המשרד להגנת הסביבה מפרסם מדריך מיוחד המיועד ללוות משרדים בכלל ואת משרדי הממשלה בפרט, בכל הקשור לפרידה מהשימוש היומיומי בכלים חד פעמיים. בשנת 2019 המשרד הוציא את הכלים החד-פעמיים משימוש, ובהמשך הצטרפו משרדים נוספים. אז איך עושים את זה? ראשית, יש לקבל החלטה ניהולית על צמצום הכלים החד-פעמיים במשרד. לאחר מכן עורכים מיפוי של מוקדי השימוש ומקימים צוות מלווה בארגון.
ואז מתחילים את העבודה האמתית: מחלקים לעובדים כוסות זכוכית ובקבוקים TO GO, מגישים שתייה בקנקנים בישיבות מרובות משתתפים, מציבים במטבחון מדיחים קטנים לשטיפת כוסות ואפילו מחמגשיות ארוחות הצהרים ניתן להיפרד באמצעות סיכום עם חברת ההסעדה על השאלת כלים רב-פעמיים.
בשנה אחת מיוצרות 370 אלף טונות של פסולת פלסטיק הנובעת ממוצרים שהם חד-פעמיים במהותם (בקבוקי משקה, שקיות, כלים חד פעמיים, אריזות). כלים חד-פעמיים בכלל וכלים המכילים פלסטיק בפרט, הם קצרי חיים מטבעם והופכים במהירות, לאחר שימוש אחד, לפסולת הגורמת לנזק סביבתי משמעותי. פסולת זו תופסת מקום הולך וגדל במטמנות, מביאה להגדלת עלויות הניקוי ופינוי אשפה, וגורמת לזיהום הים, השטחים הפתוחים והמרחב הציבורי.
חד פעמי. צילום: shutterstock
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מסרה: "אנו חיים בתקופה מכרעת. האקלים משתנה, כמות הפסולת גואה והימים מתמלאים במיקרו פלסטיק. אנו שייכים לדור האחרון שעדיין יכול לשנות את המצב ואנו אחראים לגורלנו. עלינו לשמש דוגמה ולהציג חלופה למקומות עבודה המתחשבים בסביבה שבה אנו חיים. ההוצאה הממשלתית על כלים חד־פעמיים היא בבחינת השלכת כספי ציבור לפח. זאת הסיבה שבחרנו להכין את המדריך בעבור משרדים המעוניינים לעשות את המהלך המתבקש ולהוציא את כלי הפלסטיק והנייר החד־פעמיים משימוש יום-יומי קבוע במשרד".
"אני מברכת את המשרדים המצטרפים לתהליך הפרידה מכלים חד־פעמיים. עם זאת חשוב לזכור כי אלו הרגלים שהושרשו בשנים האחרונות ולא היו כורח המציאות בעבר, ולכן השינוי, ככל שייעשה באופן הנכון ומתוך הקשבה לצורכי העובדים, הוא שינוי אפשרי. אני מאמינה כי אחרי שנשלים את המהלך ונפחית במידה ניכרת את כמויות האשפה שאנו מייצרים בכל יום, לא נבין איך לא עשינו זאת קודם. בהצלחה לכולנו!", חתמה זנדברג.