כל פעם שאני מגיע למחנות הקיץ של בני עקיבא, לביקור או לדיבור, אני נתקף תחושות של עוצמה מיוחדת. עוצמה, שמצד עצמה, היא לכאורה גדולה מעצם המעמד, שכל כולו- אלפי ילדים מתפלשים בעפר ומצטרדים ממורל.
אלא שיש משהו במפגש בשטח הפתוח, ביציאה החוצה, במגע הבלתי אמצעי עם האדמה, במחסור במטעני פלאפונים- שמייצר במחנה הקיץ בועה חברתית מאד מיוחדת. עוצמתית במיוחד, רוחנית.
בפרשה שלנו אנחנו מוזהרים "השמר לך פן תעלה עלתיך בכל מקום אשר תראה". התורה, במקומות רבים, וכן אצלנו, מזהירה אותנו- לעלות לרגל ולהקריב קרבנות. יתרה מכך- התורה מזהירה אותנו מאד מפני הקרבת קרבנות במזבחות 'פרטיים', בבית שלנו. מהשלב שבו עולים לירושלים, מקדשים מקום מסוים ומגדירים אזור לעבודת ה'- אין יותר משחקים, לא כל אחד יכול לעשות ככל העולה על רוחו.
נראה לי שיש כאן הוראה כפולה; ראשית, התורה מדגישה את המחויבות שלנו לעלות לבית המקדש, המרכזי, המאחד. זו חובה מוכרת וידועה בסך הכל.
אבל בנוסף- יש כאן גם קריאה גדולה, לצאת מהבתים ולא לשקוע בהם יותר מדי. הקב"ה מוודא שכל יהודי יוצא מביתו כמה פעמים בשנה, ואוסר עלינו להקריב בביתנו קרבנות. כי מסתבר שעבודת ה' פרטית, מסוגרת ואישית מדי- אינה עבודת ה', אלא עבודת עצמנו. אחד האלמנטים הקריטיים בעבודת ה'- הוא ההבנה שלא הכל נמצא אצלי, לא הכל 'אצלי בבית'. שיש לי צורך וחובה לצאת מעצמי במובן הפיסי ומתוך כך במובן הרוחני.
* * *
את הדוגמא המובהקת ביותר לכך, ניתן לראות בסוגיית קיום ההלכה ששוב צפה ועלתה השבוע על פני השטח. אחד הדברים המטרידים ביותר בתופעה של אנשים שמחליטים בהחלטה מודעת, שלא לקיים חלק מהלכות בין אדם למקום היא התחושה שהם מייצרים לעצמם עולם של עבודת ה' פרטי. כזה שבו רק הם מגדירים מה נכון ומה לא נכון, מה נכנס פנימה ומה לא. אין כאן כמעט התייחסות לעולם שבחוץ, לעולם רוחני גדול מהם. הכל פנימה, באגואיסטיות האישית, בצרכים הגופניים שלנו. וזהו.
חלק מהאנשים הללו, אמנם גדלו במחנות הקיץ של בני עקיבא, אך התחושה היא שחלקם נשארו ב'בנים-בנות', במקום לקחת את העומק שבמחנות. מחנה הקיץ בין היתר מחנך את החניכים לצאת מעצמם, לפגוש עולם שלם גדול מהם, רחב מהם, לעיתים גם עמוק מהם. ומתוך כך- תפיסה של "מה רבו מעשיך ה'- כולם בחכמה עשית". תפיסה של המציאות שבה אנחנו קטנים, ענווים, נותנים מקום לדברים גדולים מאיתנו לכוון את חיינו.
על זה אומר ד"ר סוס- "כשיוצאים מגיעים למקומות נפלאים"...
להערות ומחשבות- yoel.fra@gmail.com או בפייסבוק.