ד"ש מהרמב"ם: עותק נדיר של "משנה תורה" מהמאה ה-16 נחת בישראל

עותק של המשנה תורה בן 500 שנה עם הערות שמעידות על כתב ידו של הרמב"ם הגיע לידי הספרייה הלאומית. "מדובר בעותק שהוא למעשה 'גלגול שלישי' לכתב יד ארם צובא", מסביר אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית

חדשות כיפה חדשות כיפה 26/06/22 12:02 כז בסיון התשפב

ד"ש מהרמב"ם: עותק נדיר של "משנה תורה" מהמאה ה-16 נחת בישראל
פסל של הרמב"ם בקורדובה, צילום: שאטרסטוק

הספרייה הלאומית מפרסמת היום (א') כי רכשה לאחרונה עותק של ספר "משנה תורה" לרמב"ם שהודפס בוונציה בשנת 1524 (רפ"ד) בדפוס דניאל בומברג. ייחודו של הספר הוא שבספר ישנן הגהות ותיקונים שנעשו על פי כתב היד המפורסם והמהימן ביותר של המשנה תורה, כפי שנכתב במקור על ידי הרמב"ם, וליתר דיוק – מדובר בגלגול שלישי של אותו כתב יד.

ספר משנה תורה הוא אחד מחיבורי ההלכה המרכזיים של העם היהודי המכונה גם 'הי"ד החזקה' והוא מהווה את החיבור ההלכתי המרכזי ביותר שכתב הרמב"ם.  

הלכות תרומות

הלכות תרומות צילום: באדיבות הספרייה הלאומית

כתב היד שהרמב"ם עצמו כתב לא שרד אבל הספר הועתק כעבור כמה שנים על ידי סופר אחר שהעתיק את כתב היד המקורי של הרמב"ם עצמו. הרמב"ם גם חתם עליו והעיד שהוא נאמן למקור. כתב יד זה, שחלקים אחדים שלו קיים עד היום, ידוע בשם "כתב-יד ארם צובא", למרות שהוא נכתב במצרים, והוא נושא את אישורו של הרמב"ם בעצם כתב ידו: "הוגה מספרי, אני משה ברבי מימון זצ"ל". 

אולם בנוסף לספר המקורי ולעותק שלו, ברבות השנים נעשו עוד ועוד העתקות נוספות של המשנה תורה, וככל שנקפו השנים יותר ויותר טעויות נכנסו לכתבי היד. אומנם המדפיסים בוונציה של במאה ה-16 הדפיסו את הספר משנה תורה עם טקסט מדויק ככל שיכלו, אך מטבע הדברים הספרים המודפסים יצאו עם לא מעט שינויי נוסח וטעויות. תופעה זו גרמה לניסיונות של קוראים לתקן ולשפר את הנוסח על ידי הוספת הערות ותיקונים בכתב יד בשוליים של הספרים המודפסים. כלומר, אנשים תיקנו ושינו את הטקסט המודפס על מנת לחזור ככל הניתן לנוסח הנכון.  

כאמור, לאחרונה הספרייה הלאומית רכשה אחד מהעותקים האלה - עותק שהודפס בוונציה בשנת 1524 שיש עליו תיקונים וההגהות רבות בכתב יד, כך שבפועל זוהי העדות הטובה ביותר שיש כיום לנוסח המדויק של "משנה תורה", כפי שהרמב"ם עצמו כתב.  

"מדובר בספר מיוחד מאוד כיוון שיש בו הערת סיום (קולופון) בכתב ידו של המגיה – אברהם אבן ראובן - שמאשר שהתיקונים נעשו על בסיס כתב יד של הרב ניסים ביבש שהעתיק מתוך כתב היד 'כתב-יד ארם צובא.' עם חתימת ידו של הרמב"ם עצמו", מסביר אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית, ד"ר יואל פינקלמן.

הערת הסיום של המגיה

הערת הסיום של המגיה צילום: באדיבות הספרייה הלאומית

"בהיות שמצאתי אני אברהם ן' ראובן ביד החכם השלם כה"ר נסים ביבאש יצ"ו ספר רבינו משה מוגה, שהגיה אותו החכם הנזכר מהספר שנמצא היום במדינת חלב מכתיבת יד רבינו משה עצמו, כפי מה שהוא מקובל לאנשי הארץ ההיא, לכן חליתי פניו שיתן לי הספר שהגיה, והגהתי זה הספר עליו כפי האפשר לי בכל יכלתי, ומה שהוקשה לי בענינים שהיו מוגהים לא כתבתי אותם עד שנתישבו לי מפי החכם הנזכר".

לדברי פינקלמן, אין ספק שההגהות שמופיעות בעותק שהספרייה הלאומית רכשה מעידות על נוסח הטקסט הקרוב ביותר למה שמופיע בכתב יד ארם צובא, וכעת הספר נחשף בפעם הראשונה.

"ההגהות בעותק הזה מהוות עדות חשובה ויחידה לספרי טהרה ונזיקין של הרמב"ם, ולכן מדובר בעותק שהוא למעשה 'גלגול שלישי' לכתב יד ארם צובא. כלומר, עותק שהוגה מספר שהרב ביבאש תיקן וערך מאותו כתב יד ארם צובא שהרמב"ם עצמו חתם עליו כנוסח המוסמך", אומר ד"ר פינקלמן.

הלכות טומאה

הלכות טומאה צילום: באדיבות הספרייה הלאומית