"מצב חירום" פרקליט המדינה נגד ארגוני הפשע: דורש להחמיר את הענישה בעבירות נשק

בעקבות גל הפשיעה בחברה, העביר הפרקליט עמית איסמן הנחייה לפיה יש לבקש עונש מאסר החל מהעבירה הראשונה, מאסר לקטינים ודחיית מעקב טיפולי למעט מקרים חריגים. "אינטרס ציבורי מובהק", כתב הפרקליט

ישי אלמקייס ישי אלמקייס, חדשות כיפה 13/02/22 12:02 יב באדר א'

פרקליט המדינה נגד ארגוני הפשע: דורש להחמיר את הענישה בעבירות נשק
עמית איסמן, מהדק את החבל סביב ארגוני הפשע, צילום: Yonatan Sindel/Flash90

פרקליט המדינה עמית איסמן, פרסם היום (א') עדכון להנחיה בנוגע למדיניות הענישה בעבירות נשק ומטעני חבלה. במסגרת העדכון תוקנו מתחמי הענישה, ומעתה התביעה תבקש להחמיר את הענישה בבתי המשפט במקרים הרלוונטים. עמדת התביעה היא כי נקודת המוצא העונשית בגין עבירת נשק, צריכה לכלול דרישה לרכיב עונשי של מאסר בפועל לתקופה ממשית, אפילו אם מדובר בעבירה ראשונה עבור הנאשם, וזאת למעט במקרים חריגים.

בחוק "מדיניות ענישה בעבירות נשק ומטעני חבלה", נאמר כי עבירות הנשק הפכו למכת מדינה, מספר עבירות הנשק עלה באופן דרמטי, ובהתאם לכך עלה גם מספר תיקי האלימות בהם נעשה שימוש בנשק ומספר הקורבנות בנפש גדל אף הוא. בית המשפט העליון הגדיר את המציאות הנוכחית כ"מצב חירום של ממש". נוכח הצורך במתן מענה הולם לחומרתן היתירה של עבירות אלה, לסיכון הרב הנשקף מהן ולאינטרס הציבורי המובהק במיגור שלהן, רואה פרקליט המדינה חשיבות בהעלאת רמת הענישה הנוהגת בעבירות אלו.

מטעמים אלה חוקקה הכנסת בדצמבר האחרון הוראת שעה שתוקפה לשלוש שנים, הקובעת עונש מינימלי של רבע מהעונש המקסימלי שנקבע לעבירות אלו.

ההנחיה קובעת "מתחם מוצא" לכל סוג נשק, כלומר טווח ענישה עקרוני שאינו מתייחס למאפיינים ולנסיבות הייחודיות של כל עבירה פרטנית, אלא הוא משקף את המקרה הגנרי הפשוט של ביצוע העבירה שלא בנסיבותיה החמורות יותר. מתחם המוצא אמור לשמש כמסגרת שעל פיה יש לגזור את "מתחם העונש ההולם", בהתאם להוראות החוק בעניין הבניית הענישה.

ההנחייה שפרסם הפרקליט איסמן מבקשת לעדכן את מתחמי המוצא בהתאם להוראת השעה ובהתאם לפסיקה. בנוסף, העדכון מנחה את הפרקליטים לבקש מבתי המשפט לגזור עונשים בהתאם למתחמי המוצא שנקבעו בהנחיה, גם כאשר מדובר בעבירות שנעברו לפני כניסתה לתוקף של הוראת השעה, וזאת על אף שבתי המשפט אינם מחויבים לגזור את העונש המינימלי שנקבע בה במקרים אלו. בתום תקופת הוראת השעה תיערך בחינה מחודשת של המתחמים בהנחיה.

במסגרת העדכון התווספו סעיפים המתייחסים לנושאים שלא הייתה להם התייחסות בנוסח ההנחיה המקורי מ-2016. כך למשל, ההנחיה המעודכנת קובעת כי על אף שמתחמי המוצא והוראת השעה אינם חלים על נאשמים קטינים, הרי שבעבירות נשק שביצעו קטינים כשהיו בגילים 18-16, ככלל תטען התביעה לעונש של מאסר בפועל ותתנגד לבקשות דחייה מטעם שירות המבחן לצורך מעקב טיפולי, למעט במקרים חריגים. במקרים המתאימים, מורה ההנחיה לשקול לבקש מבית המשפט לחייב גם את הוריו של הנאשם הקטין בתשלום קנס, הוצאות משפט או פיצוי, מכוח סעיף 24א לחוק הנוער.

כמו כן, ההנחיה קובעת כי במקרה של הרשעה בעבירת נשק, נוסף על רכיב המאסר בפועל, ככלל יש לעתור להטלת רכיב של קנס ובמקרים המתאימים גם לבקש תפיסה של רכוש וחילוטו.