ניסן סלומינסקי: "הגרעון גדל וגדל, ויום אחד נצטרך לשלם את זה - אין כסף בחינם"

יו"ר ועדת הכספים לשעבר, בראיון מיוחד לחדשות כיפה, טוען כי כל סוגיית התקציב נובעת מרצונו של נתניהו לשמור על נקודות יציאה, מתאר את חלקו בצוות המייעץ של השר רפי פרץ ועל יחסיו עם משפחת לפיד, ובעיקר, עושה סדר בדרך לתקציב המדינה

ישי אלמקייס ישי אלמקייס, חדשות כיפה 30/11/20 13:04 יד בכסלו התשפא

ניסן סלומינסקי: "הגרעון גדל וגדל, ויום אחד נצטרך לשלם את זה - אין כסף בחינם"
הרב רפי פרץ לא הסתייע בי. ניסן סלומינסקי, צילום: ישי אלמקייס

במרץ 2005, רגע לפני ההתנתקות, הזדקק ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, לתמיכתו של שר המשפטים, טומי לפיד כדי להעביר את התקציב לאותה שנה. לפיד התנה זאת ב-700 מיליון שקלים שיעברו לשליטתו, שרון הסכים. לפיד האב, שלא כל כך ידע מה לעשות עם הסכום האסטרונומי, פנה לניסן סלומינסקי בבקשה לעזרה. 

"לכם יש מוסדות, ארגונים, הכול, עם סכום כזה, היית יודע תוך דקה מה לעשות, מה אני יכול לעשות עם הסכום הזה?". סלומינסקי הציע לו בתור התחלה, להעביר חלק מהכסף לאהבה ששניהם חולקים - שחמט, כך מצאו להם שני מיליון שקלים את דרכם לאיגוד השחמט הישראלי (שלימים לפיד יהיה יושב הראש שלו). מה עם שאר הכסף? לפיד החליט להעביר את זה בין היתר לסיוע לחיילי מילואים, לתרבות ואוניברסיטאות. הדבר היה תמוה בעיניי סלומינסקי, שהרי כל הכסף שהעביר לפיד - נבלע, והכסף שתוכנן להגיע לשם - עבר למקום אחר. 

הסיפור הזה ממחיש בצורה מדויקת את פועלו של ניסן סלומינסקי (74), שבראיון מיוחד לחדשות כיפה, חושף את הסיפורים מאחורי הקלעים של תקציב המדינה כיו"ר ועדת הכספים, ומספר על התפקיד שכבר הסתיים, בצוות המייעץ לשר רפי פרץ ותקציבי הציונות הדתית. 

"אתה לא יכול בגלל הקורונה לשתק את כל המדינה"

השבוע הגיע המשבר בין הליכוד לכחול לבן סביב סוגיית התקציב לשיאים חדשים. התקציב, לשנת 2020 שנדחה מספר פעמים בגלל מערכות הבחירות ולבסוף בעקבות חוק האוזר, יהיה חייב לעבור עד ה-23 בדצמבר, כאשר כל הסימנים עד כה מראים כי בליכוד לא מתכוונים לעמוד בכך.

הטענה העיקרית סביב דחיית התקציב היא שמשבר הקורונה גורם לחוסר ודאות כלכלית וקשה לתכנן מראש. סלומינסקי מבין את הטיעון, אך טוען כי "היה אפשר וצריך לקבוע תקציב ל-2020, וודאי שצריכים לקבוע תקציב ל-2021", ומציע לקחת בחשבון אפשרויות להגעת החיסון.

ח"כ סלומינסקי

סלומינסקי בוועדת הכספים. צילום: פלאש 90. יונתן זינדל

"הדיון על התקציב הוא כסות עיניים", טוען סלומינסקי, "הסיבה האמיתית לכך היא הרצון של נתניהו לנקודת יציאה, בלי שיכנו אותו 'מפר ההסכם עם כחול לבן'. זה כל הדיון. קשה להתאים תקציב לתקופה כזאת. אבל מצב כזה בלי תקציב הוא משוגע בהרבה, פורצים כל גדר. אתה מוציא בלי מגבלה, לא שולט על זה, הגרעון גדל וגדל, ויום אחד נצטרך לשלם את זה. אין כסף בחינם. אתה לא יכול בגלל הקורונה לשתק את כל המדינה".

