הסוף לחגיגת התרומות של המקובלים? בעקבות דו"ח המבקר בנושא העלמות מס בקרב מקובלים ורבנים, פרסמה רשות המסים הנחיות חדשות בנוגע למיסוי של נותני שירותי דת. ההנחיות מתייחסות לקריטריונים שמבחינים בין הענקת תרומה ממניעים רגשיים, שאינה חייבת במס, לבין תשלום תמורת שירותים, שחייב במס.
על פי הטיוטה הראשונית שפורסמה, הרשות תעמיד כל רב או מקובל בפני מספר קריטריונים: האם השירותים שהוא מעניק הם קבועים? האם הם ניתנים לאורך זמן ובתדירות גבוהה? האם הוא מעסיק מנגנון ניהול ושיווק, ובאיזה היקף? האם יש לו כישורים מיוחדים? ומה היקף ההכנסות הכולל?
סעיף נוסף בטיוטה יגרום למקובלים לדרוש את כספם רק ב"שוטף פלוס 90", הרשות הבהירה כי תשלום למקובל או רב ייבחן בהקשר של הזמן שחלף בין מתן הכסף או טובת ההנאה לבין מתן השירות הרוחני. אם התשלום ניתן בסמוך למתן השירות - גדלה הסבירות שהוא ייחשב להכנסה עסקית החייבת במס מה שיאלץ את המקובלים שלא לקחת את הכסף באופן מיידי.
ברשות מבהירים כי מכירת חפצים או סמלים קדושים - כמו מים קדושים, סגולות וקמעות - תיחשב כפעילות עסקית שבגינה יש לנהל פנקסים, לשלם מע"מ ולהגיש דו"ח אישי למס הכנסה.
הטריגר להעלאת הנושא היה דו"ח מבקר המדינה לפני כחצי שנה שחשף כי המקובלים והרבנים מגלגלים מיליארדי שקלים מבלי לשלם מס. "רובו של ההון הרב שצברו כמה עשרות מקובלים לא מוסה", כתב המבקר, והוסיף כי "רשות המסים טרם קבעה מדיניות ברורה ולא הוציאה הנחיות לדרכי מיסוי ענף המקובלים וכן לא יזמה את הבהרת המצב המשפטי בעניין".
כמה מהרבנים המקובלים הפכו עם השנים לעשירים במיוחד והונם נאמד בעשרות מיליוני דולרים זאת כאמור מבלי לשלם פרוטה למערכת המיסים.