בעיצומו של הסגר השלישי, ולקראת יריד החשיפה הדיגיטלי לשירות הלאומי-אזרחי, הגיע מנכ"ל הרשות ראובן פינסקי לאולפן כיפה, כדי לסכם את השנה יוצאת הדופן, ולספר על התמודדותם של אלפי בני ובנות השירות הלאומי עם הקורונה והמשימות שעמדו בפניהם.
"12 אלף בנות שירות ישבו בבית בלי שיהיה להם איפה להתנדב", מספר פינסקי על הגל הראשון של הקורונה, "מיד הקמנו חמ"ל לאומי ואספנו משימות מכל המקומות הרלוונטים. הפעלנו מטה עם כל העמותות שדרבנו את בני ובנות השירות לצאת מהבית ולהתנדב במשימות לאומיות, מלסייע לחקלאים להעביר את היבולים ועד לחלק מזון לקשישים".
"אחרי הסגר הראשון ישבנו לסדרה של הפקת לקחים, הבנו שקרה כאן משהו שכנראה יתגלגל, ובעצם יצרנו מתווה חדש לשנת השירות הזאת. בראשון לספטמבר כל בן ובת שירות ויש 18 אלף כאלה בכל הארץ, חוץ מהתקן שלהם, המקום בו הם החליטו להתנדב, הם קיבלו שיבוץ צל, שיבוץ חירום, שהיא משובצת אליו, וברגע שהתקן המקורי נסגר היא יודעת לאן היא הולכת".
מנכ"ל הרשות לשירות לאומי-אזרחי מוסיף כי "כל בת שירות, רכזת או גוף מפעיל יודעים שאם הם נסגרו אז זה מה שקורה. ואם בסגר הראשון 12 אלף ישבו בבית, בסגר השני היו לנו רק קצת יותר מ-1,000 שלא היו להם בכלל תקנים".
"זאת הצלחה גדולה", אומר פינסקי בחיוך, "לצד תסכול מסוים של בנות. חלקן מתוסכלות שהן לא הצליחו לעשות את הרבאק שהן באו אליו - 'אני באתי לעשות הדרכות טיולים' או, 'אני קומונרית בתנועת נוער'. ובסוף אני עכשיו בשמרטפייה של ילדי צוותים רפואיים. אבל בסוף בסוף, וגם הבנות מבינות את זה היטב, המורשת הכי גדולה של להיות בת שירות לאומי, זה להיות איפה שצריך אותך, מתי שצריך אותך, ובתפקיד שצריך אותך, ולא רק מה שנוח לי ומה שבחרתי. השנה הזאת הייתה נקודת מבחן גדולה, ואני גאה לומר שרוב התלונות היו שאין מספיק עבודה".