"תוך כמה שנים לא תהיה פה חקלאות בכלל": אבי פיין, אוטוטו בן 70, הוא חקלאי מלידה. דור חמישי של למשפחה של חקלאים, מבוני ומקימי הארץ, שבשנים האחרונות עוקב בבעתה אחר קריסת הענף שסימל בעבר ציונות וחלוציות. המכה הקשה שספגו החקלאים בעקבות המלחמה, הן בעוטף והן בשאר אזורי הארץ כאשר העובדים התאילנדים ברחו חזרה לביתם, מדירה שינה מעיניו.
אבי מגדל מגוון רחב של גידולים במשק שלו, ביניהם שסק, נקטרינות, משמש, תפוחים ורימונים. הוא מחזיק בבעלותו 40 דונם של חממות שעד כה תוחזקו בעזרת עובדים תאילנדים, אולם מבין שמונת העובדים שהיו לו נותר רק אחד - וההפסדים הכלכליים הנגזרים מכך עצומים. בשיחה עם "חדשות כיפה" מזהיר פיין מפני משבר תזונתי שאת מחירו כולנו נשלם אם משרד האוצר ומשרד החקלאות לא ישלחו סיוע לחקלאים הקורסים.
אמנם, קיים סיוע ראשוני מטעם משרד החקלאות - "פלסטר", כדוגמת הוזלת מחירי המים בחצי, ותקציבים של מילונים לשיקום משקים, ובזכות התערבות שר החקלאות, התאפשר לחקלאים אף לתבוע מקדמות עבור פיצוי על נזק עקיף שנגרם בעקבות המלחמה באופן אוטומטי. אבל הכספים הגדולים לסיוע לחקלאים העצמאיים תקועים עדיין במשרד האוצר, שמשא ומתן ממושך מתנהל בינו לבין משרד החקלאות - ולא ברור מתי יגמר.
"ירידה דרמטית של כשליש מההכנסות"
מה השתנה מאז פרוץ המלחמה?
"השמיים התהפכו על כולם וגם עלינו. כל התאילנדים מהמשקים שלנו ברחו חזרה לתאילנד, ואני נשארתי עם תאילנדי אחד. קשה לבצע את העבודות". פיין מספר על אתגר אחד מיני רבים: "הייתי צריך לכסות 40 דונם חממות - ולא היה לי עם מי. מצב ביש. רק עכשיו אני מצליח לעשות חלק מהעבודה שהייתי צריך לסיים באוקטובר. מקווה שאצליח כי הגידול יפגע אם זה לא יתבצע".
אבי פיין | צילום: משק פיין
"מעבר לזה, יש לי ולבן שלי עסק שמוכר תוצרת חקלאית מהחקלאי לצרכן. מה שקרה לנו באוקטובר זה שהייתה לנו בעסק ירידה דרמטית של 24.7, 0.3 אחוז מההכנסות. אבל אנחנו לא זכאים לשום עזרה מהממשלה. אנחנו ממשיכים לשלם את הארנונה, המים והמיסים".
איך המשבר בחקלאות משפיע על הצרכנים
מעבר לחוסר הביטחון הכלכלי של החקלאים, מסביר פיין, ישראל לקראת משבר נוסף: "יהיה פה גם אי ביטחון תזונתי. כבר עכשיו מחיר העגבניות, המלפפונים והקולורבי קפץ פי שניים. בשוק הסיטונאי הם נמכרים בעשרה שקלים! לא מקשיבים לנו, אנחנו צועקים את זה כבר שנים".
לדברי פיין, "ההזנחה הפושעת של החקלאים משפיעה על כולם במדינה. תזכרי מה שאני אומר - בעוד חודשיים, נראה מה יהיה מחירי הירקות", הוא אומר ומביא דוגמא: "אין שתילות נוספות של עגבניות, למרות שיכלו לספק שטחים ולתת לחקלאים במרכז לעשות את זה. מה שיקרה זה שייבאו מירדן או מתורכיה. ואנחנו יודעים בדיוק במה זה תלוי. יהיה פה שוד ושבר, את זה אני זועק לא יום ולא יומיים".
