שאלות:
1. באיזה עניין נזכר:
א.יצחק בן אברהם
ב. מנהגם של בעלי חיים זכרים להתנגח זה בזה.
ג. מר עוקבא בשני עמודים רצופים בשני עניינים שונים.
2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. הסובל בגלל אפו.
ב. ששאל שאלה הלכתית, אבל לא באמת התכוון לקבל תשובה?
ג. אריוך,ואיננו מלך אלסר?
3. מה המשותף ל:
א. מר עוקבא וילתא.
ב. הושע בן בארי, חזאל, אליהו, חזקיהו.
ג. בנימין בן יעקב, עמרם אבי משה, ישי אבי דוד, כלאב בן דוד.
ד. ראובן, בני עלי, בני שמואל, דוד, שלמה, יאשיהו.
4.השלם:
א."........ אפילו בתקופת......... קרירא ליה"
5.שונות:
א. היכן מצינו הלבשת בהמה לקישוט בעלמא?
ב. מהו "עונג שבת" של בהמה?
ג. הייתכן שאמורא איננו יודע מאומה בהלכות שבת?!
ד. כיצד התמודדו בתקופת הגמרא עם בהמות שחומן עלה ועם בהמות שסבלו מעצירות?
ה. האם מציאת אוצר ע"י אדם מוכיחה חד משמעית שהוא בעל "סיעתא דשמיא"?
ו. היכן נזכרים ברצף של שלוש מלים שמות של שתי מסכתות רצופות בש"ס, כשהמסכת הראשונה מוזכרת פעמיים ברצף...?
ז. "טוב לגבר כי ישא על בנעוריו"(איכה): חקלאינו הקדמונים יישמו כלל זה גם על בעלי חיים(להבדיל) - היכן?
ח. האם ההיגד הבא נכון: בעדרו של רבי אלעזר בן עזריה נולדו כל שנה 120.000(מאה ועשרים אלף) עגלים.
ט. היכן יש ביטוי להסתאבות הממסד?
תשובות:
ב. נ"ד: 8 לפני הרחבות.
ג. " א"כ עשיתה מר עוקבא", נ"ד:באמצע העמוד.
" הא יתיב מר עוקבא אב בית דין", נ"ה. 7 מלמעלה.
ב. לוי, בנו של רב הונא בר חייא, שאל את רבה בר רב הונא שאלה הלכתית אודות יציאה בשבת בפרומביא של חמורו הפרא, וכל זאת כדי להפיס את דעתו, נ"ב. 1.
ג. "וכן תרגמה אריוך בבבל אריוך מנו שמואל", נ"ג. כשליש מלמטה.
3 .
א. שניהם שימשו - בדרך הומוריסטית - מקור להשוואת הטיפול המפנק של בעלי חיים אליהם, נ"ד: אמצע העמוד וכן 6 שורות אחרי.
ב."מאימתי תמה זכות אבות", נ"ה. רבע תחתון.
ג. "ארבעה מתו בעטיו של נחש", נ"ה:4 לפני הרחבות.
ד. " כל האומר ........ חטא אינו אלא טועה", דהיינו כל המייחס לפלוני את החטא המשתמע לכאורה מפשט הכתוב, טועה. נ"ה: שליש עליון עד נ"ו: 7 מהסוף.
4. חמרא, תמוז, נ"ג.15 מהסוף.
5.
א." פליגי בה רב ושמואל חד אמר בין לנוי בין לשמר אסור וכו' ", נ"ב. 10.
ב. "תולין טרסקל לבהמה בשבת"(רש"י: "...ותענוג בעלמא הוא שלא תטרח צווארה לשוח בארץ", נ"ג. לפני אמצע העמוד.
ג. על דרך ההגזמה:..."א"ל אי הכי אמר אבא(=רב) לא ידע במילי דשבתא ולא כלום", נ"ג. אמצע העמוד.
ד. מעמידין אותן במים, מריצין אותה כדי שתתרפה, נ"ג:14 מלמעלה, 2 אחרי הרחבות.
ה. לא, שהרי, לפחות לשיטת אביי, " כמה גרוע אדם זה(שנפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו) שנשתנו לו סדרי בראשית וכו' ",נ"ג. שליש תחתון.
ו. "...כלאים כלאים דמאי"(...) נ"ד. 6 מהסוף.
ז. בר נירא, נ"ד:3 מהרחבות, וראה רש"י.
ח. נכון: "תריסר אלפי עגלי היה מעשר...מעדריה כל שתא ושתא", נ"ד: 8 מהסוף.
ט. " והם(=בני שמואל) לא עשו כן אלא ישבו בעריהם כדי להרבות שכר לחזניהן ולסופריהן", נ"ו. 9 מלמעלה.