עשרה ישראלים נבחרו השנה לקבל את פרס ישראל, אשר יוענק בטקס המסורתי, ללא קהל השנה, במוצאי יום העצמאות. הבחירה נעשתה על פי המלצות ועל ידי ועדה, ואושרה על ידי שר החינוך, הרב רפי פרץ. כיפה עושה לכם סדר ומביאה לכם את רשימת הזוכים המלאה לשנת 2020.
פרופסור אבישי ברוורמן - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
ברוורמן נולד ברמת גן בשנת 1948. הוא סיים את לימודיו בכלכלה ובסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה האקדמית, ושירת בצה׳ל כקצין. בתום שירותו התקבל ללימודי התואר השלישי בכלכלה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, המדורגת כאחת הטובות בעולם. אוניברסיטת סטנפורד ועמק הסיליקון שצמח סביבה עתידות היו לשמש מודל ומקור השראה לפועלו באוניברסיטת בן גוריון. לאחר קבלת תואר הדוקטור הצטרף לבנק העולמי, בו הוביל מחקרים ופרויקטים רבים במדינות מתפתחות בדרום אמריקה, אפריקה, אסיה, המזרח התיכון ומזרח אירופה, תוך שימת דגש על פיתוח כלכלי משולב עם צדק חברתי.
לידיעה על זכייתו של אבישי ברוורמן
גברת נעמי סטוצ'ינר - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
סטוצ'ינר, בת 72 ,נולדה בדרום אפריקה לאיזי ולוסי שפירא, אם לארבעה וסבתא ל-11 נכדים. לאחר שסיימה לימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטת Witwatersrand עלתה בשנת 1970 לישראל יחד עם בעלה, טוביה. את חשיבות הדוגמא האישית בעשיה חברתית ינקה מבית הוריה. אביה, עו"ד איזי שפירא ז"ל, הקדיש את חייו להתנדבות ולעשייה ציבורית לשיפור איכות החיים של אנשים עם מוגבלות בקהילה ואף הקים מוסד פנימייתי ביוהנסבורג, שלפעילותו התגייסה המשפחה כולה. עם עלייתה החלה נעמי בפעילות קהילתית: בשנים 1971-1973 ,השתלבה כעובדת קהילתית בשכונת התקווה בתל אביב והיתה ממקימי היחידה הקהילתית של עיריית תל אביב והמעון לילדים לאימהות עובדות. בשנת 1977 ,הקימה וניהלה יחד עם פרופסור שמאי דוידסון ז"ל את היחידה לבריאות הנפש ביחידה הקהילתית ברעננה של בית החולים שלוותה, תכנית חדשנית וראשונה מסוגה בישראל.
לידיעה על זכייתה של נעמי סטוצ'ינר
גדעון רכבי - חקר הרפואה
רכבי נולד בישראל בשנת 1953. פציעתו במלחמת יום הכיפורים חשפה אותו לעולם הרפואה והובילה אותו לבחור ברפואה כדרך חיים. בשנת 1981 קיבל תואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת תל-אביב, ובשנת 1987 תואר דוקטור לפילוסופיה ממכון ויצמן למדע. הוא נשוי לקרן, רופאת משפחה, ושלושת בניו עוסקים במחקר וברפואה. הוא התמחה והוסמך בשלושה תחומי התמחות רפואיים: רפואת ילדים, המטולוגיה והמטולוגיה-אונקולוגיה של ילדים בהדרכתם של פרופ׳ צבי שפירר ופרופ׳ ברכה רמות. בשנת 1990 קודם לפרופסור חבר, ושש שנים אחר-כך לפרופסור מן המניין. במסגרת תפקידיו הוא הופקד על קתדרת שפירו לממאירויות המטולוגיות וקתדרת ג'רסי באונקולוגיה מטעם אוניברסיטת תל-אביב. שימש כראש החוג להמטולוגיה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר וכראש מרכז חקר הביולוגיה של הסרטן של אוניברסיטת תל-אביב. בשנת 1993 הקים רכבי וניהל את המחלקה להמטולוגיה, אונקולוגיה והשתלת מח עצם בילדים במרכז הרפואי ע"ש שיבא. במקביל להובלת המערך הקליני הקים ופיתח בשנת 1987 מעבדה לגנטיקה של הסרטן. בשנת 1999 ייסד בשיבא את מעון מריון ואלי ויזל לרפואה תומכת והוספיס לילדים חולי סרטן. בשנת 2003 הקים את מרכז שיבא לחקר הסרטן ומאז הוא מנהל אותו.
לידיעה על זכייתו של גדעון רכבי
גברת שרה ברייטברג-סמל - אמנות פלסטית
שרה ברייטברג-סמל היא אוצרת ומבקרת אמנות ישראלית. בעת עבודתה במוזיאון תל אביב בשנות השמונים של המאה ה-20 גיבשה את המסגרת התאורטית של גישת "דלות החומר" באמנות הישראלית. לאחר פרישתה מן המוזיאון ערכה במשך שנים רבות את מגזין האמנות "סטודיו". ברייטברג-סמל שימשה כאוצרת לאמנות ישראלית במוזיאון תל אביב בין השנים 1977-1989. במסגרת עבודתה אצרה תערוכות רבות של אמנים ישראלים כגון תערוכתו של רפי לביא ואחרים . מבין התערוכות הקבוצתיות ידועות "אמן - חברה - אמן" (1978) ו"רוח אחרת" (1981) במוזיאון, אולם התערוכה הידועה ביותר שאצרה בתפקידה זה הייתה "דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית" (1986). התזה שהציגה בתערוכה, ביקשה להפריד בין האמנות המקומית לבין סגנון האמנות הבינלאומית של אותה עת, על ידי תיאור סוציולוגי-אסתטי של האמנים הישראלים ודרך התייחסותם אל מסורת האמנות האירופית. בעבודותיהם של האמנים השונים שהציגה בתערוכה מצאה ברייטברג-סמל מאפיינים של אימוץ חומרי אמנות "דלים" כגון דיקט, קרטון, שימוש בקולאז' ועוד, אשר נבעו מביקורת פוליטית על החברה והתרבות הישראלית וכן מתפיסה א-אסתטית שמקורה במסורת היהודית.
לידיעה על זכייתה של שרה ברייטברג-סמל
פרופסור בנימין זאב קידר - חקר ההסיטוריה הכללית
קדר (לשעבר: קראוס) נולד בשנת 1938 בניטרה, צ'כוסלובקיה, עיר שתשעים אחוז מקהילתה היהודית הוותיקה והמפוארת נרצחו בשואה. הוריו, הוא ואחותו הצליחו להימלט תוך שהם בורחים ממקום מסתור אחד למשנהו, כשפסע בינם לבין שילוח למחנות ההשמדה. בשנת 1949 עלה הנער קדר ארצה עם אחותו, ובהמשך הצטרפו אליהם הוריהם, רופאים במקצועם שהתיישבו בכפר נטר, שם ייסדו את בית הכנסת של המושב. קדר עשה את לימודיו התיכוניים בתל אביב, ושירת בצה"ל בשנים 1958-1956. את לימודיו לתואר הראשון והשני עשה באוניברסיטה העברית, תחת הנחייתם של יעקב כ"ץ, ש"נ אייזנשטדט ויהושע פראוור. את עבודת הדוקטור שלו, שעסקה בסחר הימי-ביניימי בים התיכון, השלים בשנת 1969 באוניברסיטת Yale, בהנחיית פרופ' רוברטו ס' לופֶז. בשובו מארה"ב הוא לימד באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן גוריון (עד שנת 1976). בשנת 1986 קודם לדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית שם חקר, לימד וניהל עד לפרישתו לגמלאות בשנת 2007.
לידיעה על זכייתו של בנימין זאב קידר
פרופסור יוסף קלפטר - חקר הכימיה והפיזיקה
פרופסור יוסף (יוסי) קלפטר נולד בתל אביב בשנת 1945 להורים יוצאי סלובקיה אשר העפילו ארצה בעלייה הבלתי-לגאלית ב- 1939. את לימודיו בבית הספר היסודי והתיכון סיים יוסי בראשון לציון, בה עברו עליו ילדותו ונעוריו כשראשון היתה עדיין מושבה וחידוני התנ"ך באופנה (סגן חתן התנ"ך לאזור הדרום). עם סיום בית הספר התיכון החל בלמודיו, במסגרת העתודה האקדמית, באוניברסיטת בר אילן. לקראת סוף הלימודים פרצה מלחמת ששת-הימים, בה נטל יוסי חלק כעתודאי, ובמהלכה נפצע בקרב על ארמון הנציב. לפני גיוסו לצה"ל הספיק לסיים את לימודי התואר השני בהנחיית פרופסור חיים הלפרן בנושא: "על התאוריה של מצבי שטח בגבישים". עם שחרורו מצה"ל התקבל ללימודי דוקטורט בבית הספר לכימיה של אוניברסיטת תל אביב. את עבודת הדוקטור שלו עשה בהנחיית פרופסור יהושע יורטנר בנושא: "מצבים אלקטרוניים והעברת אנרגיה בגבישים מולקולרים מסודרים ולא מסודרים". במהלך הלימודים נישא יוסי לפרחיה ונולדו ילדיהם עינת ודן.
לידיעה על זכייתו של יוסף קלפטר
פרופסור ורד נעם - חקר התלמוד
פרופ' ורד נעם נולדה בירושלים בשנת 1960. אמה, סופרת הילדים, רבקה אליצור, נולדה בפרסבורג-ברטיסלבה, ואביה, חוקר המקרא, פרופ' יהודה אליצור, עלה ארצה מבודפשט. הוריה גדלו במשפחות דתיות בעלות תודעה ציונית עמוקה, והם עלו ארצה בגיל צעיר, הכירו בירושלים והקימו את משפחתם בה. ורד, הקטנה מבין חמשת ילדי המשפחה, גדלה והתחנכה בבית שהיה בית ועד לתורה בשכונת רחביה בירושלים, והיא למדה רבות מאביה שהתייחד בשילוב שהציע של חקר ההיסטוריה והגאוגרפיה של ארץ ישראל בלימודי התנ"ך. אין זה פלא שמשחר ילדותה היא ייחלה להצטרף אל הלומדים את מורשת הדורות בהיבטיה הטקסטואליים וההיסטוריים. לאחר שסיימה את לימודי התיכון בבית הספר אוולינה דה רוטשילד בירושלים, שירתה פרופ' נעם בצבא כמדריכה בבית ספר שדה ביישוב קשת ברמת הגולן. נראה כי הקרבה לגמלא, המגע עם בתי הכנסת העתיקים בגולן ובגליל והעמידה מול כתובת בית מדרשו שלרבי אליעזר הקפר זרעו אצלה את הזיקה לחקר ההיסטוריה של תקופת בית שני, המשנה והתלמוד.
הרב יעקב אריאל - חקר התלמוד
הרב יעקב אריאל עוסק כבר קרוב לשישים שנה בעשייה רבגונית בהפצת תורת ארץ ישראל בחינוך, בחקלאות, בפסיקה ההלכתית בתחומי הרפואה החקלאות הצבא והחברה במדינת ישראל. הוא החל את דרכו בחינוך תלמידים בישיבת "בית יהודה", עמד בראשה כחמש-עשרה שנה מתחילת דרכה משנת תשכ"ד עד תשל"ט, ובמקביל שימש כרב היישוב החקלאי כפר מיימון-תושיה. שם באה לידי ביטוי הנהגתו הציבורית במתן מענה לשאלות מורכבות בנושא הישוב ובנושאים חברתיים, ובמקביל שאלות מורכבות הנוגעות למשק החקלאי. בתקופה זו יצר קשרים עם מושבי הנגב הסמוכים כשזכה להשיא זוגות צעירים בקיבוצים ובמושבים באזור. בשנת תשל"ט נקרא על ידי ראשי מרכז ישיבות בני-עקיבא לעמוד בראשות ישיבת ההסדר בעיר ימית ועמד בראשה עד פינוי חבל ימית. הוא המשיך בהנהגת הישיבה גם לאחר הקמתה מחדש בנווה-דקלים שבגוש קטיף, והמשיך להגיע כמעט מידי יום מביתו בכפר מיימון לנווה-דקלים, עד התמנותו כרב העיר רמת גן בשנת תש"ן. בשנים אלו גם עודד והמריץ את הקמת מכון "התורה והארץ" בגוש קטיף שייעודו מחקר מדעי ליישום והסברה של המצוות התלויות בארץ. בתקופות אלו הוא שירת בשירות מילואים פעיל כרב חטיבתי בשריון ובחי"ר במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת שלום הגליל.