אתה חושב שיש דרך לציבור לדעת יותר בכל מה שקשור לתקציב? 
"לציבור הרחב אין שום דרך לדעת", עונה יו"ר ועדת הכספים לשעבר, ומגלה כי "גם חברי הכנסת לא תמיד יודעים". גם היום, ובעקבות כהונותיו כיו"ר ועדות כספים וחוקה, נחשב סלומינסקי לאחד האנשים ששולטים בצורה הטובה והמקצועית ביותר בכל מה שקשור לתקציב המדינה. הוא מבקש לעשות סדר בתהליך וברציונל עד לאישור התקציב: "המטרה בתקציב המדינה היא להגיע לאיזון תקציבי. לא למינוס וגרעון גדולים מדי, שגם פה החוק מגדיר כמה אפשר לחרוג, וגם לא לפלוס משמעותי, שמראה למעשה חוסר ניצול של משאבים וכספי המדינה, כאשר האמירה היא שתמיד יש למי לתת את הכסף".

"זה לא בן אדם פרטי שצריך לחסוך כסף", ממשיך סלומינסקי ואומר כי "קיים מצב שאם משרד ממשלתי לא מנצל את כל התקציב שלו, משרד האוצר יעבור בסוף השנה וייקח את העודפים. ובשנה הבאה המשרד יקבל תקציב קטן יותר".

סלומינסקי מספר כי בהתחלה, הוא וצבי הנדל הבינו את הפטנט, והיו עוברים בין המשרדים שיש להם עודפים תקציביים: "האוצר ייקח לך - בוא נתחלק", הם היו אומרים למנכ"לים, "אתה תיקח חלק ואנחנו חלק". המנכ"ל היה מסכים ומסיים את השנה בלי עודפים, "ואנחנו הרווחנו הרבה כסף", מתאר סלומינסקי, "נכון להיום כולם למדו את הפטנט וכל מנכ"ל משרד מסודר יודע את זה. לפעמים קורה שלקראת סוף השנה מבזבזים את הכסף כדי לא להישאר עם עודפים".

תהליך קביעת התקציב מתחיל כבר בחודש אוקטובר, כאשר כל שר מנהל משא ומתן עם משרד האוצר וראש הממשלה, ורק לאחר שהושגו ההסכמות, עולה תקציב המדינה לאישור הכנסת.

"חוק ההסדרים הפך למפלצת גדולה מאוד"

מטרת חוק ההסדרים היא "לתקן חוקים שונים, לדחות את תחילתם של חוקים, לבטל חוקים וכן לקבוע הוראות נוספות במטרה להשיג את יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים", כך לשון החוק. כיום, טוען סלומינסקי, כי חוק ההסדרים גדול יותר מחוק התקציב.

"יש בחוק הזה כמה אלמנטים", אומר סלומינסקי, "החוק יכול לבטל חוקים שדורשים הגדלת תקציב, ושהמדינה לא יכולה לעמוד בזה כלכלית. דבר נוסף הוא היכולת להעביר הצעת חוק כחלק מחוק ההסדרים עצמו, ולעקוף את המסלול הרגיל להגשת הצעת חוק. ועדות הכנסת, המליאה ועוד. בחוק ההסדרים אתה לא דן על כל סעיף וסעיף, אלא על הכול ביחד. חברי הכנסת ראו כי טוב, ועם הזמן החוק גדל וגדל. היום חוק ההסדרים הפך למפלצת גדולה מאוד".

ניסן סלומינסקי כיהן כיו"ר וועדת הכספים מ-2013 עד 2015, ומעיד שהוועדה בתקופת התקציב לא מוגבלת בזמנים: "אתה יושב ימים ולילות בדיונים. אנשים כבר היו נרדמים תוך כדי כי אין ברירה", אומר סלומינסקי ומגלה כי "אין זמן, ובמקום לדון בתקציב של כל משרד, עיקר הדיונים סובבים סביב חוק ההסדרים. קיבלתי את חוק ההסדרים, ישבתי עם הגורמים הרלבנטים, היועצים המשפטיים ושר האוצר, והוצאנו את הנושאים המרכזים שרק עליהם מקיימים דיונים. אין דרך אחרת".

"אם אתה רוצה באמת להעביר תקציב נכון, אתה צריך שלושה חודשים עם דיונים כל יום", מסביר יו"ר ועדת הכספים לשעבר, וטוען כי במצב הנוכחי, בו יש 33 משרדים ושרים, גם אם וועדת הכספים תשב כל יום עם שר אחר, זה ייקח יותר מ-30 ימים רצופים. "אז כששואלים אותי אם אפשר להגיש תקציב עכשיו וכמה זמן זה ייקח, זה תלוי למה מתכוונים".

