הפיוט "דַּיֵּינוּ" (או כמה מעלות טובות) מתאר את הסיבות בזכותן צריך עם ישראל להודות לקדוש ברוך הוא, ומונה חסדים רבים שנעשו לעם ישראל בעת שיצא ממצרים. את הפיוט הידוע, נוהגים לשיר בליל הסדר, כחלק מההגדה, אך הסבר למילה הכי מרכזית בפיוט ניתן ללמוד גם בימי חול המועד.
-
עוד באותו נושאעשר המכות של השפה העברית: האקדמיה ללשון זועמת לקראת פסח
14/04/22 19:13
האקדמיה ללשון העברית מסבירה: "דיינו – מן המילה דַּי, במובן מספיק, בכמות מספקת. למילה מצטרף הכינוי החבור ־נוּ, כלומר 'די אנו' או 'די לנו', והכוונה שיכולנו להסתפק בזה. דיינו אינה צורה ייחודית: כבר בתנ"ך ובספרות חז"ל מצטרפים למילה 'די' כינויי גוף אחרים. כך למשל באמירה המפורסמת 'דַּיָּהּ לצרה בשעתה'".
עד ימינו אנו לא ידוע מי חיבר את מילות הפיוט, שאינו נמצא במשנה, בתוספתא, בתלמודים ובמדרשים, ואפילו לא בנוסח ההגדה הידוע של הרמב"ם. מאידך, הנוסח מופיע בנוסחים קדומים של ההגדה, כגון ההגדה המובאת בסדר רב עמרם גאון, בסידור רב סעדיה גאון, ובספר הכוזרי.