גם היום הרצי"ה היה אוסר עליה להר הבית

בתגובה למאמרו של הרב אלישע וולפסון, מנסה הרב עמיחי אליאש להפריך את טיעוניו ולהסביר פעם נוספת מדוע מרבית תלמידי הרצי"ה, ובכלל רבני ישראל, אוסרים לעלות להר הבית

הרב עמיחי אליאש
כד בניסן התשעח
,
09 באפריל, 2018 16:40
ממשיך לעמוד במרכז הויכוח סביב הר הבית. הרב צבי יהודה

ממשיך לעמוד במרכז הויכוח סביב הר הבית. הרב צבי יהודהצילום: מכון מניטו

שורת הדין נותנת שלא להגיב על דברי רב צעיר שמרשה לעצמו לדרג את רבנו הרב צבי יהודה זצ"ל ואת תוקף דבריו. אף על פי כן אענה בקיצור, כיוון שהוא טוען גם שהמציאות השתנתה, ועל כן צריך לברר שהוראת הרצי"ה בעינה עומדת. (להרחבה אפשר לעיין במאמר ארוך ומקיף שהופיע בחוברת 'ומקדשי תיראו' גליון 3).

מעולם לא אמרנו שאין לת"ח רשות לחלוק על הרצי"ה, אך באנו לברר דעתו לכל החפצים לשמוע בקול רבנו הגדול, הגאון והקדוש, אשר מי כמוהו מורה בכל סדרי הגאולה ונתיבותיה, דרכיה והלכותיה, ממשיכו הגדול והנאמן של מרן הראי"ה, רב רבנן אשר ממנו ישקו כל העדרים, רבנן ותלמידיהון בעשרות ישיבות בכל רחבי ארצנו. 

כידוע הרצי"ה היה ראש וראשון לדחיפה וזירוז של כל פעולה מעשית לחיזוק אחיזתנו בארץ קדשנו כולה, וכל ההתיישבות ביהודה ושומרון באה מכוחו, ועם זאת ביחס להר הבית הוא דחה בתוקף כל מחשבה וניסיון לחזק את אחיזתנו בהר ע"י כניסה אליו, הן מצד ההלכה (כלשונו: "כל החומרה הגדולה ההלכתית של איסור הכניסה אליו, מפני היותנו עוד ע"פ ההלכה במצב של טומאה"), והן מצד ההדרכה הרוחנית הברורה והמוחלטת, הנובעת מקדושתו הגדולה, הנשגבה והנוראה של הר הבית, ומגודל הטהרה והרוממות אשר עלינו להתרומם, להתגדל, להתקדש ולהיטהר בשביל להיות ראויים אליה.

אכן, חשש כרת

הרב וולפסון תמה על דברי הרצי"ה שיש בכניסה להר חשש כרת, וקובע שזה לא יתכן. אך התמיהה הגדולה היא עליו, כי גדולי הפוסקים כתבו בכרוזיהם שיש בכל כניסה להר חשש כרת (הגרצ"פ פרנק, הגרא"י אונטרמן, הגר"י ניסים, הגר"י אריאלי, הגרי"ש אלישיב, הגרש"ז אוירבך, הגר"ע יוסף, הגרש"י זוין, הציץ אליעזר, הגר"ש ישראלי, הגר"א שפירא ועוד רבים), ובמקום לנסות להבין את דבריהם הוא מנופף בכל פעם ב"הלכה הפסוקה שטמא מת מותר בהר הבית", כאילו כל גדולי הפוסקים הללו לא ידעו הלכה פשוטה ברמב"ם. ובאמת דבריהם מובנים מאד, כי בניגוד לרב וולפסון הם סברו שאין אנו יכולים לדעת בוודאות היכן היתה העזרה בתוך תחומי הר הבית, ואם כן כל מי שנכנס להר עלול להיכנס בשטח העזרה שהוא באיסור כרת. (הדברים מפורשים בכרוז הרבנות הראשית עם רבים מגדולי ישראל בשנת תשכ"ז, ובהחלטת מועצת הרבנות הראשית בנשיאות הגר"א שפירא והגר"מ אליהו בשנת תשמ"ו). מלבד זאת, הם סברו גם שאם יותר להיכנס להר הבית – יהיו בוודאי יהודים שיכנסו גם למקומות שלכל הדעות יש בהם איסור כרת. (סברא זו מופיעה בדברי הגר"מ אליהו, הגר"ע יוסף, ועוד).


הר הבית ובית המקדש

הרב וולפסון תמה גם על דברי הרצי"ה שביחס להר הבית אנחנו כמו נטורי קרתא, וקובע שזה מנוגד למצוות מפורשות בתורה – בנין המקדש, דרישת המקדש וחידוש עבודת הקרבנות. הוא מצטט באופן חלקי תשובה אחת של הראי"ה קוק זצ"ל, תוך התעלמות ממקומות רבים בהם הראי"ה אומר שאנחנו עוד רחוקים מאד מבנין המקדש, הן מצד עיכובים הלכתיים כמו אי ידיעת מקום המזבח, והן מצד ריחוקנו מהמדרגה הנדרשת לבנין בית המקדש השלישי. (וכן דעת הגר"א, שמצד אחד דחף ועודד את תלמידיו לעליה ולבניין הארץ, ומאידך לגבי בית המקדש, אמר בענין שלוש השבועות: "שמושבעין שלא יצאו מאליהן לבנות את בית המקדש עד שיבוא" (פירוש על שיה"ש, ועי' ב"קול התור" ו, וספר "המגיד דורש ציון" עמ' 25,63).
   
יתירה מזאת, גם גדולי המתירים את הכניסה להר סוברים כך. כך כותב הגר"ש גורן בהקדמת ספרו 'הר הבית' (עמ' 19,24): "אין לנו כיום אפשרות הלכתית לבנות את בית המקדש ולחדש בו את עבודת הקרבנות, באשר הבעיות ההלכתיות בנושא זה הן כל כך מסובכות, עד שגם בבית השני היו זקוקים לשלשה נביאים שיורו להם איך לבנות את בית המקדש (זבחים סב, א). אין כמעט פרט אחד בנושא זה של בנין המקדש שאין בו ספיקות וספקי ספקות, שאינם ניתנים להכרעה על ידינו... מזה אנו למדים שכל הדיבורים והעמותות שהוקמו כביכול, העוסקים בבנין בית המקדש בזמן הזה, ללא נביאים, ללא כהנים מיוחסים, ללא אפר הפרה וללא המלך המשיח – הם דברים בטלים ואין בהם ממש". וכך כותב גם הגר"ד ליאור בספרו דבר חברון ח"ג: "הנה ביחס להקרבת קורבנות בזמן הזה, הנושא התעורר עוד בזמן הרצ"ה קאלישר בעל 'דרישת ציון'. מרן הרב זצ"ל (שו"ת משפט כהן סימן צא) מסיק שהיות שאיננו יכולים לדייק במדידות, אי לכך איננו יכולים לבנות מזבח, שיש מצוה לבנותו במקומו וכמידתו... נמצינו למדים שלפי שיטתו, עד שתתחדש הנבואה איננו יכולים לבנות מזבח, ממילא לא שייך שנקריב קורבנות". 

ורבנו הרצי"ה סובר שכך הדברים גם לעניין הכניסה להר הבית, כי הר הבית כשמו כן הוא - ההר של הבית, בית המקדש, שנצטווינו בכולו על מורא מקדש, וכולו שייך למדרגת המקדש, ולכן לא נוכל לעלות להר אלא כשנהיה ראויים לבית. וכך סבר גם מרן הראי"ה, כפי שכתב בספרו משפט כהן בסוף תשובה צ"ו (שנכתבה ביחס לאיסור הכניסה להר הבית כולו, כמפורש בתשובה המקורית לבעל 'מלכי בקודש' שממנה נערכה התשובה ב'משפט כהן', הופיעה ב'טוב ראי' למס' זבחים). וכן בספרו אורח משפט תשובה כ"ה.

המציאות לא השתנתה

הרב וולפסון טוען עוד ש"דברי הרצי"ה נאמרו בימים בהם היתה לנו ריבונות ברורה ומוחלטת בהר הבית", ואילו היום "איבדנו כמעט לגמרי את ריבונותנו על ההר". טענה זו פשוט אינה עומדת במבחן העובדות. כבר בשנת תשכ"ז מסרה הממשלה את ניהול ההר כולו לידי הוואקף, ואסרה מכל וכל תפילת יהודים בהר (כמתואר בספר 'הר הבית' לגר"ש גורן עמ' 28-34), ומאז ועד היום המצב לא השתנה באופן מהותי. ואכן, כל תלמידי הרצי"ה איתם שוחחנו (והבאנו חלק מהעדויות בגליון 3 הנ"ל ובסרטון), תיארו את שבאו וטענו לרצי"ה שצריך לעלות להר ולחזק את הריבונות, כי הערבים עושים בו כרצונם, והרצי"ה לא זז מעמדתו התקיפה שאסור לנו להיכנס להר. 

גם בכרוז שכתב רבנו הרצי"ה על איסור העליה להר (לנתיבות ישראל הוצאת מאבני המקום ח"ב עמ' רפא) ברור שהוא נכתב בדיוק כנגד הטענות שצריך לעלות להר בשביל לחזק את הריבונות: "כל החומרה הגדולה ההלכתית של איסור הכניסה אליו, מפני היותנו עוד ע"פ ההלכה במצב של טומאה, איננה נוגעת, פוגעת וגורעת במשהו בערך הבעלות הקנינית שלנו על שטח המקום הקדוש הנאדר בקודש הזה. זכה כבוד הרמטכ"ל שלנו, מר מרדכי גור, ואתו ועליו כבוד מורנו ורבנו הגאון רבי שלמה גורן, ראש רבני ישראל, ועל ידם שוחרר המקום הזה משלטונות הגויים, והנהו גם הוא, ככל שטחי מקומות ארץ חיי קדשנו, ברשותנו ובבעלותנו. ברשותנו ובבעלותנו הם מסדרים להם שם סדרי תפילותיהם ביום השישי. קבוצות חיילינו הנמצאים שם שומרים ומשגיחים עליהם בפקודת שלטונותנו". גם כיום כל סדרי תפילות המוסלמים בהר הם ברשותנו ובבעלותנו, וכשהמשטרה רוצה היא מגבילה את מספר הנכנסים וגילם. אכן יש חולשות בהופעת רשותנו ובעלותנו, כפי שהיו גם אז, וכפי שישנה חולשה בהופעת ריבונותנו גם בשאר "שטחי מקומות ארץ חיי קדשנו" אז והיום, אך אין זה משנה את קביעתו היסודית של הרצי"ה שהר הבית נמצא "ברשותנו ובבעלותנו". 

העליה להר פוגעת בריבונות 

יתירה מזאת, לא רק שהרצי"ה קובע שאיסור הכניסה אינו פוגע בריבונות, הוא מלמדנו עוד שדווקא שמירתנו על קדושת ההר והימנעותנו מכניסה אליו היא היא שתחזק את ריבונותנו בהר. שכן כך הוא כותב בסיום הכרוז הנ"ל: "גם אם אנחנו נזהרים בכניסה שמה, כפי מידת ההלכה, גם בתוך כך ומתוך כך קבועה וקיימת בכל תוקפה בעלותנו על כל שטח המקום הזה, ורשותנו למציאותם זאת של הגויים שם, שאינם בשום אופן בעלי המקום הזה". כי הר הבית - הר ד' הוא, מקום הקודש והמקדש, ואי אפשר בשום אופן שריבונותנו בו תתחזק על ידי חילולו, אלא רק על ידי הזהירות השלמה בקדושתו העליונה, שהיא ורק היא תפיח בנו עוז וקוממיות לשמור על ריבונותנו וקישורנו אליו.

לכן ברור שהאיסור המוחלט של רבנו הרב צבי יהודה להיכנס להר כולו תקף וקיים כיום בדיוק כפי שהיה בשנת תשל"ז. השומע ישמע והחדל יחדל, אך אנו נלך בעקבות רבנו הגדול מורה הדור והדורות בכל נתיבות גאולתנו ותחייתנו, עד שיפוח היום וינוסו הצללים, ואז נעלה כולנו יחד כל בית ישראל בקדושה ובטהרה אל בית ד' אלקינו. 

הכותב הוא חבר ארגון "מורא מקדש"

09.04.2018

1. חזק וברוך. האמת שהיה ראוי כלל לא להגיב לבחור צעיר שמחליט שהוא יותר חכם ומבין בהלכה מהרצי"ה (יצחק אירוס)

חזק וברוך. האמת שהיה ראוי כלל לא להגיב לאחד שמחליט שהוא יותר חכם ומבין בהלכה מהרצי"ה

דווח על תגובה לא ראויה
09.04.2018

2. האמת הכואבת (מאיר קליין)

שבין גדולי ישראל החיים עדנה נשאר הרב רבינוביץ, הרב ליאור סומך על הרב גורן.
ומאד מצער שהר' וולפסון בחור מאד צעיר שאין לו יד ורגיל בבירור הלכה
מביע את דעתו כאחד הגדולים.
פני זקנים לא נהדרו

דווח על תגובה לא ראויה
09.04.2018

3. אתם פשוט מסלפים (אליעזר)

הרב וולפסון לא סומך על עצמו ולא אמר כלום מעצמו.
הוא דולה ומשקה מתורת רבותינו..
תפסיקו עם הדמגוגיה הזאת.
ומה עם זה שהרב אבינר מורה הלכה למרות שאסרו עליו גדולי ישראל ביניהם הגרמ אליהו זצל והגרא שפירא זצל?!
על זה אתם לא מעוררים?!

דווח על תגובה לא ראויה
09.04.2018

4. תגובה 3-מה המקור? (הלל)

תגובה 3 מה המקור למה שאתה אומר על הגר"ש אבינר?

דווח על תגובה לא ראויה
09.04.2018

5. החשש לכך שאי אפשר לדעת היכן העזרה הייתה אינה רצינית (יעקב בן פנחס הכהן)

הרי אם אכן היינו חושבים שהיא הייתה יכולה להיות בכל מקום, אזי קדושת הר הבית הייתה מתפשטת עד הכותל מה שהיה מצריך טבילה בכדי להיכנס לרחבה שם. לא נראה לי יש מי שמחמיר בזה...

