השנה האחרונה עומדת בסימן הקצנה. מתחים פוליטיים, חברתיים וכלכליים לא הותירו חלקה אחת חפה מפוליטיקה, ונושאים שבעבר היו מוגנים היטב תחת הסטטוס קוו הפכו לנפיצים ושנויים במחלוקת. עולם הכשרות במיוחד עבר תהפוכות בשנים האחרונות, החל בהחרמת מסעדות שהופכות לכשרות, הדיונים האמוציונליים סביב חוק החמץ וכלה בסערה האחרונה: פתיחת מסעדות בתשעה באב.
-
עוד באותו נושאכמחאה נגד הרפורמה המשפטית: מסעדות ייפתחו בערב ט' באב
26/07/23 08:11
"כל אקט יומיומי נטען במשמעות אידאולוגית"
אחרי נזקים כלכליים שספגו בעלי המסעדות בשל המחאה נגד הרפורמה המשפטית, מספר מסעדנים תל אביביים הודיעו אתמול (ג') כי ייפתחו את המסעדות בבעלותם כרגיל בערב תשעה באב על אף שהתקנות אוסרות על כך, כך לפי פרסום של "כלכליסט". בין המסעדנים המפורסמים שהודיעו כי ייפתחו את המסעדות הם רותי ברודו וחיים כהן, שבהמשך היום הודיע כי יסגור את מסעדתו, "יפו תל אביב". למרות שבכל שנה ישנן מסעדות תל אביביות ספורות הנפתחות בתשעה באב, התקופה הפוליטית הסוערת צובעת כל מהלך בגוונים פוליטיים.
חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב צילום: צילום מסך
אמנם בריאיון ל"טיים אאוט" הסבירו חלק מן המסעדנים כי הסיבה המרכזית להחלטתם היא הנזקים הכלכליים שספגו בשל המחאה נגד הרפורמה המשפטית, ואחרים הדגישו את ערך הליברליות, אולם ברשתות הפכה הפרשה לעניין פוליטי ומחאתי לחלוטין. אתר "הארץ" הגדיר זאת כ"מרד", והעיתונאי ירון טן ברינק כתב ב"טיים אאוט" כי, "חוקי ההפיכה הם איום ברור ומיידי על אורח החיים החילוני-ליברלי, ולכן כל אקט יומיומי נטען במשמעות אידיאולוגית: אנחנו נאבקים בהפיכה כשאנחנו שותים בבית קפה לא כשר".
הבהרה לגבי פתיחת המסעדות בתשעה באב: רוב המסעדות שפורסמו, פתחו גם בעבר. אבל: שני מסעדנים מוכרים דיברו על לפתוח השנה במחאה. הם הביעו חשש גדול מלומר זאת בפומבי. העריכו שיהיו עוד מסעדות. חשוב לזכור גם שתשעה באב נחשב לאחד הימים הרווחיים של השנה אז בהחלט יתכן שנראה התרחבות המגמה
— Guy lerer גיא לרר (@guylerer) July 26, 2023
סוגיית חוק החמץ
המתח הזה לא התחיל רק עקב הרפורמה המשפטית. כך למשל "חוק איסור מכירת חמץ בפסח" מתפוצץ מדי כמה שנים, ומציף מחלוקות פוליטיות ודתיות. בשלושת השנים האחרונות, בעקבות החלטת בג"ץ לפיה על בתי החולים לאפשר הכנסת חמץ למתחמם בחג הפסח, הנושא הפך נפיץ אפילו יותר.
לקראת חג הפסח האחרון, הממשלה הכניסה תיקון לחוק זכויות החולה, שמאפשר לבתי החולים להכריע האם לאפשר הכנסת חמץ לבתי החולים. על פי החוק, כל מנהל זכאי לקבוע את המדיניות בנושא, ויכול לקבוע כללים האוסרים על הכנסת החמץ (אך אינו מסמיך אותו לאפשר חיפוש בכליהם של הבאים בשערי ביתה חולים).
כך החקיקה ומערכת המשפט ניפצו את הסטטוס קוו
כאמור, הפיכת סטטוס קוו דתי לעניין משפטי (החלטת בג"ץ בנוגע לבתי החולים) ולאחר מכן חוקתי - העבירה את הדיון באופן ישיר מהמחוזות הדתיים למחוזות הפוליטיים. האופוזיציה כמובן התנגדה לכך נחרצות: "ילדים בני 16 יחשבו שזה מצחיק לזרוק לחמניות לתוך בתי החולים ומשפחות יפסיקו לשמור על הפסח", טען יאיר לפיד.
