סגור

עבודת הכהן ביום הכיפורים: בגדי לבן

מלבד מלאכת הקרבת הקורבנות ושאר העבודות המוטלות על הכהן הגדול ביום הכיפורים, מוצאת לנכון התורה לשים דגש גם על סוג הבגד שעליו ללבוש. הרב אברהם סתיו מנסה להתחקות אחר הטעמים לכך. מאמר ראשון בסדרה

הרב אברהם סתיו
ה באלול התשעח
,
16 באוגוסט, 2018 23:11
עבודת יום הכיפורים

עבודת יום הכיפוריםצילום:

באופן חריג ויוצא דופן, התורה מתארת בפרשיית עבודת-יום-הכיפורים לא רק את הקרבנות ואת העבודות המוטלות על הכהן הגדול, אלא גם את הבגדים שאותם עליו ללבוש: "כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם."

תשומת הלב שהתורה מקדישה לבגדי-הבד מעורר באופן טבעי את השאלה: מה מייחד אותם ביחס לבגדים של כל השנה? ומדוע יש בהם צורך דווקא ביום הכיפורים?

מן המקורות אפשר לדלות שלוש תשובות שונות לשאלה זו, שכל אחת מהן עומדת על מאפיין אחר של הבגדים:

תשובה אחת נמצאת בגמרא במסכת ראש השנה: "מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה - לפי שאין קטיגור נעשה סניגור". מכיוון שהזהב שימש את ישראל בחטא העגל, אין אנו רוצים להזכיר אותו בעבודת יום הכיפורים. אפשר לראות בזהב ביטוי לעולם החומר כולו, שהוא-הוא הגורם לחטא (כפי שאמר משה לקב"ה: "כסף וזהב שהשפעת להם לישראל – הוא גרם שעשו את העגל"). בכל השנה כולה אנו חיים את חיי החומר ומנסים להתמודד אתם כמיטב יכולתנו. אך ביום הכיפורים אנחנו פורשים, מתנתקים ומבקשים את קרבת אלוקים במקום שלזהב אין כניסה אליו. לא מנסים לקדש את החומר ולהעלות ממנו ניצוצות.

לפי גישה זו, אין בעצם משמעות לבגדי לבן דווקא, אלא שקיים איסור על הכנסת זהב לפני ולפנים, וממילא נותרו לכהן רק בגדי הלבן.

תשובה אחרת אפשר למצוא בשתי השוואות שעשו חז"ל: בתלמוד הירושלמי נאמר שהכהן מבקש לשמש באותם בגדים שמלאכי השרת משמשים בהם במרום; ובתלמוד הבבלי נאמר שהוא לובש בגדי כהן הדיוט.

נראה ששתי ההשוואות הללו, למלאך ולכהן הדיוט, מלמדות על אופי התפקיד של הכהן הגדול ביום הכיפורים. בכל השנה כולה מייצג הכהן את הקדוש ברוך הוא בפני העם, ועוטה על עצמו בגדי-מלכות. אך ביום הכיפורים, כשהוא נכנס לפני-ולפנים, הוא מייצג את עם ישראל לפני ה'. בפניו הוא עוטה את בגדי ההדיוט, המשרת, בלי כל הגינונים והקישוטים שהוא נושא אל מול העם.

מבט נוסף עולה מתוך השוואת בגדי הבד של יום הכיפורים לשני המקומות הנוספים בתורה שבהם מתוארים בגדי כהונה כ-"בגדי בד": מכנסי הכהנים ("מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה") ובגדי הכהן המרים את הדשן מעל המזבח ("וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ").

מה משותף למכנסיים ולבגדים הנלבשים בזמן תרומת הדשן? בשני המקומות מדובר על בגדים שתפקידם פונקציונאלי בלבד - לבוש מינימאלי בכדי שהכהן לא יהיה עירום - ולא בגדים המבטאים את מעמדו וחשיבותו של הלובש אותם. בניגוד לבגדי כהונה רגילים שנעשים "לכבוד ולתפארת".

מדוע לובש הכהן ביום הכיפורים דווקא לבוש מינימלי כזה? עם צאתם של אדם וחוה מגן עדן, עשה להם הקב"ה "כתנות עור", ובמדרש נאמר שהיו אלו בגדי כהן גדול. כשאנו עומדים מול העולם אנו זקוקים לבגדים שייצגו אותנו כלפי חוץ, שייצרו שכבת הגנה מכובדת שמאחוריה אפשר להתחבא. אך ביום הכיפורים מבקש הכהן לחזור אל גן העדן, שם די ברצועה דקיקה של עלי תאנה ואין צורך לשמור על כל אותות המעמד והמגזר שהבגדים מבקשים לשמר. כדי להיפתח למפגש שלם ואמיתי עם הקב"ה מתנתק הכהן הגדול מן הבגדים הייצוגיים שלו ונשאר עם בגדים מינימאליים, שאין בהם "כבוד ותפארת" אלא צניעות בסיסית בלבד. בגדים שגם אותם הוא מאבד בשלב מסוים, כשהוא יורד לטבול במקום קדוש בלי כל חציצה בינו לבין אלוהיו.

הכותב לומד ומלמד בישיבות הר עציון ומחנים

המאמר מבוסס על הספר "מבית לפרוכת - פשט עיון ומשמעות בעבודת יום הכיפורים". ניתן להשיג בחנויות הספרים ובאתר 'מרכז הלכה והוראה', לפרטים: office@halachaed.org.il; 02-547-4542.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

שופטי בית המשפט העליון. ארכיון צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

בג"ץ הוציא צו על תנאי לממשלה בשל אי העברת התקציב

קרא עוד