ראש אגף הונאה בכשרות: ליבנו עם בעלי המסעדות, אבל לא ניתן לבקש מהמשגיחים לעבוד בחינם

סערת הכשרות: לאחר הודעת רבנות פתח תקווה כי בימי הקורונה יש לוודא מול המשגיח את כשרות בית העסק. הרב רפאל יוחאי, מנהל תחום האכיפה בהונאת כשרות, מבקש להציג את הצד של משגיחי הכשרות

עדיאל שביט, חדשות כיפה 01/05/20 12:02 ז באייר התשפ

ראש אגף הונאה בכשרות: ליבנו עם בעלי המסעדות, אבל לא ניתן לבקש מהמשגיחים לעבוד בחינם
"לקצץ את פרנסת המשגיחים זה גם לא הוגן", צילום: פלאש 90. Johanna Geron

בהמשך לפרסום ב'כיפה' והראיון שנערך עם הרב מיכה הלוי, רב העיר, על הודעת רבנות פתח תקוה כי  יש לוודא בימי הקורונה עם משגיחי הכשרות בעיר כי התעודות כשרות של בתי העסק עדיין תקפות. לפי רבנות העיר בפתח תקווה נפתחו מקומות ללא ידיעת הרבנות והמשגיחים והם מוכרים מוצרי מזון ללקוחות תוך הישענות על התעודה שנתנה לפי ההחמרות וסגירת בתי העסק. 

אלא שבעקבות הכתבה, עלו שתי טענות עיקריות על הבקשה שיש לעשות וידוא נוסף מול המשגיח:

  • הטענה האחת היא שהרבנות צריכה להבין ללב בתי העסק שמסתירים את פתיחתם מהרבנות כי הם נמצאים במשבר כלכלי ואינם יכולים לשלם למשגיחים כבדרך כלל, ואין זה אומר שהם לא מעוניינים להישאר כשרים. 
  • הטענה השנייה כי העברת הסמכות לצרכן כי הכשרות תקפה, היא לא הוגנת כי זו עבודת המשגיח, הוא אמור לוודא בעצמו שהעסקים עדיין כשרים.

בראיון ל'כיפה' התייחס לטענות הללו הרב רפאל יוחאי, מנהל תחום האכיפה בהונאת כשרות וסגן ראש אגף הכשרות הארצית ברבנות הראשית. ראשית הוא מעוניין להציג את הדילמה בה הרבנות נמצאת: "במציאות הנוכחית הרבה מסעדות סגורות או עובדות בצורה מצומצמת ומנסות להקל בהוצאות. לבנו עם בעלי העסקים שנמצאים במצוקה, מצד שני יש לנו אחריות לתת מענה לצרכנים. חשוב לנו למצוא משוואת איזון שאף צד לא יפגע: לא בעלי העסקים, לא הצרכנים וגם לא משגיחי הכשרות".   

אז איך באמת מוצאים את משוואת האיזון?

"אז באמת בעלי העסקים אומרים לנו, אנחנו לא רוצים להכניס אנשים למטבח מחשש להדבקה, ודבר נוסף אין לנו לקוחות אז איך נשלם למשגיח. אז אם אנחנו רוצים לתת לו הנחה מי הוא זה שיספוג אותה? אם נקוצץ משכורתו של המשגיח, אז זה טוב לבעל העסק אבל אז המשגיח נפגע, וזו הפרנסה שלו שהוא מביא הביתה, זה גם לא הוגן. זו סוגיה שהיא בעיקר כספית".

לפי הרב יוחאי ודאי שאין זה נכון לדרוש מהמשגיחים לעבוד בחינם, אלא יש לבדוק כמה להפחית את שעות העבודה של המשגיח. זאת על מנת שמצד אחד הכשרות תשמר ומצד שני בעלי העסקים לא ידרשו לתת משכורת מלאה למשגיחים. "גם הפתרון הזה מצריך דיון ולבדוק האם הוא לגיטימי". לפי הרב ישנה בציבור הנחת יסוד שאינה נכונה "המשגיח אינו עובד מדינה, והוא לא עובד בחינם. מצוקתו של בעל העסק היא גם מצוקתו של המשגיח אם העסקים לא יפתחו אז שניהם לא יוכלו להביא אוכל הביתה". 

"כאן באה לידי ביטוי כשרונו של מנהל הכשרות, עד כמה הוא מכיר את המציאות בשטח. ככל שהוא מכיר יותר את השטח כך הוא יוכל למצוא יותר פתרונות". הרב יוחאי  חוזר ומדגיש כי הוא רוצה לשמור הוגנות גם כלפי בעלי העסקים אך גם כלפי המשגיחים. כלפי הצרכנים הוא אומר: "זו תקופה שהציבור צריך לחזק את הרבנות, לבקש מאיתנו לוותר זו לא רק פגיעה בכשרות אלא גם פגיעה כספית במשגיחי הכשרות".   

לפי הרב יוחאי האחריות לוודא כי העסקים שומרים על כשרות מוטלת עליו ושיש מפקחים ועליהם לתפוס פיקוד ולמצוא את המקומות שפותחים. אך הוא מקבל את הצעת הרב מיכה הלוי כי ראוי שגם הצרכנים יוודאו את הכשרות מול המשגיח.

זה לא מסיר את האחריות מהרבנות ומעביר אותה לצרכנים?

"הדרישה של שותפות הצרכנים איננה אומרת שכוחה של הרבנות חלש יותר, החובה לוודא שמקום נותר כשר היא עלינו - הרבנות. אנחנו כן שולטים במערכת, הבקשה מהצרכנים לוודא כשרות מול המשגיח זה לתועלת, עצם הבירור של הצרכנים מחזק את מעמד הכשרות. אנחנו רואים זאת כשותפות בין הצרכנים ובנינו, וזה ינחה את בעלי העסקים האם הם מעוניינים עוד בתעודת הכשרות או לא. במידה וירצו לשמור את התעודה חוזרת הדילמה המרכזית והיא הבעיה הכספית לשלם למשגיחים".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר