במסגרת ההיערכות לשינויי האקלים שאנו חווים בשנים האחרונות, המשרד להגנת הסביבה פיתח גרסה ראשונית של מפת סיכוני אקלים לאומית, שנועדה לסייע למקבלי החלטות בכל הרמות לקבל החלטות ולקבוע סדרי עדיפויות מושכלות בתכנון וביישום של ההיערכות לשינוי אקלים. כעת המשרד מפרסם לציבור את הגרסה הראשונית של האתר.
מפת סיכוני האקלים מציגה את האיומים הפיזיים בכל אזור
מפות סיכוני האקלים הלאומיות כוללות מפות מרחביות ראשונות של האיומים הפיזיים ברזולוציה גבוהה. האיומים המרכזיים שמופו על ידי המִנהלת הממשלתית להיערכות לשינויי האקלים כוללים עלייה בשכיחות ובחומרה של הצפות, עומסי חום עירוניים, שרפות ועליית מפלס פני הים. מאלו האתר הראשוני מציג סיכוני הצפות, עומסי חום וסערות חוף.
רמת החשיפה המוצגת בגרסה ראשונה זו משקפת אירוע קיצוני בזמן הנוכחי. בעתיד יכיל האתר מיפוי של המצב העתידי לפי תרחישי שינוי אקלים שונים (לפי תרחישי ה-IPCC). השכבות כוללות מידע מחושב מבוסס נתונים ומודלים של אינדקס חום עירוני, הצללה ממבנים, הצפות מנחלים (אגני ניקוז), הצפות עירוניות וסערות בים.
איך עובדת מפת סיכוני האקלים
המפה כאמור פתוחה לכלל הציבור, ומאפשרת חיפוש לפי אזורים. בסרגל החיפוש ניתן לבצע חיפוש לפי כתובת או מקום, לדוגמא: "קרית הממשלה" ובחירה בתוצאה הרצויה מתוך הרשימה. לאחר בחירה מהרשימה המפה תתמקד על מיקום הכתובת שנבחרה חלונית הבחירה, לאחר בחירה מתוך סרגל האפשרויות תיפתח חלונית המציגה את הבחירה את החלונית ניתן להזיז על גבי המפה באמצעות עמידה עם העכבר על הסרגל העליון של החלונית וגרירה למיקום הרצוי בנוסף, ניתן להגדיל את החלונית באמצעות לחיצה על צד שמאל התחתון של החלונית והגדלה או הקטנה לגודל הרצוי.
מפת סיכוני האקלים צילום: המשרד להגנת הסביבה
שכבת הצפות
שכבה זו חשובה בעת הזו לרשויות המקומיות ולכוחות הביטחון. הגשמים צפויים להתחיל בקרוב, ויש להיערך להצפות האפשריות. תרחישי ההצפות המוצגים מבוססים על מודלים מטאורולוגים, אקלימיים, הידראוליים והידרולוגיים. את המודלים פיתחה חברת Tomorrow.io, והם מתבססים על תחזית מטאורולוגית ועל המבנה הטופוגרפי והבתימטרי (פני השטח מתחת לפני הים) של השטח במודל ייחודי.
כל תרחישי ההצפות המוצגים הם לאירוע שהסבירות לו היא 2% או אחת ל-50 שנה. כמו כן מוצגת שכבת פשטי הֲצָפָה שהכין האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
שלושה סוגי הצפות
- הצפה מנחלים ומאגני ניקוז (פשטי הצפה): הצפות הנובעות מעליית גובה המים באגני ניקוז (נחלים וּואדיות) במהלך אירוע גשם.
- הצפה הנובעת מטופוגרפיה עירונית: הצפות באזורים עירוניים שבהם אין למים אפיק זרימה טופוגרפי לניקוז.
- סערות ים: שכבת ההצפה שנובעת מסערה קיצונית בים.
שכבת איי חום עירוניים
חומרים רבים מעשה ידי אדם המשמשים בסביבות עירוניות, כגון מִדרכות או בניינים, נוטים לספוג ולאגור יותר חום בהשוואה לעצים, לצמחייה, לגופי מים ולמשטחים טבעיים אחרים. לדוגמה, כמות החום שנאגרת בבטון גדולה בערך פי 2,000 מכמות החום שאוויר אוגר.
כשטמפרטורת הסביבה יורדת (בדרך כלל אחרי שקיעת השמש), החום האגור נפלט לסביבה ומחמם אותה. לכן, באזורים שבהם צפיפות החומרים האלה גדולה וכמות הצמחייה הירוקה או גופי המים נמוכה – מתפתחת תופעה של איי חום עירוניים, אזורים שבהם הטמפרטורה גבוהה מסביבתם. גורמים נוספים המשפיעים על התפתחות איי חום עירוניים כוללים את מבנה היישוב (למשל רמת ההצללה ממבנים ונשיבת הרוח), חום הנוצר מפעילות אדם (למשל נסיעת כלי רכב, שימוש במזגנים או תעשייה הפולטים חום), מזג האוויר והגאוגרפיה.
במקרה של גל חום שנמשך ימים מספר, אזורים אלו עלולים להתקרר פחות במהלך הלילה, ולכן להתחיל את היום הבא בטמפרטורה גבוהה יותר, כך שההפרש ביניהם לבין סביבתם יגדל ככל שגל החום יימשך. לכן, בחרו באתר הראשוני להציג את טמפרטורת הסביבה בשעה 21:00 בערב בחודש אוגוסט כמדד לאזורים שבהם צפויים איי חום עירוניים. מוצגות מפה שהוכנה על ידי חברת Tomorrow.io ומפה שהוכנה על ידי השירות המטאורולוגי במשרד התחבורה.
שכבות רגישוּת
במפות יש התמקדות במבוגרים בני יותר מ-70 שהם קבוצת גיל הידועה ברגישותה לשינוי אקלים בעולם ובישראל. למדד בחרנו את צפיפות המבוגרים בני יותר מ-70 באזור סטטיסטי (חושב מתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: צפיפות האוכלוסייה באלפים לקמ"ר X % המבוגרים). השכבות כוללות מיפוי צפיפות זו ומפות מכפלות של החשיפות השונות בנתוני הרגישות.
שכבות יכולת ההיערכות
בהנחה שלתושבים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות יכולת היערכות נמוכה ביותר, הנתונים מבוססים על אזורים סטטיסטיים מתוך התחשבות במדדי רגישות.