גם בקרב בציבור הדתי והחרדי נחלקו הדעות. ושוב, בין הטענות שחזרו ונשמעו, היא הפיכת נושא חברתי - לפוליטי. רב בית החולים איכילוב טען בריאיון ל"חדשות כיפה": "לא היה חוק ולא צריך היה חוק - כי יש לנו מדינה שיש בה התחשבות ברגשות הציבורים השונים".
תיקון חוק זכויות החולה צילום: מתוך התיקון לחוק
יותר מסעדות כשרות - ויותר מחאות
תופעה נוספת שהלכה והתרחבה, היא הפיכת יותר ויותר מסעדות לכשרות. אפילו בתל אביב, בירת החילוניות של ישראל, מסעדנים רבים החליטו לעשות מהפך ולהפוך את המטבחים שלהם לכשרים על פי כל חומרות ההלכה. אולם גם המהלך הזה שמטרתו להרחיב את קהל הלקוחות ושבעבר היה נתפס כעסקי נטו - נתפס שוב ושוב כפוליטי.
כך למשל, לאחר שמסעדת השף של אורן אסידו, "אולה", קיבלה תעודת כשרות, לקוחות רבים זעמו על השינוי והודיעו שלא יגיעו יותר למסעדה. "עצוב שהכל מתיישר לפי הדת, איראן זה כאן", הגיב אחד הלקוחות. גם לאחר שקפה לנדוור בכפר סבא הירוקה הפך כשר, בעל המקום צחי אברג'יל הגיעו תגובות לא פשוטות: "תגובות קשות מאוד וגזעניות הקוראות להחרים אותי אישית, להחרים את הסניף, 'כפייה דתית' ועוד כל מיני פנינים", אמר בריאיון ל"חדשות כיפה". יש לציין כי שני המסעדנים הדגישו כי לצד הזעם והביקורות, לקוחות רבים פרגנו ותמכו בהחלטה.
מסעדה, ארכיון צילום: יח"צ
אתר אינטרנט - של מסעדות לא כשרות בלבד
לפיכך, לא מפתיע כי לצד המסעדות הרבות ההופכות לכשרות, ישנה מגמה הפוכה - ציבור חילוני רחב מחפש דווקא את המסעדות הלא-כשרות. כך למשל אתר חדש שהקימה רויטל סלומון לפני כחודשיים, בשם "ליברלישופ" מקבץ את כלל בתי העסק שאינם מחזיקים בתעודת כשרות. האתר כולל מפת גוגל לעסקים לא כשרים, וקטגוריות כגון "בתי קפה לא כשרים", "מוצרים לא כשרים", ו"סופרמרקטים הפתוחים בשבת".
1. האתר לעסקים לא כשרים (ופתוחים בשבת וללא תעודת כשרות) באוויר. קוראים לו "ליברלישופ".https://t.co/CVKbqYmfAt
— Revital Salomon (@TheSharkLady) May 21, 2023
אם בעבר החיפוש אחר בתי עסק הפתוחים בשבת או אינם מחזיקים בתעודת כשרות נבע מסיבות טכניות או בשל העדפות קולינריות אישיות, כיום המניעים הפוליטיים משחקים תפקיד משמעותי. ציוץ ששיתפה מקימת האתר מבהיר היטב את התפישה שעומדת מאחוריו - מאבק פוליטי: "המאבק שלנו מבוזר. הוא מתנהל בהרבה חזיתות, על ידי הרבה אנשים. יש מי שמארגן הפגנות, יש מי שמארגן תרומות, יש מי שכותב בעיתונות, יש מי שמצייץ, יש מי שמקים אתרי אינטרנט".
השסע הזהותי משפיע על התחום הקולינרי
בסופו של יום, כאשר זהותה של המדינה עומדת למבחן, אין זה מפתיע שגם תחום המסעדנות מקבל צביון פוליטי. כל עוד השסע הזהותי נמשך הוא ישפיע בהכרח על תחומי הקולינריה, וככל הנראה גם על תחומים נוספים בעלי אופי דתי - והפוליטיקה כנראה תמשיך לחדור גם לתחומים היומיומיים והשגרתיים של החיים.