תורה מה תהי עליה?

מרן הראי"ה קוק זצ"ל, בהקדמתו לפירושו עין אי"ה על אגדות הש"ס, הקדיש שורות חשובות להגדרת מושגי יסוד בגישה ללימוד התורה: הפירוש והביאור. הפירוש, כותב הרב, הינו פותח את המשמעות המקופלת בתוך הכתובים והמאמרים של התורה שבכתב והתורה שבעל פה. הביאור, הינו מרחיב אותו אל עבר השלכותיהם בבחינת מבין דבר מתוך דבר.

מכאן, שאי אפשר לבסס שום הרחבה שכזאת שבה גלום כל הכח של חידושי תורה למיניהם, אם חסר היסוד של ידיעת המשמעות האמיתית של המקרא ודברי חז"ל. ידיעה זאת אינה מסורה לכח הדמיון וגם לא לחריפות השכלית של האדם. היא נובעת מהקבלה איש מפי איש עד למשה רבינו מפי הגבורה. הדבר העיקרי שביסוד הדברים הוא אחדות התורה כתורת אמת. לאחדות זו יש להתייחס ברצינות. אי אפשר להסתתר בענין זה מאחורי מימרות מסוג: "שבעים פנים לתורה" כדי להצדיק פרשנויות אישיות שאין להן שום יסוד בתורה עצמה. התורה איננה הפקר מבחינה זו.

בהרבה מקרים אין הדרשנים יודעים להבדיל בין איזה רעיון אישי על נושא כל שהוא שמחברים אותו באופן פחות או יותר מלאכותי עם מקראות או מאמרי חז"ל לבין התורה כדבר ד' אל האדם. יתירה על כך, אין הם דואגים לשאול את עצמם האם יש לתורה דיעה בנושא וחושבים שלכל אחד מותר לחשוב כראות ליבו, כאילו אין בישראל כביכול תוכן אמוני ברור ומדוייק. אמנם הנסתרות לד' אלקינו ואין אצלנו אינקוויזיציה שתחקור כליות ולב - זאת יעשה הקב"ה. אבל הנגלות לנו ולבנינו ויש הבדל מהותי בין הסובייקטיביות הלגיטימית בגווני האמונה של כל יחיד באשר הוא, לבין הרשות לבא וללמד בשם אותה הסובייקטיביות. וכן כתב מורי ורבי הרב יהודא אשכנזי זצ"ל בפתיחת ספרו "זה ספר תולדות אדם":

והנה, במשך הדורות אבד רוב העם הלומד את הבנת המקרא כתורה, עד כי נוצר קרע עמוק בין הגות אמונת ישראל מחד, ולימוד המצוות מאידך. וכבר נעשה הדבר לא רק כשתי תורות, אלא כשני עמים חלילה, הגם כי מתייחסים לכאורה לאותה תורה. כאשר רבים וגם טובים מבססים נאמנותם ו/או אמונתם על השקפות תיאולוגיות-פילוסופיות מרחוק באו ואילו מצד אחר לימוד ההלכה מנותק לרוב מידיעת המקרא כתורה ובכך מתרחק והולך משרשי דרך-ארץ-האבות - ומי יודע אם לא לעת כזאת אמרו חז"ל: "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים" (עין רש"י על בראשית כ"ד, מ"ב)

מי יתן ונדע להתגבר על קרעים אלו בתוך תוכינו ולשים את עצמנו כמדבר לקבל את דברי התורה הזאת שהיא חיינו ואורך ימינו, על האדמה הזאת אשר נשבע ד' לאבותינו לתת לנו והביא אותנו לתוכה לעבדה ולשמרה ואל נתפתה לעץ הדעת טוב ורע - דיעות אישיות ופרשנויות הבדויות מן הלב - המרחיק אותנו מעץ החיים ומארץ החיים.