גם אם אי אפשר לדעת איפה בית המקדש בדיוק היה (ואפשר, יש עדויות רבות לאורך ההיסטוריה...) עדיין אפשר עם קצת שכל ישר לדעת איפה הוא לא היה וממילא ללכת שם (כולל החיל, כמובן)

הטיעון היחידי שיש למתנגדים זה "הרב אמר"... ההלכה לא עובדת ככה

דווח על תגובה לא ראויה
09.04.2018

6. לתגובה5-לא רציני (הלל)

לא רצינית ההתייחסות שלך לדברים,0 ידיעה עובדתית,תקרא את המאמר של הרב סטבסקי ממרכז ותגיד לי אם אין בעיה הלכתית.
אנקדוטה קטנה-חכמים אסרו ליטול 4 המינים בשבת שמא מישהו יטלטל,איסור פחות מההעלייה להר של מישהו טמא.. אז לא כדאי לאסור עליה להר ( גם לדעת הרבנית שמתירים) כדי שמישהו שלא טבל עילה\אישה תעלה?! סכנה באיסור כה חמור, ואנחנו יודעים שלמרות שהרה"ג דב ליואר אוסר נשים עולות להר,זו לא סכנה?!
לא סתם חכמים אמרו "פורץ גדר יישכנו נחש",זה מסוכן

ולא סתם יש את המושג "לא פלוג חכמים בתקנתם"

דווח על תגובה לא ראויה
09.04.2018

7. היום סיפרה לי בעבודה אחת שלא שומרת תורה ומצוות שהיא עלתה להר הבית (הנביא היומי)

היא אמרה שרואים בכניסה שלט גדול שאומר שאסור לעלות, אבל היא ראתה הרבה שעולים, והבינה שזה "מחלוקת" ועלתה על ההר עם כל משפחתה ללא שום הכנה והיטהרות. היא אמרה שזה היה ממש מרגש.......

דווח על תגובה לא ראויה
09.04.2018

8. לתגובה 4 (אליעזר)

המקור הןא פליירים רבים בהם חתומים מספר רב של רבנים, חלקם זה אלו שמניתי.
בנוסף, דיברתי עם חלקם ישירות והם אישרו את הדברים.
תוכל לדבר עם כמה תלמידי חכמים גדולים שחיים בינינו שיאשרו לך את הדברים.

דווח על תגובה לא ראויה
09.04.2018

9. ל-8 איזה רבנים היום אפשר לשאול על זה? (הלל)

דווח על תגובה לא ראויה
10.04.2018

10. גם מרן (לא רק הגר"א וולפסון)

...גם מרן הרב זצ"ל וגם בנו הרציה זצ"ל לא חולקים על מצוה זו (ועשו לי מקדש) הגוררת אחריה כחצי תורה.

אדרבה מרן הרב זצ"ל כתב (בספרו משפט כהן סימן צד), ש"לא צריך נביא ולא מופתים ואם משמים מגלגלים אפשרות, כי אז יש מצוה וחובה גם לבנות הבית וגם להקריב ואפילו קרבן אחד".

דא עקא, שמשמים לא מגלגלים [לא בית מקדש ולא שום מצוה אחרת] כשאין התעוררות מלמטה, והרי אין שום אפשרות ותועלת לשום התעוררות מלמטה, אם חס וחלילה הר הבית יהיה יודנריין [רק כשיהיו יהודים בהר הבית ובהמון, יהיה אפשר להתחיל אט אט ב'עבודת בית המקדש'], ואין זה משנה הסיבה אם מצד הערבים אם מצד הממשלה ואם מצד הצדקנים.

כיום הזה גדולי תלמידי מרן וכל שיש לו מח בקדקדו כבר מבין, שכל עוד הוא בעצמו 'אישית' לא יופיע בהר הבית ויסחוב אחריו את משפחתו שכניו ידידיו, אף אחד לא יבנה בשבילו את בית המקדש! ואפילו רשיון לעשירית האיפה סולת למנחה לא יקבל, לא מכורש לא מהאייתולה, לא מארדואן לא מטראמף לא מנתניהו לא מגבוה לצדק לא ממערכת הבטחון התחתון ואפילו לא ממועצות וחכמי התורה שריהם ויועציהם!

בדיוק על גאולת תורת המקדש וקדשיו בהר הבית ברגלים וברגליים ובכל יום ובעגלות ילדים, נאמר אם אין אני לי מי לי ?

דווח על תגובה לא ראויה
10.04.2018

11. תגובה ל - 4 (עידוא אלבה)

פנה בבקשה לרב דב ליאור, לרב אליקים לבנון, לרב איסר קלונסקי, לדיין הרב אברהם כלאב, לרב שלמה פישר או לרב זלמן מלמד. חלק מהמסמכים וההסברים מובאים כאן: https://m.facebook.com/נפגעי-הרב-אבינר-1978410565753945/

דווח על תגובה לא ראויה
10.04.2018

12. שנים עשרה סיבות שלא לעלות והפירכות (יצחק ברנד )


קיצור נמרץ מן הטענות נגד העליה, והפירכות ---
טענה א: העולה להר הבית חייב כרת, משום שאנו טמאי מת.---
תשובה: איתה במשנה כלים (פ"א מ"ח) שרק בעזרה חייב כרת ואילו בהר הבית מותר טמא מת להכנס, וכן מפורש בפסחים (דף סז ע"א), נזיר (דף מה ע"א), וסוטה (דף כ ע"ב): "טמא מת מותר ליכנס למחנה לויה". ונפסק למעשה ברמב"ם (הל' בית הבחירה פ"ז הל' טו). ----

טענה ב: אנחנו לא יודעים איפה העזרה.---
תשובה: כתב בתשובת הרדב"ז (ח"ב סי' תרצ"א) והובא בברכי יוסף ובשערי תשובה (סי' תקסא ס"ק ה), שאין לנו שום ספק שמקום בית המקדש נמצא תחת כיפת הסלע. ועי' במאמר שלנו מקום המקדש, בביאור הרב יוסי פלאי שיש בזה מסורת רצופה מכל הדורות שאין כלל מקום לפקפק על זה. וכן הרב זלמן קורן בספרו חצרות בית ה' הוכיח מהצד הטופוגרפי של ההר שמכיון שמקום ההיכל נמצא בגובה ההר ואין שום מציאות להניח את ההיכל במקום אחר כי תחת כיפת הסלע הוא המקום הכי גבוה של הר הבית.----

טענה ג: מי שטומאה יצאה מגופו אסור לעלות על הר הבית, ובשלמא לענין טומאת קרי מהני מקוה וזה באמת עושים, אבל יש חשש זיבה שצריך ז' נקיים ומים חיים, והרי הציבור העולה לא עושה זה.------
תשובה: במשנה טהרות (פ"ז מ"ו) מבואר שזיבה לא שכיח ולא חוששין לזה, עי"ש בתוס' יו"ט, וכן מבואר בסוף נזיר שספק זב מותר. וכן מצינו בשוטה שעל אף שמטמא בזיבה (זבין פ"ב מ"א) מ"מ מהני טבילה במקוה לאכול תרומה, ולא חוששין לזיבה להצריך מים חיים, כדאיתא בנדה (דף יג ע"ב)תנו רבנן: "כהן שוטה מטבילין אותו ומאכילין אותו תרומה לערב".----

טענה ד: השר משה מונטיפיורי עלה להר הבית והבן של החוות דעת החרים אותו בגלל זה [הוזכר בשו"ת ציץ אליעזר (חלק י סימן א) שכתב: יעוין עוד בספר שערי ירושלים שער ה' מהמסופר מה שהשר משה מונטיפיורי עשה נגד רצון כל היהודים אשר בירושלים שהתרו בו שאסור ליכנס שם, וכן בוילקט יוסף מחב' י"ג סימן קל"ד]. וכן הברון רוטשילד נכנס שם, והרא"י קוק (אגרות תרע"ז, ראה לקמן בנספח) כעס מאוד עליו בזה שמטמא המקדש.-----
תשובה: החרם לא היה בגלל שעלה להר הבית אלא בגלל שעלה לעזרה וכעת אין עולים לעזרה, עי' במאמר האם באמת אסור לעלות להר הבית, הוכחות לזה.-----

