ריאיון "המתגיירים צריכים להתגבר על תחושת העלבון"

רועי קלייטמן, מחנך בקורס "נתיב" צבאי, מספר בשיחה לחדשות כיפה איך נראה המסלול שעוברים המתגיירים בקורס, מחדד את ההבדלים בין גיור צבאי לגיור אזרחי ומציג את הקשיים החברתיים שחווים המתגיירים

אביה טובי אביה טובי, חדשות כיפה 25/05/23 11:42 ה בסיון התשפג

"המתגיירים צריכים להתגבר על תחושת העלבון"
אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לידיעה, צילום: פלאש 90. דניאל דרייפוס

חגם של הגרים: חג השבועות נחשב לחגם של הגרים, בעקבות המנהג הידוע לקרוא את "מגילת רות", בה מסופר על רות, גיורת מואביה, שהצטרפה לעם ישראל וממנה נולד דוד המלך. אחד המסלולים הייחודיים בהם מתגיירים יכולים לעבור את תהליך הגיור במדינת ישראל הוא "נתיב", מסלול הגיור בצה"ל. 

רועי קלייטמן, מחנך בקורס "נתיב" צבאי, מספר בשיחה לחדשות כיפה איך נראה המסלול שעוברים המתגיירים בקורס, מחדד את ההבדלים בין גיור צבאי לגיור אזרחי ומציג את הקשיים החברתיים שחווים המתגיירים.

"הקורס הוא מעין מבוא ליהדות ולישראליות"

"קורס נתיב הוא מפגש ראשוני שלהם עם עולם היהדות", פותח קלייטמן את דבריו, "מעין מבוא ליהדות ולישראליות במבט יותר רחב. אורכו של הקורס הוא בין שישה לשבעה שבועות שלאחריהם מסיימי הקורס יוצאים לרגילה שבסיומה מי שבחר ממשיך לסמינרי הגיור. מי שעובר את התהליך,  לומד תחומים שונים כמו היסטוריה, מחשבה, ציונות ותנ"ך. לחיילים אני אומר שזה כמו סופרמרקט, אתה רואה את היהדות עם כל המוצרים שיש לה להציע. הם פוגשים חילוניים, מסורתיים ודתיים".

למצולמות אין קשר לכתבה

למצולמות אין קשר לכתבה צילום: אור תורה סטון

המחנך מתאר איך נראה המסלול שעוברים המתגיירים דרך נתיב. "ברגע שהם מסיימים את הקורס, הם צריכים להחליט אם הם מתעניינים בהכרה מעמיקה יותר של הגיור האורתודוקסי. אם הם מעוניינים, הם מגיעים לסמינר א', בו הם לומדים על עולם המעשה וההלכה. במידה והם רוצים להתגייר, הם ממשיכים לסמינר ב', שם כבר מצופה מהם להתרגל לעולם של שמירת מצוות".

לדבריו, כל מי שיש לו מוטביציה, בדרך כלל מסיים את התהליך. "עם סיום שני הסמינרים, החיילים המעוניינים יוכלו לגשת לבית דין צבאי לגיור. מעמד זה כולל מפגש עם דיינים, ומתקיים כשלושה חודשים לאחר סיום סמינר ב'. בסופו, על פי העמידה בתנאים הנדרשים, מקבלים החיילים תעודת גיור. במידה והם לא עוברים, הרבנים מאפשרים להם לקחת עוד קצת זמן ולהגיע אליהם שוב פעם".

"לעבור תהליך גיור דורש הרבה זמן"

קלייטמן מחדד את ההבדלים בין גיור צבאי לגיור אזרחי. "ההבדל המרכזי הוא הזמן. כשאתה עובר את התהליך הזה באזרחות אתה עסוק וטרוד. אתה עובד, יש כאלה שכבר עם ילדים ואז הם מקדישים לכך ערב בשבוע, מה שגורם לתהליך להיות ארוך יותר. לעומת זאת, בגיור צבאי, החיילים יכולים להיות יותר להתמסר, כמו בישיבה, והצבא על חשבונו משחרר אותם לקורסים והם לומדים בצורה יותר מרוכזת. במקום ערב בשבוע הם באים לתקופות מרוכזות, של שישה שבועות, שלושה שבועות בסמינר א' ושלושה שבועות בסמינר ב' ואז מגיעים לבית הדין".

צילום: Photo by Flash 90

עוד הוסיף ואמר כי "יש עוד הבדל שכל הדיינים בית הדין הצבאי הם דיינים שהיו בצבא. חלקם הם גם דיינים באזרחות, אבל כולם שירתו בצבא, עוושים מילואים ברבנות הצבאית ומכירים את המערכת. באזרחות יכול להיות דיין לא עבר דרך הרבנות הצבאית".

"יש להרבה מתגיירים פחד מאוד גדול להציג את הקשיים שלהם"

קלייטמן ציין את הקשיים שחווים המתגיירים. "הקושי הראשון שהם חווים זה העלבון העמוק שהם חווים מהחברה. הרבה מהם נולדו פה, שירתו בצבא, הרבה מהם מקיימים אורח מסורתי, חלקם גילו שהם לא יהודים רק עם הזימון לנתיב. והרגע הזה הוא רגע מאוד מעליב. פתאום אומרים לך אתה בעצם לא חלק. הם צריכים להתגבר על העלבון ולהכיר בעובדה הזאת שהם צריכים לעבור גיור. ואני בעצם מציג בפניהם את האפשרויות שלהם והם מתוך חירות ובחירה חופשית צריכים לבחור להתגייר. הקושי השני הוא מציאת קהילה. נורא קשה לעשות את הסיפור הזה לבד. נכון שאנחנו נותנים להם מסגרת תומכת אבל כשהם הם חוזרים לבתים הרבה פעמים מאוד לבד בתהליך. לכן אנחנו מחפשים משפחות מלוות וקהילות תומכות".

צילום: Tomer Neuberg/Flash90

לטענתו, המתגיירים פוחדים להציף את הקשיים שלהם בגלל "המנטליות הפוסט הסובייטית" שהם מגיעים מביתם. "יש להרבה מתגיירים פחד מאוד גדול להציג את הקשיים שלהם. הם לא רוצים לערער על הזהות שלהם. יש להם גם 'מנטליות פוסט סובייטית'. ההורים שלהם בפוסט טראומה של ברית המועצות שצריך לשדר שהכל מושלם למרות הקשיים".

"לאחר שהם קיבלו בקורס את התחושה שהם חלק מהעם, הם רוצים להשיב בחזרה"

בסיום דבריו, שיתף קלייטמן בסיפור מרגש על החייל שלמד אצלו. "יש לי חייל, שעד היום הוא לומד במכון מאיר, שאחרי שעבר את הגיור אמר: 'תמיד אירחתם אותי עכשיו אני רוצה גם לארח אתכם בחזרה'. הוא ארגן שבת בביתו שבבאר שבע, הזמין את כל סגל המפקדים, לקח אותנו לבית כנסת בו הוא מתפלל, והכין את האוכל לכבודנו. היה לו מאוד חשוב להראות לנו, אלו שנתנו לו מקום בעולם, שיש לו שייכות, שהוא מארח אותנו בבית שלו. הקורס היה בשבילו מעין פתרון לבעיה של תחושת השייכות בחברה. אחרי שהם חוו את העלבון מהחברה וקיבלו בקורס את התחושה שהם חלק מהעם, הם רוצים להשיב בחזרה. יש בזה משהו מאוד מרגש".