האקדמיה ללשון עברית אחראית לחידושי לשון רבים שהתקבעו בחיינו, ואנשיה עמלים יומם ולילה כדי למצוא פתרונות יצירתיים ומעשיים למילים וביטויים חדשים שישתלבו בשגרת החיים של דוברי העברית בארץ ובעולם. והפעם בחרה האקדמיה ללשון לבאס את הצעירים שבנינו.
"העשור השלישי" מתחיל מיד לאחר גיל 20 ונמשך עד גיל 30, ואילו "העשור הרביעי" הוא בין 30 ל־40
מכירים את זה שכדי לענות לשאלה הגנרית 'בני כמה אתם?' אתם עונים בעמימות מתנשאת "אני ב'עשור השלישי' לחיי"? אז חשוב שתדעו מה זה אומר. כי כדי לומר על עצמכם שאתם ב'עשור השלישי' לחייכם אתם צריכים להיות בטווח הגילים בין 20 ל-30 ולא כפי שבטח חשבתם - בין גיל 30 ל-40.
בפוסט שפרסמה האקדמיה ללשון עברית היא מסבירה מהו מקור הבלבול שגורם לכולנו לענות שאנחנו יותר צעירים ממה שאנחנו. "בני 30–40? יש לנו משהו לספר לכם, אתם לא בעשור השלישי לחייכם, אתם בעשור הרביעי... רבים חושבים ש"העשור השלישי" הוא גילי 30–40, מן הסתם בשל הקשר הלשוני לשנות השלושים, אך זו טעות: "העשור השלישי" מתחיל מיד לאחר גיל 20 ונמשך עד גיל 30, ואילו "העשור הרביעי" הוא בין 30 ל־40".
"המאה התשע עשרה" אינה זו שמתחילה בשנת 1900 אלא זו שמסתיימת בשנת 1900"
באקדמיה ללשון מסבירים את מקור הבלבול ומסבירים למה זה קורה "בלבול דומה מוכר מספירת מאות: "המאה התשע עשרה" אינה זו שמתחילה בשנת 1900 אלא זו שמסתיימת בשנת 1900 (בין 1800 ל־1900), "המאה העשרים" היא המאה שבין 1900 ל־2000 וכן הלאה"
באקדמיה סיימו את ההסבר בעקיצה למתחכמים "מקווים שעכשיו הכול מובן ושלא גיליתם שאתם מבוגרים בעשור ממה שחשבתם".
"שימו לב: יש להבחין בין ספירת העשורים ובין צירופים כגון 'שנות החמישים' "
למקרה שהתבלבלתם, האקדמיה מסבירה ומחדדת "שימו לב: יש להבחין בין ספירת העשורים ובין צירופים כגון "שנות החמישים" – ניסוחים דוגמת "העשור הראשון", "העשור השני" וכן הלאה מבוססים על ספירה של העשורים במספר סודר. לעומת זאת בניסוח 'שנות החמישים', 'שנות השישים' וכו' אין ספירה של ממש, אלא ציון השנים ששמן מתחיל ב־50 (50, 51, 52 וכו'). לכן אפשר לומר על אדם בן 56 שהוא "בעשור השישי לחייו" וגם "בשנות החמישים לחייו"."