טענה ה: יש חשש שאולי לא יכירו את המקום ויעלו שלא בכוונה לעזרה שחייב כרת.-----
תשובה: כל העזרה נמצא במקום גבוה כשלשה מטר מן הר הבית, ונקרא "הרמה", ומי שאינו עולה לרמה לא שייך להכנס למקום שחייב כרת.----
אולם במזרח יש עזרת נשים וכן יש חיל, ושם אין היכר, אבל משום זה מתרחקים עד סמוך לכותלי הר הבית, ועכ"פ אין שם חשש כרת כי עזרת נשים וחיל איסורו רק מדרבנן.----

טענה ו: גם מי שעולה ע"פ הדין, יש לחשוש שבגללו אחרים יעלו שלא כדין או בלי מקוה או במקום שחייב כרת.-----
תשובה: מבואר בגמרא (שבועות דף טז ע"א) ובתוס' (שם), שאם יש צורך לחזק האחיזה היהודית במקום סמוך לירושלים, כדי שהגוים לא ישתלטו שם, אין חוששין שבעקבות זה יבואו אחרים להתנהג שלא כדת ויעברו איסורים, גם איסורי דאורייתא. וחוץ מזה יש הנהגה קבועה שלא סוגרים בית כנסת אם יבואו יהודים במכונית בשבת. ע' ציץ אליעזר ח"ג ס' ו' בסוף----

טענה ז: מותר לעלות להר הבית רק לצורך מצוה, וכעת אין כאן מצוה, ואפילו להתפלל לא נותנים.----
תשובה: מצווה גדולה להתפלל בהר הבית, עי' רש"י (ריש פרשת ויצא) שיעקב אבינו חזר מחרן למקום המקדש כדי להתפלל שם, וכן במסכת תענית שעיקר התפילה בהר הבית, [ושם ניתן לתקוע בשופר וחצוצרות ביחד (ר"ה דף כז ע"א)]. ואם לא נותנים להתפלל בפה, אפשר להתפלל בלב כמבואר ברמ"א (סי' צד סע' ו) בשם הפסיקתא.----
וכן יש צורך של אחיזה במקום כדי שהערבים לא ישתלטו על כל ירושלים, (עי' לקמן כתבה מגורמי בטחון בנושא זה) וכן מבואר בגמרא (שבועות הנ"ל).----
וכן להסיר החילול השם הנורא שח"ו יגידו הגוים איה א-להיהם, שאם הגוים משתלטים על המקום הם אומרים איה א-להיהם, כמו שנאמר ביואל (פרק ב יז): "בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי ה' וְיֹאמְרוּ חוּסָה ה' עַל עַמֶּךָ וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל בָּם גּוֹיִם לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱ-לֹהֵיהֶם". וממילא מכיון שהקב"ה נתן לנו את המקום במלחמת ששת הימים והסיר את החילול השם הזה, צריכים אנו לשמור זה שלא יבוא לידי גוים ויחזור ח"ו טענה זו.----
וכן התביעה על הקרבת קרבנות ובנין בית המקדש מתחיל עם עליה להר הבית שזה מראה שעושים פעולות מעשיות ולא רק תפילות וצפיה, שאם זה רק צפיה ותפילות, יכולים לחשוב שהכל ירד מן השמים, ואין הדבר כן שאין לנו רשות לסמוך על זה.-----

טענה ח: התגרות באומות, ומכניס סכנה לכלל ישראל.----
תשובה: אלו שטענו זה, טענו זה גם לכל הקמת המדינה וכן לכיבוש של מלחמת ששת המים, ועדיין רוצים להחריב חלקי א"י, אולם לא שייך כלל טענה זו, ואדרבה אנו צריכים לא להניח לגוים להשתלט במקום זה ובכל המקומות כמבואר בשו"ע (או"ח סי' שכט סע' ו) שבעיר הסמוכה לספר יוצאים למלחמה בשבת אפילו על עסקי קש ותבן כדי שהגוים לא ישתלטו בכל א"י, וכן יש כלל (סוטה דף מד ע"ב) תחילת נפילה ניסה, שאם בורחים מן המקום בעקבות פיגועים, האויבים יתחזקו ויוסיפו טרור, ובזה המקום למדנו מדברי חז"ל שאסור להיכנע לטרור, ועזיבת המקום בגלל טרור מוסיף טרור ולא ממעט. וכן איסור מוסר שניתן להורגו הוא בגלל שהמוסר מסכן את הנמסר (עי' ב"ק דף קיז, וברא"ש שם), וכ"ש כאן שאם מוסרים המקום ששייך לכלל ישראל לגוים בגלל טרור, מסכנים כל כלל ישראל.-----
וכן הטענה של התגרות באומות, איסור זה קיים רק בג' אומות, עמון ומואב ואדום, והם כבר לא קיימים, ואדרבה אסור להתגרות ביהודים, ועליה להר הבית אינו מתגרה בגוים אלא הם מתגרים בנו, וכן יש מצוות כיבוש בכל א"י, והג' שבועות שהוזכרו בסוף כתובות כבר נתבטלו כמה פעמים, עי' במאמר ביטול ג' שבועות.

טענה ט: גדולי ישראל אסרו זה, במכתב משנת תשכ"ז, ובשנת תשע"ה.----
תשובה: הנה הרבנים בשנת תשכ"ז שכתבו לאסור העליה להר הבית היה בעיקר מצד שאין אנו יודעים מקום המקדש, ומצד שאחרים ילכו למקום שאסור ללכת או בטומאה, ואחר יותר מארבעים ושבע שנים חתמו עוד כמאה רבנים, בנוסח של "אנן שליחותייהו דקמאי קעבדינן", על אותו איסור, היינו שלא הלכו כלל לבדוק אם במשך הזמן נתבררו עוד דברים, אלא זה מוחלט אצלם שלא שייך עוד בירור, שאילו חששו שיש עוד מקום לברר, איך כתבו אנן שליחותייהו עבדינן, והרי הם לא כתבו שלעולם עד ביאת המשיח לא יתבררו הדברים אלא כתבו לפי מצב שלהם שלא נתבררו הדברים, וכעת נתבררו כל הדברים האלו.-----
וכן החשש שילכו שלא בכוונה במקום שחייב כרת, כפי שנתאר כעת בראיות חזקות שכל העזרה היה על הרמה שהיא גבוה כשלש מטר מחלק התחתון של הר הבית, ממילא מי שלא עולה על הרמה לא שייך להכשל באיסור כרת.-----
וכן באותה שעה לא נתחברו כ"כ ספרים בביאור הלכה על דיני טומאה וטהרה שנוגע להר הבית, אבל לאט לאט הוציאו כמה תלמידי חכמים ספרים על הנושא, כמו "אל הר המור" וספר "אל גבעת הלבונה", והדברים נתבררו הרבה יותר.-----
וכן נשתנו הרבה דברים גם מצד המצב הפוליטי, שבזמן קרוב אחרי מלחמת ששת הימים היה פחד נורא על כל הערבים ולא היה חשש שהערבים ישתלטו על הר הבית, ויהא סכנה בכיבוש של כל היישוב, אולם במשך הזמן פקע פחד הערבים והם תובעים בחזרה כל מה שנכבש בששת הימים ויש סכנה שיקחו זה בכל מיני משא ומתן, ועליה להר הבית הוא שמונע כל זה, [וכבר היה סיפור כזה בתקופת רבין] וא"כ ניתוסף כאן מצוות כיבוש של המקום הזה, והסרת איום השתלטות הערבים על כל א"י.------
ומצב זה גם סיבה שלא לחשוש שאולי יהיו אחרים שילכו במקום אסור ובלי טהרה, כמו שכתבנו במאמר, מכח התוס' שבועות (דף טז ע"א ד"ה אלא בבני הגולה) שבמקום שיש חשש שהגוים ישתלטו על המקום לא חוששין לחששות כאלו.----
וצריך לדעת שכל אלו הרבנים שחתמו בשנת תשע"ה, לא הזכירו מילה על הסכנה שיוצא מזה, אלא מצד החשש שחששו בשנת תשכ"ז, ואז בודאי לא היה סכנה.----