ראיון של הרב אריאל לחדשות כיפה, רגע אחרי זכייתו
פרופסור אברהם בן צבי - חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבין לאומיים
פרופ' אברהם בן-צבי הנו מבכירי החוקרים, בישראל ובעולם, בעיקר – אך לא רק - בסוגיות הקשורות בעיקר לעיצוב מדיניותה של ארה"ב כלפי ישראל, תוך דגש מיוחד על ניתוח שורשיה, התגבשותה והתפתחותה של השותפות האמריקנית – ישראלית. זאת, כשהוא נשען במחקריו באופן מרכזי על יסוד המסד הארכיוני המקיף, הכולל הן את הספריות הנשיאותית האמריקניות והן את גנזך המדינה. בנוסף, פרסם מספר מחקרים פורצי דרך בסוגיית ההפתעה האסטרטגית ומקורותיה.
לידיעה על זכייתו של אברהם בן צבי
פרופסור דני זמיר - חקר החקלאות ומדעי הסביבה
פרופ' דני זמיר הוא פרופסור אמריטוס לגנטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, במכון סמית למדעי הצמח והגנטיקה בחקלאות, הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה ברחובות. פרופ' זמיר נולד בירושלים ( 1950) וגדל בתל-אביב. לאחר שרות בצה"ל (השתחרר בדרגת סגן), הוא למד לתואר ראשון בפקולטה לחקלאות בין השנים 1974-77. הוא המשיך בלימודים לתואר מוסמך בנושא השבחה גנטית בצמחים באוניברסיטה של קליפורניה בדייויס (UC Davis), ארה"ב. את לימודי הדוקטורט, גם כן בנושא גנטיקה והשבחה, הוא עשה באותה אוניברסיטה בהדרכתו של Richard A. Jones . לאחר סיום הדוקטורט בשנת 1982, וללא השתלמות נוספת, הוא נקלט כמרצה בגנטיקה בפקולטה לחקלאות ברחובות ושם החל לפתח את המחקר המדעי העצמאי שלו. הוא עלה לדרגת פרופ' מן המניין בשנת 1996. בשנת הלימודים תשע"ט (2018-2019) הוא פרש לגמלאות.
תחומי מחקרו של פרופ' זמיר עוסקים בהשבחת צמחים ובפיתוח כלים חדשניים לעזרת הטיפוח הגנטי תוך שימוש בעיקר בעגבנייה כצמח מודל, הן למחקרים בסיסיים והן לטיפוח זנים משופרים. הכלים החדשניים האלה כללו שימוש בסמנים ביוכימיים ומולקולאריים למיפוי גנטי, יצירת סידרת קווי עגבנייה ייחודיים (קווי אינטרוגרסיה), שמהווים כלי חשוב למחקר גנטי ויישומי בצמחים, ופיענוח של הבסיס הגנטי והמולקולרי של תכונות כמותיות ושל אינטראקציות גנטיות מורכבות כמו און-כלאיים (הטרוזיס) ואפיסטאזיס. פרופ' זמיר הקים בפקולטה לחקלאות מערך טיפוח של זני ורד וזני ליזיאנטוס המתבססים על גישות גנטיות וגנומיות חדשניות.