בעלי עסקים מהצפון הגיעו הבוקר (ד') לדיון בכנסת על מנת להציף שוב את הקשיים איתם הם מתמודדים בדרישה לסיוע מצד משרדי הממשלה. כשהגיעו לדיון בשעה תשע בבוקר, גילו בעלי העסקים כי אף חבר כנסת לא טרח להגיע ולדיון הגיעו רק יו"ר הוועדה מיכאל ביטון יחד עם נציגי משרדי הכלכלה והאוצר.
מי שהובילה את משלחת העסקים מהצפון היא חברת הכנסת לשעבר ענבר בזק שכיום משמשת כמנכ"לית החברה הכללית גליל עליון. בריאיון ל"חדשות כיפה" היא אומרת: "הייתי בדיון 45 דקות לפני שעברתי לדיון אחר ובמהלך הזמן הזה אף אחד לא הגיע".
"המתווים האלה לא נותנים מענה"
"כדי להגיע בזמן לדיון בתשע, יצאנו מהגליל בארבע בבוקר" מתארת בזק, "הגענו וראינו שאין אף חבר כנסת בדיון מלבד יו"ר הוועדה מיכאל ביטון ונציגי המשרדים. מכך שאף חבר כנסת לא הגיע אני מבינה שאנחנו פשוט לא מעניינים אף אחד, כנראה שהמלחמה בצפון לא מעניינת אותם, העסקים בצפון לא מעניינים אותם, זאת הייתה התחושה שלי ושל האנשים שהגיעו איתי".
ענבר בזק, "אנחנו לא מעניינים" צילום: CC BY-SA 4.0, נתן יעקובוביץ
הדיון עצמו עסק במשבר הכלכלי בצפון והעובדה שמאות עובדים עומדים בסכנת פיטורים בקרוב כשהחל"ת יסתיים. "החשש שלנו הוא שאם לא יימצא לזה פתרון אז גם כשיגידו לאנשים לחזור הבייתה, אנשים לא יחזרו כי לא תהיה להם עבודה" אומרת בזק, "משרדי הממשלה בעיקר סקרו את המתווים הקיימים ואנחנו אמרנו למה המתווים האלה לא נותנים מענה".
הבעיה: תחום הפיצוי כתחום הפינוי
בזק מתארת את הבעיות המרכזיות איתם מתמודדים אנשי הצפון. הראשונה היא שמשרד הביטחון הורה לפנות בתחילת המלחמה רק יישובים של עד שלוש וחצי קילומטר מהגבול. משרד האוצר לקח את הקו הזה וקבע אותו גם כקו הפיצוי הכלכלי, בהמשך הוא הוארך עד לקו 9 קילומטרים אבל עדיין ישנם אלפי עסקים שנפגעים מהמצב.
אין מבקרים והעסקים בצפון קורסים צילום: Hamad Almakt,Flash 90
הבעיה השנייה הוא מתווה החל"תים, החוק מאפשר להוציא לחל"ת עובדים לשישה חודשים, זאת אומרת שמי שהוציא את העובדים שלו לחל"ת באוקטובר יצטרך להחזיר את העובדים באפריל או לפטר אותם. והבעיה השלישית היא שבמידה ועסקים
"האזור הזה פשוט יקרוס כלכלית"
"הבעיה הכי גדולה היא בתחומי התיירות, הצימרים, האטרקציות והבנייה" אומרת בזק, "במאות עסקים יש אפס פעילות ואין להם ברירה אלא לפטר באפריל את העובדים, הבעיה החמורה יותר תהיה כשהעסקים יחזרו לפעילות, גיוס העובדים החדשים וההכשרה שלהם תיקח המון זמן, גם העובדים שיפוטרו יעזבו את האזור וילכו לחפש עבודה באזורים אחרים בארץ".
בארבעת הסקטורים הללו עובדים כשליש מהעובדים בצפון. "המשמעות של מפעל שנסגר זה שעשרות ומאות עובדים עלולים להיות מפוטרים והחשש שלנו הוא שאם לא יתנו לזה מענה כשירצו להחזיר את התושבים לא תהיה פרנסה" אומרת בזק ומתריעה: "האזור הזה פשוט יקרוס כלכלית. הכנו ניירות והגענו לדיון וגילינו שזה פשוט לא מעניין אף אחד".
הר מירון, תחום הפיצוי כתחום הפינוי. צילום: David Cohen,Flash90
מי מנסה לעזור?
אני שואל אותה אם יש מי שבכל זאת מנסה לעזור להם במאבק, בזק מציינת את חברי הכנסת מיכאל ביטון ואפרת רייטן שמנסים לעזור. על משרד הנגב והגליל היא אומרת "זה לא שחור לבן וזה לא שאף אחד לא נותן כלום. משרד הנגב והגליל נותן לנו תמיכה, אבל לא מספיקה ויש בעיקר חוסר הבנה של השטח".
אי ההבנה של משרדי הממשלה את הצרכים של האדם הממוצע בצפון עולה שוב ושוב בשיחתנו: "במצב כזה של מלחמה אתה מצפה שמשרדי הממשלה יבואו, ישתפו את הרשויות והתושבים בפתרונות וכרגע אני מרגישה שיש ניתוק בין משרדי הממשלה לבין הצרכים של הצפון. התחושה של התושבים היא שיש ניתוק".