טענה י: הרבנות הראשית אסרו זה וצריך לשמוע לרבנות הראשית.-----
תשובה: הרבנות הראשית פרסם בעצמו שמי שרבותיו מורים להתיר אנו לא אוסרים. ובעיקר ידוע שהרבנות הראשית לא מתיימר בעצמו לעשות הלכות שלא היו נהוגים מקדמת דנא. עי' בזה במאמר למה גדולי ישראל לא הולכים עם תכלת, עדות של הגאון הרב מנדל שפרן שליט"א וכן עדות הגאון הרב שמואל אויערבך שליט"א בהנהגת גדולי ישראל שלא מוכנים לחדש מצוות שלא היו נהוגים עד עכשיו, וממילא זה בודאי כולל גם מצוות עליה להר הבית ובנין בית המקדש והקרבת קרבנות.----

טענה יא: אנחנו לא ראויים לדבר כזה, וצריך להמתין עד שכלל ישראל יהיה ראוי לזה.----
תשובה: אין כזה הלכה שכדי לקיים מצוה צריך להיות ראוי, וכן בית שני בנו בזמן שחלק מכלל ישראל היו מחללי שבת ונישואי תערובת, ובנים של הכהן גדול התחתנו עם גויות, וכן הבן אדם לחבירו היה ירוד כמבואר בספר נחמיה, ובכל זאת בנו את בית המקדש. מה שקובע הוא האפשרות ולא בודקים מעשה כלל ישראל. וזה שייך גם לעליה להר הבית.-----

טענה יב: אלו שעולים להר הבית הם משולי השוליים של החברה [מדובר בציבור החרדי], ודברים כאלו צריכים להגיע מגדולי ישראל [כך הוא טענת עיתונאים].-----
תשובה: אין כלל בזה, יש דברים שבאים דווקא מלמטה, כעין שמצינו בבבא בתרא (דף י ע"ב) "כי הא דיוסף בריה דר' יהושע חלש, אינגיד. א"ל אבוה: מאי חזית? א"ל: עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה. א״ל: עולם ברור ראית".----
וכן מצוות תכלת בא מלמטה, עי' במאמר למה גדולי ישראל לא לובשים תכלת, שגדולי ישראל בעצמם מעידים שדברים שלא היו נהוגים לא יבוא מכוחם, וכל הקמת המדינה בא מהרבה יותר מלמטה כידוע. וזה סוד של לוט ובנותיו, ועי' מלבי"ם (סוף רות), ובוודאי שזה לא מצדיק לעשות עבירות ח"ו אבל כאן מדובר במצווה גדולה, רק שזה בא מלמטה.----
וכן דוד המלך חשדו אותו שהוא ממזר, עי' ילקוט המכירי המובא בחיד"א (ספר יוסף תהילות, תהלים סט י), וז"ל החיד"א: "'מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי וְנָכְרִי לִבְנֵי אִמִּי' [תהלים סט ט]. אפשר במה שמצאתי בספר קדמון תורת המנחה כ"י שהביא מרז"ל [ילקוט המכירי תהלים קיח כח], דישי תבע לשפחתו, וגילתה לאשתו ונשתנית, וחשב שהיא השפחה ובא אליה, ונתעברה מדוד. וידעו הבנים שהיה ישי פרוש מאשתו, ואמרו לו ראה אמנו הרה לזנונים, ורוצים להרגה לה ולעוברה, ואמר להם, אביהם הניחו לה שתלד ולא תוציאו לעז עליכם, ויהיה הולד מאוס ועבד לכם, זהו תוכן דבריו. ומה שרצה ישי לבא על שפחתו, כבר פירש הרמ"ע ז"ל שהיה רוצה לטהר זרעו (וכמו שכתבתי במקום אחר בס"ד). וזהו שאמרו 'מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי', שחשבו שאני ממזר. 'וְנָכְרִי לִבְנֵי אִמִּי' שחשדו על אמנו שזינתה. ומצד אחר 'כִּי קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי' וגו'". עכ"ל החיד"א.----
וכן אמרו חז"ל (אבות ב ה) במקום שאין איש השתדל להיות איש, והיינו שאה"נ הדבר היה אמור לבוא מלמעלה, אבל מכיון שזה לא שייך לבוא מלמעלה, שהרי גדולי ישראל לא רוצים לחדש מצוות שנתאפשר קיומן כעת, ממילא זה בא מלמטה.---
וכעין זה למדנו שיש הלכות שבאים מלמטה, במשנה מסכת עדויות (פ"א מ"ג; הובא בשבת דף טו ע"א): "הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין המקוה, אלא שאדם חייב לומר בלשון רבו. ושמאי אומר תשעה קבין. וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה. אלא עד שבאו שני גרדיים משער האשפות שבירושלים והעידו משום שמעיה ואבטליון שלשת לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה, וקיימו חכמים את דבריהם".---
ופירש רש"י (שבת שם): "שני גרדיים משער האשפות - במסכת עדיות מפרש למה הוזכר שם אומנותם ושם מקומם, לומר שלא ימנע אדם עצמו מבית המדרש, שאין לך אומנות פחותה מגרדי, שאין מעמידין ממנו לא כהן גדול ולא מלך, כדאמרינן בקדושין (דף פב ע"א), ואין שער בירושלים פחות משער האשפות, והכריעו בעדותן כל חכמי ישראל".----
וכן דוד המלך היה מן השפלים, וכן התחיל למלוך דוקא בשפלי שפלים, כמ"ש בשמואל (א, כב ב): "וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל אִישׁ מָצוֹק וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ נֹשֶׁא וְכָל אִישׁ מַר נֶפֶשׁ וַיְהִי עֲלֵיהֶם לְשָׂר וַיִּהְיוּ עִמּוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ", וא"כ טענה זו מחזק את הענין ולא מרחיק הענין.---
ועכ"פ אנו מצפים שהישועה תבוא בקרוב ונזכה להקריב קרבנות ולבנות בית המקדש.-----


נספח: הרב מדן חושף: השב"כ בעד עליית יהודים להר הבית-----
בכנס בנושא הר הבית וזכויות היהודים לעלות למקום, חשף הרב יעקב מדן שיחה שקיים עם ראש השב"כ וראש המחלקה היהודית, בה הם טענו כי "אם לא יעלו יהודים להר, נאבד את האחיזה בהר הבית"------
יונתן אוריך, כיפה, י"ט תמוז תשע"ג
במרכז מורשת בגין התקיים אמש (ד‘) יום עיון בנושא הר הבית וזכות היהודים לעלות להר. באירוע השתתפו הרב דוד סתיו, הרב יובל שרלו, הרב יעקב מדן ופעילים מרכזיים למען העלייה.------
הרב מדן חשף אמש, בדבריו בכנס, כי השב“כ עצמו בעד עליית יהודים להר הבית. ”ראש השב"כ וראש המחלקה היהודית אמרו לי שאם לא יעלו יהודים להר, אנו נאבד את האחיזה בהר הבית“, סיפר הרב מדן, ”בעבר נקראתי לראש השב"כ והוא נתן לי על הראש שאם לא נעלה להר לא נוכל לעמוד ולהיאחז בהר הבית. לפני חודשיים אמר לי ראש המחלקה היהודית שהוא מתגבר את הכוחות בהר והוא לא מבין למה יהודים לא עולים. אם בכירים מהשב"כ אומרים זאת אז מי אני שאתווכח? ערבים עושים את צרכיהם על ההר ומשחקים כדור-רגל, זהו חוסר מודעות של מנהיגי המדינה“.

דווח על תגובה לא ראויה
10.04.2018

13. שנים עשרה סיבות שלא לעלות והפירכות (יצחק ברנד )


קיצור נמרץ מן הטענות נגד העליה, והפירכות ---
טענה א: העולה להר הבית חייב כרת, משום שאנו טמאי מת.---
תשובה: איתה במשנה כלים (פ"א מ"ח) שרק בעזרה חייב כרת ואילו בהר הבית מותר טמא מת להכנס, וכן מפורש בפסחים (דף סז ע"א), נזיר (דף מה ע"א), וסוטה (דף כ ע"ב): "טמא מת מותר ליכנס למחנה לויה". ונפסק למעשה ברמב"ם (הל' בית הבחירה פ"ז הל' טו). ----

טענה ב: אנחנו לא יודעים איפה העזרה.---
תשובה: כתב בתשובת הרדב"ז (ח"ב סי' תרצ"א) והובא בברכי יוסף ובשערי תשובה (סי' תקסא ס"ק ה), שאין לנו שום ספק שמקום בית המקדש נמצא תחת כיפת הסלע. ועי' במאמר שלנו מקום המקדש, בביאור הרב יוסי פלאי שיש בזה מסורת רצופה מכל הדורות שאין כלל מקום לפקפק על זה. וכן הרב זלמן קורן בספרו חצרות בית ה' הוכיח מהצד הטופוגרפי של ההר שמכיון שמקום ההיכל נמצא בגובה ההר ואין שום מציאות להניח את ההיכל במקום אחר כי תחת כיפת הסלע הוא המקום הכי גבוה של הר הבית.----

טענה ג: מי שטומאה יצאה מגופו אסור לעלות על הר הבית, ובשלמא לענין טומאת קרי מהני מקוה וזה באמת עושים, אבל יש חשש זיבה שצריך ז' נקיים ומים חיים, והרי הציבור העולה לא עושה זה.------
תשובה: במשנה טהרות (פ"ז מ"ו) מבואר שזיבה לא שכיח ולא חוששין לזה, עי"ש בתוס' יו"ט, וכן מבואר בסוף נזיר שספק זב מותר. וכן מצינו בשוטה שעל אף שמטמא בזיבה (זבין פ"ב מ"א) מ"מ מהני טבילה במקוה לאכול תרומה, ולא חוששין לזיבה להצריך מים חיים, כדאיתא בנדה (דף יג ע"ב)תנו רבנן: "כהן שוטה מטבילין אותו ומאכילין אותו תרומה לערב".----

טענה ד: השר משה מונטיפיורי עלה להר הבית והבן של החוות דעת החרים אותו בגלל זה [הוזכר בשו"ת ציץ אליעזר (חלק י סימן א) שכתב: יעוין עוד בספר שערי ירושלים שער ה' מהמסופר מה שהשר משה מונטיפיורי עשה נגד רצון כל היהודים אשר בירושלים שהתרו בו שאסור ליכנס שם, וכן בוילקט יוסף מחב' י"ג סימן קל"ד]. וכן הברון רוטשילד נכנס שם, והרא"י קוק (אגרות תרע"ז, ראה לקמן בנספח) כעס מאוד עליו בזה שמטמא המקדש.-----
תשובה: החרם לא היה בגלל שעלה להר הבית אלא בגלל שעלה לעזרה וכעת אין עולים לעזרה, עי' במאמר האם באמת אסור לעלות להר הבית, הוכחות לזה.-----

טענה ה: יש חשש שאולי לא יכירו את המקום ויעלו שלא בכוונה לעזרה שחייב כרת.-----
תשובה: כל העזרה נמצא במקום גבוה כשלשה מטר מן הר הבית, ונקרא "הרמה", ומי שאינו עולה לרמה לא שייך להכנס למקום שחייב כרת.----
אולם במזרח יש עזרת נשים וכן יש חיל, ושם אין היכר, אבל משום זה מתרחקים עד סמוך לכותלי הר הבית, ועכ"פ אין שם חשש כרת כי עזרת נשים וחיל איסורו רק מדרבנן.----

טענה ו: גם מי שעולה ע"פ הדין, יש לחשוש שבגללו אחרים יעלו שלא כדין או בלי מקוה או במקום שחייב כרת.-----
תשובה: מבואר בגמרא (שבועות דף טז ע"א) ובתוס' (שם), שאם יש צורך לחזק האחיזה היהודית במקום סמוך לירושלים, כדי שהגוים לא ישתלטו שם, אין חוששין שבעקבות זה יבואו אחרים להתנהג שלא כדת ויעברו איסורים, גם איסורי דאורייתא. וחוץ מזה יש הנהגה קבועה שלא סוגרים בית כנסת אם יבואו יהודים במכונית בשבת. ע' ציץ אליעזר ח"ג ס' ו' בסוף----

טענה ז: מותר לעלות להר הבית רק לצורך מצוה, וכעת אין כאן מצוה, ואפילו להתפלל לא נותנים.----
תשובה: מצווה גדולה להתפלל בהר הבית, עי' רש"י (ריש פרשת ויצא) שיעקב אבינו חזר מחרן למקום המקדש כדי להתפלל שם, וכן במסכת תענית שעיקר התפילה בהר הבית, [ושם ניתן לתקוע בשופר וחצוצרות ביחד (ר"ה דף כז ע"א)]. ואם לא נותנים להתפלל בפה, אפשר להתפלל בלב כמבואר ברמ"א (סי' צד סע' ו) בשם הפסיקתא.----
וכן יש צורך של אחיזה במקום כדי שהערבים לא ישתלטו על כל ירושלים, (עי' לקמן כתבה מגורמי בטחון בנושא זה) וכן מבואר בגמרא (שבועות הנ"ל).----
וכן להסיר החילול השם הנורא שח"ו יגידו הגוים איה א-להיהם, שאם הגוים משתלטים על המקום הם אומרים איה א-להיהם, כמו שנאמר ביואל (פרק ב יז): "בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי ה' וְיֹאמְרוּ חוּסָה ה' עַל עַמֶּךָ וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל בָּם גּוֹיִם לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱ-לֹהֵיהֶם". וממילא מכיון שהקב"ה נתן לנו את המקום במלחמת ששת הימים והסיר את החילול השם הזה, צריכים אנו לשמור זה שלא יבוא לידי גוים ויחזור ח"ו טענה זו.----
וכן התביעה על הקרבת קרבנות ובנין בית המקדש מתחיל עם עליה להר הבית שזה מראה שעושים פעולות מעשיות ולא רק תפילות וצפיה, שאם זה רק צפיה ותפילות, יכולים לחשוב שהכל ירד מן השמים, ואין הדבר כן שאין לנו רשות לסמוך על זה.-----

