"לא רק סיבות מבצעיות": חיל האוויר חושף את הסיפור מאחורי צבעי המטוסים

לכל כלי-טיס מאפייני נראות, מימדים ומבנה הייחודיים עבורו. בנוסף לאלו, גם הצבעים משתנים מכלי-טיס אחד לשני. לייחודיות הזו יש משמעות, שמחביאה מאחוריה לא מעט היסטוריה וניסיון מבצעי, כך מתוך אתר חיל האוויר.

למסוק ה"ינשוף" (UH-60 בלאק-הוק) גווני חום בהיר וכהה, למטוס ה"רעם" (F-15I) דוגמת מקטעים חומים וירוקים ואילו מטוס ה"בז" (F-15) צבעו אפור. מדוע כלי-הטיס השונים בעלי חזות שונה לא רק בצורתם וביכולתם, אלא גם בצבעם? אין זה מדובר במענה אסתטי בלבד, אלא בסיבה מבצעית של ממש, המסייעת לכלי-הטיס להיטמע בסביבה בעת משימה.

חיל האוויר והשריון בפעולה צילום: עמית אגרונוב

הסתוות בשטח

"עד לשנת 1954 לא נקבעה מדיניות לפיה יש לצבוע כלי-טיס בחיל-האוויר", מספר רענן וייס, מעצב גרפי תעופתי. עד אז לדבריו, הצביעה הייתה מרושלת. "במלחמת העצמאות, כשנזקק מטוס לצביעה מחדש תוך כדי לחימה, המשימה הושלמה במהרה על-ידי אדם עם פך צבע ומברשת בלבד".

"מעבר ליתרון שציפוי כלי-הטיס מעניק בהגנה מפני נזקי הטבע, דפוסי הצבע השונים ממלאים מטרה מבצעית של ממש", מסביר אריאל, מפקד בית המלאכה למבנה וחומרים מרוכבים ביחידה יא"א 22 (יחידת האחזקה האווירית), העוסקת בין היתר בצביעת כלי-טיס בחיל-האוויר. "אנו מתאימים את צבעם של כלי-הטיס לסוג המשימה המוטלת עליו ועל כן נצבע בהתאם לאזור שהוא מיועד לפעול בו. מסוקי ה׳ינשוף׳ לדוגמה, צבועים בגוונים חומים, המדמים את סביבת הפעילות המרכזית שלהם - המדבר".

צבע מטוסים שונים של חיל האוויר השתנה בהתאם

לאור זאת, כלי-טיס שזירת הפעולה שלו השתנתה במרוצת השנים, צבעו ישתנה בהתאם. "כך לדוגמה כשמסוק ה׳פתן׳ (AH-64 אפאצ'י) הגיע לארץ, הוא היה צבוע בצבע ירוק כהה, שהתאים למשימות ליליות", מדגים רענן וייס. "כשהגיע לבסיס רמון (כנף 25) הנמצא בסביבה מדברית, הוא היה בולט מאוד לעין לכן שונה צבעו לגווני חרדל וחום המשתלבים עם החול המדברי, כשבצידו התחתון - צבע אפור". "ריבוי הצבעים נובע גם הוא מצורך מעשי", מוסיף אריאל. "כשהאויב יביט על המסוק ממעל, הוא ייטמע בנוף המדברי ומהקרקע ישתלב בצבעי השמיים".

קרב בלתי-נראה

כמו מערך המסוקים, גם מטוסי הקרב מאופיינים בצבעי הסוואה, המטמיעים אותם בסביבתם, כשחלקם התחתון צבוע בצבע אפור ולחילופין גוף המטוס בגוון שונה. "הצבע בחלקם התחתון מדמה את השמיים", אומר אריאל. "הגוון משלב בין תכלת הרקיע והעננים, כך שבתעופה השילוב יסייע למטוס לחמוק מהעין".

מטוס חיל האוויר צילום: עמית אגרונוב

מטוס חיל האוויר - "בלתי נראה"

ואם בחמקנות עסקינן, הרי שתכונה זו היא מעלתו העיקרית של מטוס ה"אדיר" (F-35I). "מטוס זה הוא ׳בלתי-נראה׳", גורס אריאל. "הוא ניחן בציפוי מיוחד המקטין את חתימת המכ"ם (מראה כיוון ומרחק) שלו, עד כדי העלמותה המוחלטת. צבעו סופג קרינה ובולע אותה והוא זה שמסייע לו להיות חמקן".

לפעמים, צבעי הסוואה צריכים לבלוט

"צהוב נחשב לצבע המסמל למידה והדרכה", מוסיף רענן וייס. מסיבה זו, בתקופה בה מטוס ה"מוסקיטו" שומש בבית-הספר לטיסה נצבע בצבע זה. "בדומה לו, גם מטוס ׳הרווארד׳ (T-6 טקסאן) שימש להפצצה במלחמת העצמאות ובתום המלחמה, נצבע גם הוא בצהוב ושימש כמטוס הדרכה".

לפעמים המטוס צריך לבלוט צילום: עמית אגרונוב

כלי הטיס של צוערי חיל האוויר - בצבעים בולטים לעין

"כלי-הטיס עליהם צוערי קורס-הטיס מתנסים צריכים להיות בצבעים בולטים לעין", הוא מוסיף. בשנות השישים, סומנו מטוסי ה׳צוקית׳ (פוגה) בסרט הדבקה כתום ובולט, כדי להסביר שמטוס זה משמש להדרכה בבית-הספר לטיסה.

עם פרוץ מלחמת ששת הימים, הוסר הסימון וסופחו כלי-הטיס ללחימה בקרב. בתום המלחמה, נצבע המטוס כולו בצבעים בוהקים, חדל מפעילות מבצעית ועבר לפעילות מלאה בבית-הספר עד שיצא משירות החיל. "מאותו צורך לבלוט, מטוס ה׳עפרוני׳ (T-6 טקסאן) שנמצא בשימוש בית-הספר כיום, מאופיין בצביעה לבנה עם פסים אדומים הבולטים לאורכו", מסביר רענן וייס.

מטוס הצוערים יהיה בולט צילום: עמית אגרונוב

תמיד בשמיים
כלי-טיס העוסקים באיסוף מודיעין לסוגיו, זוכים גם הם למראה ייחודי. "כטמ"מים (כלי-טיס מאוישים מרחוק) רובם ככולם נצבעים בצבע אפור", מציין אריאל. "הגוון, כמו זה שמופיע על מטוסי הקרב, מטמיע את כלי-הטיס שמבצע מעוף איטי במרחב האווירי". כך לדבריו, גם הכטמ"מים זוכים ליכולת להתמזג בקלות בסביבתם. "זאת בניגוד לרעש הרב שחלקם מפיקים, אותו אף צבע לא יוכל לכסות", הוא מתלוצץ.