצפייה, וגם דמעות של בכי. שמחה על החטופים החיים ואבל על אלו שנרצחו. בנוסף לכך ימים אלו הם ימי זיכרון לאלו שנרצחו ונהרגו בימים הראשונים של המלחמה. אזרחים שנרצחו במסיבת הנובה, ותושבים מיישובי העוטף. חיילים ואזרחים שנלחמו בגבורה מול מפלצות החמאס ונהרגו בקרב.
כיצד ננהג בעת שיבת החטופים ?
השולחן ערוך או"ח (רכב,א) פוסק: על שמועות שהם טובות לו לבדו,מברך: שהחיינו; ואם הן טובות לו ולאחרים, מברך: הטוב והמטיב.
חזרת החטופים היא שמועה שטובה לכל עם ישראל. אולם ייתכן שלברכה זו קיים תנאי נוסף. הביאור הלכה על שולחן ערוך (רכג,א) פוסק שברכת הטוב והמטיב היא ברכה על שמחה מתועלת גשמית שיש לציבור כמו ירידת גשמים שמועילים לבעלי השדות. נראה ששיבתם של החטופים למשפחותיהם היא שמחה שיש בה תועלת של ממש לכלל ישראל. מלבד, השמחה הגדולה שהם חוזרים לחיק משפחתם, שחרורם יקדם את שיקומו של עם ישראל. לכן נכון לברך את ברכת הטוב והמטיב, ניתן גם הלכתית לברך את ברכת "שהחיינו" שתוקנה רק על עצם השמחה אולם לעניות דעתי ברכת הטוב והמטיב יותר מתאימה במקרה זה.
מי שפוגש את החטופים פנים אל פנים
השולחן ערוך (רכה, א - ב) פוסק :
הרואה את חבירו לאחר שלשים יום, אומר: שהחיינו, ואחר י"ב חדש [ = שנה] מברך: מחיה מתים.
ברכה זו אינה שכיחה משום שאין כל בעיה ליצור קשר ולקבל אות חיים מאנשים שאנחנו מכירים. אולם במקרה של החטופים באמת לא היתה אפשרות לדעת אם הם בחיים עד רגע שחרורם. ההלכה הזו מתייחסת לחבר כלומר, לאדם שראינו אותו בעבר ולא שמענו ממנו ולא קבלנו ממנו אות חיים במשך שנה. לאחר המפגש הראשון ניתן לברך עליו "מחיה המתים". ולכן, אדם שלא ראינו מעולם כמו החטופים שרובנו לא הכרנו אותם אין לברך עליהם ברכה זו . אולם, כשם שאדם מברך על לידת בת שלא ראה אותה מעולם את ברכת "שהחיינו" בשל השמחה הגדולה שקיימת בלידתה כך גם על החטופים שדאגנו להם מדי יום ביומו, והתפללנו לשלומם נכון יהיה לברך את הברכה "מחיה המתים" כאשר נפגוש אותם פנים אל פנים.
לקראת יום שמחת תורה
שמחה תלויה בהרגשת הלב, וגם תלויה בנסיבות ובמצב. מאז מלחמת חרבות ברזל שמחת תורה הוא יום הזיכרון למאות נרצחים וגם לצערנו יובאו חטופים מתים למנוחת עולמים. אנו שמחים שהצלחנו להביא את החטופים המתים לקבורת עולמים [ נקווה שאת כולם] אבל הלב דואב וכואב על מותם. גם השנה אנו מרגישים צורך להתייחד עם הנרצחים והנופלים. לאחר סיום התורה נהגו עדות אשכנז לומר את תפילת יזכור שבמהלכו נזכיר גם את הנרצחים והנופלים. כמו כן, נהגו להדליק נר זיכרון לפני כניסת החג ראוי להוסיף נר נוסף לע"נ הנרצחים והנופלים.