צדק חברתי
"דרש רב עוירא מאי דכתיב "טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט"? לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה במה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו. שהן תלויין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם"
רב עוירא עושה הפרדה בין שני חלקי הפסוק. מצד אחד חונן ומלוה ללא דין וללא משפט אלא לכל הנצרך לכך ומצד שני יכלכל דבריו במשפט הכיצד? משיב רב עוירא בשבילו, במשפט. לאחרים, חונן ומלוה. יש צדק חברתי יותר מזה? אתה תאכל ותשתה פחות ממה שאתה יכול להרשות לעצמך, אבל למי שתלוי בך (משפחתך, עובדיך, אנשים הזקוקים לך) תתן יותר ממה שיש לך. אם לך יש את הזכות לפרנס אחרים הרי זה לא רק כדי שתאגור יותר ממון אלא שתתן יותר לאחרים. לא קפיטליזם חסר גבולות אלא רווחה סוציאלית אמיתית לכולם. אתה שליח לתת להם את מה שניתן לך על ידי מי שאמר והיה העולם.
רוצה לבזבז את כספך?
ממשיכה הגמרא: "אמר רבי יוחנן מי שהניח לו אביו מעות (בירושה) ורוצה לאבדן ילבש כלי פשתן וישתמש בכלי זכוכית וישכור פועלים ואל ישב עמהן" בציניות מרומזת אומר לנו רבי יוחנן כי גם אדם שיש לו כסף יכול לאבדו אם יתרגל לאורח חיים ראוותני. גם כשיש לך, כדאי לדעת שזה יכול להיות זמני. ועל כן אל תרגיל את עצמך לכלים יקרים ולהנאות שרק עולות לך כסף כמו למשל לשכור פועלים שיעשו במקומך את העבודה אך אם אינך עובד יחד איתם סופך שיפסידו לך את ממונך. עצלנות וראוותנות העשיר תביא אותו לבסוף לפשיטת רגל, שלו או של החברה בה הוא חי.
חינוך לחיי צניעות
על הפסוק בספר משלי "ודי חלב עזים ללחמך, ללחם ביתך, וחיים לנערותיך" דורשת הגמרא "מכאן לימדה התורה דרך ארץ שלא ילמד (ירגיל) אדם את בנו בשר ויין" החינוך מתחיל בהתנהלות הכלכלית בבית. אם אתה מרגיל את ילדך שיש לו תמיד כל מה שירצה, על פי דוגמת הגמרא בשר ויין מידי יום, זוהי לא דרך ארץ. חיים של פשטות הם דרך ארץ. והרי לא מדובר כאן באדם שאין לו את היכולת לתת לילדו בשר ויין אלא באדם הבוחר לחיות את חייו בצניעות ולחנך כך את משפחתו.
אומנם מסכת חולין לא עוסקת בענייני כלכלה או חיי צניעות אלא בעיקר בענייני שחיטה וכל הנלווה לזה (טריפות, כיסוי הדם, איסור והיתר באוכל וכד') אבל אולי רומזת הגמרא ללומד שלא רק כשרות האוכל צריכה להעסיק אותו כשהוא בא לאכול אלא האם אכילתו מוגזמת וראוותנית האם הוא מתחלק בשכרו גם אם אלה שאין להם מה לאכול והאם הוא מחנך את עצמו ומשפחתו לחיים שיש בהם שובע וצניעות גם יחד.