לפי סלומינסקי, התקציב יכול לעבור כעת, רק אם מדובר בשנת 2020 בלבד, ורק במידה שהתקציב סוכם עם כל השרים ובלי חוק ההסדרים, "כל שר יגיע לשעתיים לוועדה ויוכלו להעביר אותו. סלומינסקי מבהיר כי "אם התקציב יהיה בנוי כמו שהוא תמיד, ואני יודע שישראל כ"ץ רוצה לעשות רפורמות פה ושם עם חוק הסדרים, אז אין שום דרך בעולם לעשות את זה בחודש, אין סיכוי. טכנית אין אפשרות כזאת". 

ניסן סלומינסקי מספר כי כאשר יאיר לפיד היה שר האוצר, הוא הודיע ש"אין כסף קואליציוני", אבל בפועל היה. פשוט קראו לזה בשם אחר. לפיד קיצץ את תקציב הישיבות מ-990 מיליון שקלים, ל-200 מיליון: "קיצוץ נוראי". סלומינסקי שהיה יו"ר ועדת הכספים באותה תקופה, מספר כי "ישבתי איתו, דפקתי על השולחן ואמרתי: 'לא ילך!'", זה היה בתקופה שהחרדים היו באופוזיציה, "הוצאתי ממנו עוד 300 מיליון ושמנו בתקנה, קראו לי: 'זה שהחזיק את עולם הישיבות'". 

"לא שמעו את העצות שנתתי להם"

באפריל הקרוב, יסגור סלומינסקי שנתיים מחוץ לכנסת, והוא מרוצה מהתזמון, כאשר לדבריו ראה "איך זה התדרדר. הדיונים בכנסת הם לא דיונים, כבר לא מדברים לעניין, בזבוז זמן, ככה שעזבתי בזמן", ומבהיר כי "גם אז אמרתי שאני עוזב את הכנסת אבל לא את הפוליטיקה. ואני אמשיך להיות איש הבית היהודי, ואמשיך לעזור, לשקם ולבנות".

"עזב את הכנסת אבל לא את הפוליטיקה". סלומינסקי

"עזב את הכנסת אבל לא את הפוליטיקה". סלומינסקיצילום: ישי אלמקייס

השנה האחרונה הייתה מורכבת במיוחד עבור סלומינסקי, שמספר כי הקורונה קצת מדכאת, בגלל הריחוק וחוסר הידיעה: "זה לא פשוט אבל לומדים לחיות עם זה". כמו רבים הוא נאלץ לשמור על ריחוק מבני משפחתו, ובזמן הסגרים בתקופות החגים אף לא פגש את 12 נכדיו ונכדותיו, "בליל הסדר היינו לבד", הוא אומר, ומדגיש כי, "אשתי טוענת שזה דווקא נחמד, היה יותר זמן לדברי תורה, להעמיק".

סלומינסקי מספר שיש לו היום הרבה זמן ללמוד תורה, ו"לעשות הרבה דברים שרציתי לעשות שנים, ולא עשיתי", כאשר הוא ממשיך להתמיד בהליכת עשרה קילומטרים. סלומינסקי אומר כי הוא "מנסה לבנות את הציונות הדתית", כאשר שמו עלה לכותרות כחלק מהצוות המייעץ לשר רפי פרץ, סביב משבר התקציב למוסדות הציונות הדתית, יחד עם צבי צויבל וניר אורבך. 

איך היה להיות ב"צוות המייעץ" של הרב רפי? 
"זה לא היה בדיוק. זאת אומרת, אנשים אמרו לרב רפי "אתה לא נורמלי לעשות את זה לבד", אז פורמלית הוא בא וביקש, אבל בפועל הוא לא הסתייע בנו, לא הסתייע בי ולא בצבי צויבל. עשו מה שעשו. ונקווה שזה טוב". 

"הציונות הדתית קיבלה קצת כסף קואליציוני" אומר סלומינסקי ומוסיף כי "אני מקווה שהם יודעים איך לעשות ומה לעשות. אנשים צריכים להבין שגם כשיש את הכסף הקואליציוני, אתה עדיין צריך לדעת איך ולאן לתת אותו, זה תורה שלמה, מלאכה בפני עצמה, ואם אתה לא בקיא בזה אז אתה יכול להפסיד".

באשר לסקרים האחרונים שמנבאים מצד אחד התרסקות לבית היהודי שלא עוברת את אחוז החסימה, יחד עם נסיקה של נפתלי בנט אל מעל ל-20 מנדטים, סלומינסקי בטוח "שהמנדטים יברחו לימינה בזמן אמת. ראינו כבר סקרים עם 18 מנדטים, ונשארנו בסוף עם 12. אז ככה שבנט יודע שזה יכול לברוח. עכשיו זה הזמן הכי טוב ללכת לבחירות מבחינת נפתלי".