אחד מראשי המכינה בעלי, הרב יגאל לוינשטיין, כבר חרט על דגלו את המאבק נגד התרבות המערבית. בחוברת חדשה, שתלמידיו מנסים להפיץ לקהל הרחב, הוא מנסה לחדד את מסריו ולהצביע על החוליים שלדעתו מביא העולם המודרני ומכרסמים בערכי המשפחה.
בחוברת, "המשפחה שלנו - ערכי המשפחה אל מול התרבות הפוסט מודרנית", הוא מסביר כי "במשך אלפי שנות קיומו, העמיד עם ישראל את התא המשפחתי במרכז בהווייתו ושמר מכל משמר על חוסנו ובריאותו"
אולם, לדבריו, "בעשרות השנים האחרונות, כתוצאה מתפיסות תרבותיות המבקשות לעצב מחדש את פני החברה, חלו תמורות ושינויים בהתייחסות המקובלת למוסד המשפחה. אדם המתבונן בתהליכים אותם עוברת החברה המערבית יכול לזהות בצורה ברורה כרסום הולך וגובר ביחס למעמדה של המשפחה. הדבר מתבטא באחוזי הגירושין המטפסים ועולים, באחוזי הילודה הפוחתים והולכים (ישנם מקומות בעולם המערבי בהם אחוזי הילודה נמצאים מתחת לממוצע הנדרש לשימור החברה), בייאוש מעצם מסגרת הנישואין, ובעוד תופעות רבות".
כריכת החוברת החדשהצילום: תנועת בואי הרוח
הרב לוינשטיין מוסיף כי תפיסות אלה חודרות גם לישראל ומכלות גם את ערכיה של החברה בישראל "חרף היותה שמרנית ומסורתית ביסודה". לדבריו, מטרת החוברת היא לנתח את התהליכים ולהבינם בצורה טובה ועמוקה יותר בבחינת דע את האויב.
בניתוחו בחוברת, אשר תלמידיו מגייסים כספים על מנת להפיצה בתפוצה רחבה, הוא מחדד מספר עקרונות שלדעתו משפיעים לרעה על מוסד המשפחה, אשר תיקונם יובילו לשינוי חיובי בתחום זה. בעיקרון הראשון, "מימוש עצמי לעומת צלם אלוקים", הוא כותב כי עמדת התורה היא, "שרק איש ואישה יחד נקראים 'אדם'. כל אחד מהם בפני עצמו אינו מציאות שלימה, שהרי באישה קיימים יתרונות וחסרונות שאין באיש, וכן להיפך". לעומת זאת, הוא מחדד, "על-פי התפיסה המערבית גם האיש וגם האישה מהווים, כל אחד בפני עצמו, יחידה עצמאית, ולאף אחד מהם אין באמת צורך עמוק בהשלמה של בן המין השני. ניתן אף לחדד ולומר שלתפיסה זו מציאותם של האיש והאישה יחד, לא רק שאינה תורמת להתפתחות כל אחד מהם, אלא אף 'מפריעה' לכך במובן מסוים".
עיקרון נוסף שאותו מנתח הרב הוא נושא "משפחה מול קריירה". לשיטתו, בניגוד לעמדת היהדות, ששמה את ערכי המשפחה במרכז, בתרבות הפוסט מודרנית מעודדים פיתוח אישי וקריירה גם אם זה על חשבון האנשים הקרובים לנו ביותר.
צילום: shutterstock, סטודיו כיפה
עוד עיקרון אליו מכוון הרב לוינשטיין הוא נושא המחויבות בין בני הזוג. תחת הכותרת "מתירנות לעומת מחויבות" הוא כתב כי "לעומת המחויבות שאליה מחנכת התורה בתרבות המודרנית מחנכים לחופש ומתירנות". לדבריו, "התפיסה המתירנית המקובלת כיום בחברה המערבית מאפשרת ומעודדת חיים משותפים של בני הזוג לפני הנישואין".
לצד זה, הוא מציין את נושא חשיבות המחויבות גם לאחר בנישואין, נושא שלדעתו סובל מכרסום מתמשך. "במבנה של החברה המערבית המודרנית שימור המחויבות בין בני הזוג הולך ונעשה מורכב יותר ויותר". בבואו למנות את שורשי הבעיות בתחום הוא מציין כי בהתחשב בעובדה שהמרחב הציבורי מכיל גברים ונשים יחדיו, "יש לעשות כל מאמץ על מנת להסדיר יחסי עבודה ענייניים והוגנים שיש בהם מתן כבוד לכל אדם, ובד בבד יש בהם זהירות מתמדת מיצירת קשר אישי עם בן המין השני באופן שיפגע בגדרי הצניעות".
בהמשך הוא כותב כי "יש להעיר, שהקפדה על גדרי הצניעות בין גברים לנשים שומרת לא רק על המסגרת המשפחתית, היא גם נותנת לאישה את הכבוד הראוי לה כאישה וכאדם. אווירה צנועה יוצרת חברה עדינה ורגישה יותר, ומאפשרת התנהלות תקינה ובריאה של המערכת הציבורית".
אחד מראשי המכינה בעלי תולה את מהירות ועוצמת השינויים בפיתוח הטכנולוגיה ובגורמים אנושיים שלדעתו מנהלים את העולם המודרני והדמוקרטי, "קרי האקדמיה, המשפט והתקשורת, מקדמים ודוחפים באופן יזום ומאורגן את תפיסות העולם ה'סּופר' ליברליות שהוזכרו לעיל. שינויים אלו הינם כל כך מהירים עד שהם יוצרים מצב בו עוד לפני שהאדם שם לב לשינוי המתחולל סביבו - כבר מוטמע שינוי זה באופן עמוק ומערכתי והופך להיות חלק מעולם הערכים ה'מחייב' את החברה המודרנית".