טענה ח: התגרות באומות, ומכניס סכנה לכלל ישראל.----
תשובה: אלו שטענו זה, טענו זה גם לכל הקמת המדינה וכן לכיבוש של מלחמת ששת המים, ועדיין רוצים להחריב חלקי א"י, אולם לא שייך כלל טענה זו, ואדרבה אנו צריכים לא להניח לגוים להשתלט במקום זה ובכל המקומות כמבואר בשו"ע (או"ח סי' שכט סע' ו) שבעיר הסמוכה לספר יוצאים למלחמה בשבת אפילו על עסקי קש ותבן כדי שהגוים לא ישתלטו בכל א"י, וכן יש כלל (סוטה דף מד ע"ב) תחילת נפילה ניסה, שאם בורחים מן המקום בעקבות פיגועים, האויבים יתחזקו ויוסיפו טרור, ובזה המקום למדנו מדברי חז"ל שאסור להיכנע לטרור, ועזיבת המקום בגלל טרור מוסיף טרור ולא ממעט. וכן איסור מוסר שניתן להורגו הוא בגלל שהמוסר מסכן את הנמסר (עי' ב"ק דף קיז, וברא"ש שם), וכ"ש כאן שאם מוסרים המקום ששייך לכלל ישראל לגוים בגלל טרור, מסכנים כל כלל ישראל.-----
וכן הטענה של התגרות באומות, איסור זה קיים רק בג' אומות, עמון ומואב ואדום, והם כבר לא קיימים, ואדרבה אסור להתגרות ביהודים, ועליה להר הבית אינו מתגרה בגוים אלא הם מתגרים בנו, וכן יש מצוות כיבוש בכל א"י, והג' שבועות שהוזכרו בסוף כתובות כבר נתבטלו כמה פעמים, עי' במאמר ביטול ג' שבועות.

טענה ט: גדולי ישראל אסרו זה, במכתב משנת תשכ"ז, ובשנת תשע"ה.----
תשובה: הנה הרבנים בשנת תשכ"ז שכתבו לאסור העליה להר הבית היה בעיקר מצד שאין אנו יודעים מקום המקדש, ומצד שאחרים ילכו למקום שאסור ללכת או בטומאה, ואחר יותר מארבעים ושבע שנים חתמו עוד כמאה רבנים, בנוסח של "אנן שליחותייהו דקמאי קעבדינן", על אותו איסור, היינו שלא הלכו כלל לבדוק אם במשך הזמן נתבררו עוד דברים, אלא זה מוחלט אצלם שלא שייך עוד בירור, שאילו חששו שיש עוד מקום לברר, איך כתבו אנן שליחותייהו עבדינן, והרי הם לא כתבו שלעולם עד ביאת המשיח לא יתבררו הדברים אלא כתבו לפי מצב שלהם שלא נתבררו הדברים, וכעת נתבררו כל הדברים האלו.-----
וכן החשש שילכו שלא בכוונה במקום שחייב כרת, כפי שנתאר כעת בראיות חזקות שכל העזרה היה על הרמה שהיא גבוה כשלש מטר מחלק התחתון של הר הבית, ממילא מי שלא עולה על הרמה לא שייך להכשל באיסור כרת.-----
וכן באותה שעה לא נתחברו כ"כ ספרים בביאור הלכה על דיני טומאה וטהרה שנוגע להר הבית, אבל לאט לאט הוציאו כמה תלמידי חכמים ספרים על הנושא, כמו "אל הר המור" וספר "אל גבעת הלבונה", והדברים נתבררו הרבה יותר.-----
וכן נשתנו הרבה דברים גם מצד המצב הפוליטי, שבזמן קרוב אחרי מלחמת ששת הימים היה פחד נורא על כל הערבים ולא היה חשש שהערבים ישתלטו על הר הבית, ויהא סכנה בכיבוש של כל היישוב, אולם במשך הזמן פקע פחד הערבים והם תובעים בחזרה כל מה שנכבש בששת הימים ויש סכנה שיקחו זה בכל מיני משא ומתן, ועליה להר הבית הוא שמונע כל זה, [וכבר היה סיפור כזה בתקופת רבין] וא"כ ניתוסף כאן מצוות כיבוש של המקום הזה, והסרת איום השתלטות הערבים על כל א"י.------
ומצב זה גם סיבה שלא לחשוש שאולי יהיו אחרים שילכו במקום אסור ובלי טהרה, כמו שכתבנו במאמר, מכח התוס' שבועות (דף טז ע"א ד"ה אלא בבני הגולה) שבמקום שיש חשש שהגוים ישתלטו על המקום לא חוששין לחששות כאלו.----
וצריך לדעת שכל אלו הרבנים שחתמו בשנת תשע"ה, לא הזכירו מילה על הסכנה שיוצא מזה, אלא מצד החשש שחששו בשנת תשכ"ז, ואז בודאי לא היה סכנה.----

טענה י: הרבנות הראשית אסרו זה וצריך לשמוע לרבנות הראשית.-----
תשובה: הרבנות הראשית פרסם בעצמו שמי שרבותיו מורים להתיר אנו לא אוסרים. ובעיקר ידוע שהרבנות הראשית לא מתיימר בעצמו לעשות הלכות שלא היו נהוגים מקדמת דנא. עי' בזה במאמר למה גדולי ישראל לא הולכים עם תכלת, עדות של הגאון הרב מנדל שפרן שליט"א וכן עדות הגאון הרב שמואל אויערבך שליט"א בהנהגת גדולי ישראל שלא מוכנים לחדש מצוות שלא היו נהוגים עד עכשיו, וממילא זה בודאי כולל גם מצוות עליה להר הבית ובנין בית המקדש והקרבת קרבנות.----

טענה יא: אנחנו לא ראויים לדבר כזה, וצריך להמתין עד שכלל ישראל יהיה ראוי לזה.----
תשובה: אין כזה הלכה שכדי לקיים מצוה צריך להיות ראוי, וכן בית שני בנו בזמן שחלק מכלל ישראל היו מחללי שבת ונישואי תערובת, ובנים של הכהן גדול התחתנו עם גויות, וכן הבן אדם לחבירו היה ירוד כמבואר בספר נחמיה, ובכל זאת בנו את בית המקדש. מה שקובע הוא האפשרות ולא בודקים מעשה כלל ישראל. וזה שייך גם לעליה להר הבית.-----

טענה יב: אלו שעולים להר הבית הם משולי השוליים של החברה [מדובר בציבור החרדי], ודברים כאלו צריכים להגיע מגדולי ישראל [כך הוא טענת עיתונאים].-----
תשובה: אין כלל בזה, יש דברים שבאים דווקא מלמטה, כעין שמצינו בבבא בתרא (דף י ע"ב) "כי הא דיוסף בריה דר' יהושע חלש, אינגיד. א"ל אבוה: מאי חזית? א"ל: עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה. א״ל: עולם ברור ראית".----
וכן מצוות תכלת בא מלמטה, עי' במאמר למה גדולי ישראל לא לובשים תכלת, שגדולי ישראל בעצמם מעידים שדברים שלא היו נהוגים לא יבוא מכוחם, וכל הקמת המדינה בא מהרבה יותר מלמטה כידוע. וזה סוד של לוט ובנותיו, ועי' מלבי"ם (סוף רות), ובוודאי שזה לא מצדיק לעשות עבירות ח"ו אבל כאן מדובר במצווה גדולה, רק שזה בא מלמטה.----
וכן דוד המלך חשדו אותו שהוא ממזר, עי' ילקוט המכירי המובא בחיד"א (ספר יוסף תהילות, תהלים סט י), וז"ל החיד"א: "'מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי וְנָכְרִי לִבְנֵי אִמִּי' [תהלים סט ט]. אפשר במה שמצאתי בספר קדמון תורת המנחה כ"י שהביא מרז"ל [ילקוט המכירי תהלים קיח כח], דישי תבע לשפחתו, וגילתה לאשתו ונשתנית, וחשב שהיא השפחה ובא אליה, ונתעברה מדוד. וידעו הבנים שהיה ישי פרוש מאשתו, ואמרו לו ראה אמנו הרה לזנונים, ורוצים להרגה לה ולעוברה, ואמר להם, אביהם הניחו לה שתלד ולא תוציאו לעז עליכם, ויהיה הולד מאוס ועבד לכם, זהו תוכן דבריו. ומה שרצה ישי לבא על שפחתו, כבר פירש הרמ"ע ז"ל שהיה רוצה לטהר זרעו (וכמו שכתבתי במקום אחר בס"ד). וזהו שאמרו 'מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי', שחשבו שאני ממזר. 'וְנָכְרִי לִבְנֵי אִמִּי' שחשדו על אמנו שזינתה. ומצד אחר 'כִּי קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי' וגו'". עכ"ל החיד"א.----
וכן אמרו חז"ל (אבות ב ה) במקום שאין איש השתדל להיות איש, והיינו שאה"נ הדבר היה אמור לבוא מלמעלה, אבל מכיון שזה לא שייך לבוא מלמעלה, שהרי גדולי ישראל לא רוצים לחדש מצוות שנתאפשר קיומן כעת, ממילא זה בא מלמטה.---
וכעין זה למדנו שיש הלכות שבאים מלמטה, במשנה מסכת עדויות (פ"א מ"ג; הובא בשבת דף טו ע"א): "הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין המקוה, אלא שאדם חייב לומר בלשון רבו. ושמאי אומר תשעה קבין. וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה. אלא עד שבאו שני גרדיים משער האשפות שבירושלים והעידו משום שמעיה ואבטליון שלשת לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה, וקיימו חכמים את דבריהם".---
ופירש רש"י (שבת שם): "שני גרדיים משער האשפות - במסכת עדיות מפרש למה הוזכר שם אומנותם ושם מקומם, לומר שלא ימנע אדם עצמו מבית המדרש, שאין לך אומנות פחותה מגרדי, שאין מעמידין ממנו לא כהן גדול ולא מלך, כדאמרינן בקדושין (דף פב ע"א), ואין שער בירושלים פחות משער האשפות, והכריעו בעדותן כל חכמי ישראל".----
וכן דוד המלך היה מן השפלים, וכן התחיל למלוך דוקא בשפלי שפלים, כמ"ש בשמואל (א, כב ב): "וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל אִישׁ מָצוֹק וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ נֹשֶׁא וְכָל אִישׁ מַר נֶפֶשׁ וַיְהִי עֲלֵיהֶם לְשָׂר וַיִּהְיוּ עִמּוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ", וא"כ טענה זו מחזק את הענין ולא מרחיק הענין.---
ועכ"פ אנו מצפים שהישועה תבוא בקרוב ונזכה להקריב קרבנות ולבנות בית המקדש.-----


נספח: הרב מדן חושף: השב"כ בעד עליית יהודים להר הבית-----
בכנס בנושא הר הבית וזכויות היהודים לעלות למקום, חשף הרב יעקב מדן שיחה שקיים עם ראש השב"כ וראש המחלקה היהודית, בה הם טענו כי "אם לא יעלו יהודים להר, נאבד את האחיזה בהר הבית"------
יונתן אוריך, כיפה, י"ט תמוז תשע"ג
במרכז מורשת בגין התקיים אמש (ד‘) יום עיון בנושא הר הבית וזכות היהודים לעלות להר. באירוע השתתפו הרב דוד סתיו, הרב יובל שרלו, הרב יעקב מדן ופעילים מרכזיים למען העלייה.------
הרב מדן חשף אמש, בדבריו בכנס, כי השב“כ עצמו בעד עליית יהודים להר הבית. ”ראש השב"כ וראש המחלקה היהודית אמרו לי שאם לא יעלו יהודים להר, אנו נאבד את האחיזה בהר הבית“, סיפר הרב מדן, ”בעבר נקראתי לראש השב"כ והוא נתן לי על הראש שאם לא נעלה להר לא נוכל לעמוד ולהיאחז בהר הבית. לפני חודשיים אמר לי ראש המחלקה היהודית שהוא מתגבר את הכוחות בהר והוא לא מבין למה יהודים לא עולים. אם בכירים מהשב"כ אומרים זאת אז מי אני שאתווכח? ערבים עושים את צרכיהם על ההר ומשחקים כדור-רגל, זהו חוסר מודעות של מנהיגי המדינה“.

דווח על תגובה לא ראויה
10.04.2018

14. ביותר אריכות על העליה באתר בריתי יצחק (יצחק ברנד)

מי שרוצה ללמוד יותר באריכות בענין עליה להר הבית ובעניני קרבנות מוזמן לעיין באתר בריתי יצחק במדור בית המקדש ושם מבואר גם על עליית הרמב"ם להר הבית וכן בענין מקום המזבח וכן מה שגדולי ישראל דיברו על הקרבת קרבנות בזמן הזה לפני ביאת המשיח כמו הכפתור ופרח בשם רבינו יחיאל מפריז והחתם סופר ח"ב ס' קל"ו והחזון איש אבן העזר ס' ב' ס"ק ז' ועוד

דווח על תגובה לא ראויה
10.04.2018

15. עצם הפתיחה מעידה על קטנוניות הכותב שבז ל"רב צעיר"... (מאיר)

ושוב חוזר על אותם מנטרות שחוקות. ולו זו בלבד אלא מגייס לטובתו את שלשת השבועות חסרות הרלוונטיות...אכן דברי הויואל מוישה באדרת משונה אחרת...

דווח על תגובה לא ראויה
10.04.2018

16. הרדיפה האובססיבית של מורא מקדש היא גול עצמי (משה)

העיסוק המטופש והאווילי שלהם במי שלא הולך בדרכו של האדמור מסאטמר מביא ליתר עליה ביתר עוז של אלפי עולים. אין דבר כזה פרסום שלילי....המשיכו כך בדרככם המרושעת והאווילית...

דווח על תגובה לא ראויה
11.04.2018

17. הרב אליעש, ענה נא רק על שאלה אחת: (אלחנן)

הרב וולפסון ציטט במאמרו את הרב שלמה רענן הי"ד נכדו של הראי"ה קוק זצ"ל, אשר למד בחברותא עם הרצי"ה את תשובת הרב קוק העוסקת בקדושת מקום המקדש בזמן הזה: "מצטרף אני בזה לקריאת הרבנים הממליצים לעלות להר הבית במקומות המותרים, כי זה דבר ברור ללא צל של ספק כי הסבא רבינו הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה קוק זצ"ל, לא אסרו לעלות במקומות המותרים. ובודאי מצוה גדולה לרשת את המקום המקודש מידי זרים, ואך ורק באופן המותר. בברכה לגאולה שלמה ובנין בית המקדש בב"א, הנני חותם נכד מרן הרב זצ"ל, אליהו שלמה רענן קוק"

כל שאר הויכוח כבר היה ידוע לי, אך מה כבוד הרב חושב על דברים אלו של נכד הראי"ה?

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מעלה אדומים על רקע הכפר אל עזרייה צילום: shutterstock

מה הכוונה ב"חוקיות ההתנחלויות"? ההסבר המלא

קרא עוד