על אף שמשרד החקלאות פנה אל רשתות השיווק בישראל במטרה להעדיף תוצרת מקומית, היבוא נמשך, והאחריות, לטענת פיין מוטל על משרד האוצר: "שיבוא שר האוצר וייתן תכנית, שיגיד שזו משימה עליונה, כמו המלחמה, כך גם הביטחון התזונתי שלנו. כי לא יהיה אוכל ולא יהיו ירקות, יהיה מצב קטסטרופלי".
החממות של משק פיין צילום: משק פיין
"לא יודע כמה זמן אצליח להחזיק ככה"
אתה חושב שתצליח להישאר בענף אחרי המכה הזו?
"החקלאים זה עם עקשן. את יודעת מה השנה הכי טובה של חקלאי?", הוא שואל אותי. "השנה הבאה. אבל בפועל חייבים בסופו של דבר להביא את הפרנסה. ואם לא תהיה עזרה מהממשלה, קצרה ידנו מלהושיע".
"לא יודע כמה זמן אצליח להחזיק ככה, הנבואה ניתנה לשוטים. לדעתי בקצב הזה זה עניין של שנים ספורות. הבן שלי אומר שתוך כמה שנים לא תהיה פה חקלאות בכלל. אני רוצה שהבן שלי יחזור לחקלאות, אבל הוא לא יחזור כי אין לו למה לחזור: אין שום תכנון ואין שום עזרה. מחיר התשומות רק עולה, אין שום תמיכה לחקלאים ולכן אין שום סיבה שישארו בחקלאות. פעם היו 25 אלף איש בחקלאות, היום יש 6,000 חקלאים בלבד".
סמוטריץ', שר האוצר, צילום: Yonatan Sindel/Flash90
"אנחנו רוצים איש תחת גפנו ותחת תאנתו, לא יותר מזה"
בעקבות המשבר, עם ישראל התגייס כולו לטובת החקלאים. משרד החקלאות הקצה 50 מיליון שקלים לתמיכה בארגוני חברה אזרחית והבאת אלפי מתנדבים, ביניהם חיילים, בנות שירות לאומי ותלמידי מכינות. גם למשק פיין הגיעו מתנדבים מלאי כוונות טובות, אבל פיין מסביר שזה לא מספיק.
"מתנדבים, כמה שהם נהדרים ובאים עם כל הלב והרצון, לא יכולים לעשות עבודות מקצועיות שתאילנדי עושה", נאנח פיין. "הם לא בנויים לזה. אם עובד חקלאות קוטף ביום שלושה מכלים - 50 מתנדבים לא קוטפים את זה ביום אחד. אני לא יכול להתחיל ללמד 50 מתנדבים עבודות מקצועיות. יש לי רק מילים טובות לומר על ההירתמות, אבל זה לא הפתרון. הממשלה צריכה להביא את התאילנדים ולהקצות מכסות יותר גדולות", הבהיר.
למרות הכל, פיין נשאר אופטימי ומצביע על התחלה של תקווה, והתייחס למשא ומתן שמנהלים במשרד החקלאות, החוץ, העבודה, ורשות האוכלוסין להבאת עובדים זרים ממדינות נוספות, ופתיחה של ערוצים נוספים להבאת עובדים זרים. "יש מהלך להחזיר תאילנדים שהיו כאן בעבר, למרות שאשרת העובדה שלהם היא ל-5 שנים בלבד. אני מוכרח לתת נקודת זכות ולומר שהממשלה השכילה ונתנה את הסכמתה למהלך, אם זה יבשיל זו ברכה מאוד גדולה". לסיום, מאחל פיין, "שנדע ימים יותר טובים, נראה את החטופים בבית. אנחנו רוצים איש תחת גפנו ותחת תאנתו, לא יותר מזה".