סקר חדש מציג: המתחים המרכזיים בחברה הישראלית | שנת קורונה

כל ישראלי שני סבור שהסכסוך "החילוני–חרדי" הוא הסכסוך המרכזי והקשה ביותר כיום בחברה הישראלית. מי אשם בכך? 52% מהמשיבים אמרו כי האחראיים הראשיים למשבר - הם הפוליטיקאים. הקורונה הזיקה ליחסים בין המגזרים

אלעד הומינר, חדשות כיפה 22/03/21 12:28 ט בניסן התשפא

סקר חדש מציג: המתחים המרכזיים בחברה הישראלית | שנת קורונה
צילום: David Cohen/Flash90

מעבר למהפכה שיצרה הקורונה בחיינו היא גם שינתה את תפיסות ועמדות הציבור הישראלי מן הקצה אל הקצה. "ארגון גשר", הפועל לחיזוק הקשר בין המגזרים השונים במדינת ישראל, בסיוע מכון המחקר "קנטר", יצרו את "מדד המתח החברתי" אשר מציג ומנתח את המתחים המרכזיים בחברה הישראלית.

סקר: 56% מהישראלים שינו את דעתם לרעה על החברה החרדית

מקום ראשון במדד: יחסי חילונים-חרדים

73% - מדובר בסכנה ממשית למדינת ישראלעל פי הסקר הסכסוך "היהודי – ערבי" נדחק ונשכח ואילו הסכסוך "החילוני – חרדי" הוא הקונפליקט המרכזי והבעייתי ביותר בעיני תושבי מדינת ישראל. אם לא די בכך, ו-62% מהנשאלים השיבו כי הם מאמינים שעומק המשבר אף יילך ויחריף.

לשאלה "מיהם האחראים למשבר שנוצר בין הציבור החילוני לחרדי"?, ניתנו תשובות מפתיעות: הסיבה המרכזית לאשם היא "אינטרסים פוליטים" (52%), הסיבה במקום השני היא "אי השוויון בנטל" (51%) ובמקום השלישי ציינו את "חוסר ההיכרות בין המגזרים" (47%). כאשר בוחנים את הסיבות המרכזיות למשבר על פי חלוקה למגזרים, רואים כי הסיבה המרכזית למשבר בעיני הציבור החרדי היא "חוסר ההיכרות בין המגזרים" (73%) ובקרב הציבור החילוני הוגדר במקום הראשון עניין "אי השוויון בנטל" (67%).

על נושא אחד ישנו קונצנזוס חוצה מגזרים. "האם הקורונה הזיקה ליחסים בין המגזרים"? התשובה שהתקבלה היא חד משמעית: 88% השיבו כי הקורונה הזיקה ליחסים בין מגזרים אלה.

בנוגע למחשבה חיובית, כאשר שאלו את המגזרים השונים "האם המשבר בר תיקון", במגזר החרדי נרשמת אופטימיות, כאשר 69% סבורים שהקרע ניתן לתקן ואילו הציבור החילוני פסימי יותר, כאשר 41% בלבד סבורים כי הקרע ניתן לתיקון. בבחינת כלל הציבור, 55% סבורים כי הקרע ניתן לאיחוי.

מקום ראשון במדד: יחסי חרדים-חילונים

מקום ראשון במדד: יחסי חרדים-חילוניםצילום: Nati Shohat/Flash90

מקום שני במדד: יהודים-ערבים

אל המקום השני במדד המתחים הגיע הסכסוך ה"יהודי-ערבי", עם 20% מהמשיבים אשר השיבו כי זהו המשבר הקשה ביותר של מדינת ישראל. מדובר בנתון מפתיע, אשר סביר להניח שבכל שנה אחרת הינו נתקלים בתוצאות שונות לגביו. אולם צריך לבצע כאן הפרדה חשובה, על פי הסקר רק עשירית מהציבור היהודי רואים אותו כמתח המשמעותי ביותר בעוד כמחצית מהציבור הערבי סבור כי המתח הלאומי הוא המשמעותי ביותר בחברה הישראלית.  בנוסף, 6 מתוך 10 ישראלים עדיין חושבים שהקונפליקט הלאומי מסכן את החברה הישראלית ובחברה הערבית הדאגה אף גדולה יותר עם כמעט 6.5 מתוך 10.

החברה הערבית פסימית לגבי העתיד ו-52% מהמשיבים במגזר הערבי סבורים כי המתח הלאומי יתחזק. האם זה בשל ההבנה כי בסיום הקורונה המשבר היהודי – ערבי יחזור לקדמת הבמה? ימים יגידו. הציבור היהודי אופטימי יותר ורק 38% חוזים כי המתח הלאומי יחריף.  

כאשר בוחנים את אותה שאלה על פי עמדות פוליטיות רואים כי במחנה המרכז שמאל רק 30% צופים החמרה במצב ואילו במחנה הימין ישנה קפיצה כאשר 43% צופים כי המתח בין הצדדים צפוי להחריף.

בשאלה "האם ניתן להפחית ולטפל במשבר היהודי-ערבי", ישנה התאמה כמעט מושלמת כאשר בשני המגזרים כ-52% סבורים שכן. שמחלקים את השאלה למחנה מרכז/שמאל אל מול מחנה ימין רואים פער משמעותי של 67% מול 45%, בהתאמה.

לשאלת האשמים במצב התקבלו תוצאות מפתיעות כאשר על פי כלל הציבור האשם המרכזי הוא "הסכסוך המתמשך עם הרשות הפלסטינית" (50%), "אינטרסים של פוליטיקאים" (43%) ו"חוסר היכרות בין שתי האוכלוסייות" (36%).

כאשר בוחנים את האשמים על פי מגזרים התוצאות שונות בתכלית. על פי המגזר הערבי האשם המרכזי מוטל על "האפליה וחוסר השוויון כלפי המגזר הערבי" (57%) ועל פי המשיבים היהודיים האשם המרכזי הוא הסכסוך המתמשך עם הרשות הפלסטינית" (64%). באופן מפתיע רק 40% מהציבור הערבי סבור שחוק הלאום הוא הגורם המרכזי ליצירת המתח.

נתניהו ועודה

נתניהו ועודה. הסכסוך היהודי-ערבי במקום השני במדדצילום: Yonatan Sindel/Flash90

מקום שלישי: ימין-שמאל

המתח שחווה דעיכה משמעותית ומפתיעה, הוא המשבר בין "הימין לשמאל". על פי המדד, סוגיית ה"ימין מול שמאל" נמצאת בתחתית הסולם כאשר רק 1 מכל 10 ישראלים ציין אותה כסכסוך הבעייתי ביותר במדינת ישראל.

יחד עם זאת, מחצית מהאוכלוסייה עדיין רואים בסכסוך זה כבעל סכנה לחברה הישראלית וכמעט אחוז זהה (46%) סבור כי המתח בין הימין לשמאל עשוי עוד להתדרדר בעתיד. רבע (25%) ממצביעי מחנה המרכז-שמאל, אף רואים בו כמתח המרכזי ביותר של החברה הישראלית.


(הפכנות בלפור. מקום שלישי במדד הוא המשבר בין הימין לשמאל)

באופן לא מפתיע, שאלת האשם מתחלקת בין המחנות השונים: אנשי מחנה שמאל/מרכז נוטים יותר "להאשים" בקיומו של המשבר את האינטרסים הפוליטיים (69%), ואת נושא המשפט של בנימין נתניהו (60%), לעומתם – אנשי ה"ימין", נוטים יותר להאשים את התקשורת ואת השיח האלים שמתרחש בה (50%). כאשר בוחנים את כלל המדגם מי שמככבים כאשמים המרכזיים הם פעם נוספת "האינטרסים הפוליטיים" עם 54% ואחריו ענייני "חפותו ומשפטו של נתניהו" עם 44%.  

מנכ"ל ארגון גשר, אילן גאל דור, אמר לאחר פרסום המדד: "תוצאות הסקר זועקות - אזרחי ישראל מודאגים מאוד מהקרעים בין חלקי העם ואף יודעים מהם הגורמים המרכזיים למצב אליו הגענו. ערב הבחירות, תושבי ישראל כמהים לחברה מאוחדת ובריאה יותר, ומייחלים להנהגה שתתייחס למתחים החברתיים באותה חשיבות בה היא מתייחסת לאיומים הביטחוניים והבריאותיים".

"אין צורך ב'קבינט פיוס' או בהצהרות פומפוזיות, יש צורך במעשים בשטח. ביצירת מפגשים והיכרות בין חלקי העם השונים, אם זה דרך מערכת החינוך, תנועות הנוער או הרשויות המקומיות".

 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר