הקורבן ה-16 ראובן ביקר את פצועת הפיגוע בסבארו במשך 20 שנה: "ההורים עשו את המקסימום"

חנה טובה, פצועת הפיגוע בסבארו, הלכה אמש לעולמה בבית החולים איכילוב | אחרי הפיגוע, ראובן אש ביקר אותה בחדר בו אושפזה, וכך נהג במשך שני עשורים. בשיחה עם חדשות כיפה הוא מספר איך הכל התחיל: "רציתי לתמוך קצת בהורים אז באתי ויישבתי איתם"

אלעד הומינר אלעד הומינר, חדשות כיפה 01/06/23 13:50 יב בסיון התשפג

ראובן ביקר את פצועת הפיגוע בסבארו במשך 20 שנה: "ההורים עשו את המקסימום"
האנדרטה לזכר הרוגי הפיגוע בסבארו , צילום: Noam Moskowitz/FLASH90

בבית חולים איכילוב הלכה הלילה (ד') לעולמה חנה טובה פיינר נחנברג, שנפצעה קשה בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים לפני 22 שנה, ומאז שקועה בתרדמת. חנה, שבזמן הפיגוע שהתה במקום יחד עם בתה בת השלוש, נפצעה קשה בעוד בתה ניצלה. ראובן אש בן ה-83 ביקר אצל חנה טובה פעם בשבוע במשך 20 שנה. 

"להורים היתה תקווה כל הזמן והם באו"

בשיחה עם "חדשות כיפה" מסביר ראובן כיצד החליט ממש אחרי הפיגוע, יחד עם רעייתו, לבקר את חנה טובה על אף מצבה: "אימא שלה קרובת משפחה של אשתי. כששמענו מה שהיה, חשבנו מה אפשר לעשות כדי לעזור למשפחה".

בני הזוג החליטו לעזור להוריה של חנה טובה בכך שישבו איתם בבית חולים. "בהתחלה הם הגיעו ארבע פעמים בשבוע לבית החולים, אחר כך שלוש פעמים, ואנחנו ישבנו איתם יום אחד בשבוע. עבדתי במשרד החינוך בקרבת משרד החינוך, הייתי יושב עם ההורים פעם בשבוע, לדעתי לא היה משהו לעשות עם חנה טובה. להורים היתה תקווה כל הזמן והם באו". 

ומה עשית שם במהלך הביקור?

"התייעצתי שם מה לעשות בביקורים אצלה - לדבר איתה? לשיר לה? בכלל לא היתה תקווה. הייתי יושב שם 20-30 דקות, לא היה מה לעשות, דיברתי איתה, דיברתי הרבה עם הפיליפינית שלה, אבל זה לא הלך". ראובן מספר כי כאשר התפרץ בארץ נגיף הקורונה, פסקו הביקורים. "לא נתנו לי להיכנס, רק ההורים ורק עם אישור מיוחד. אז הפסקתי אחרי 20 שנה". 

החלטת להמשיך ללכת לבקר אותה, למה? 

"לא באתי בשביל חנה טובה, לדעתי לא היה מה לעשות בשבילה. במקצועי הייתי הפסיכולוג הראשי של משרד החינוך וראיתי שאין מה לעשות שם. רציתי לתמוך קצת בהורים אז באתי ויישבתי איתם. כל הזמן היתה להם תקווה שלדעתי לא היתה מציאותית, אבל זו הבת שלהם. דיברנו עליה, ועל הבת שלה שאימא שלה (של חנה, א"ה) גידלה אותה, עכשיו היא בהריון שלישי. ההורים עשו את המקסימום".

לסיום סיפר ראובן: "דיברתי עם האימא הבוקר ואמרתי לה 'אף אחד לא היה יכול לעשות יותר ממה שאתם עשיתם".