המנהל לחינוך דתי במשרד החינוך הקים ועדה העוסקת בהעמקת הזהות הציונית דתית בבתי הספר הדתיים בישראל. הועדה הוקמה על מנת לגבש המלצות מעשיות, זאת לאור מה שזיהו בחמ“ד כפיחות הולך וגובר בהזדהות עם הציונות הדתית וערכיה - על רקע התחזקותן של נקודות הקיצון והשוליים דוגמת הזרם החרדי-לאומי מחד ותופעת החילון מאידך.
פרוטוקול ביניים של דיוני הועדה הגיע לידי כיפה ומצביע על כיוונים ראשונים. בין היתר מדובר על קביעת ”ימי שיא“ במהלך השנה אשר יעסקו בערכיה של הציונות הדתית, הקמת בתי מדרש לנוער דתי לאומי, פיתוח קורסים להכשרת מורים אשר יעסקו בזהות הציונית דתית ובעיקר: פיתוח וכתיבת חומרים מגוונים למורים ומחנכים המחדדים ומבררים את המונח ציונות דתית במאה ה-21. הוועדה התייעצה בנושא גם עם השר אורי אורבך.
הוועדה המיוחדת ממליצה לשים דגש על היחס למודרנה ולתרבות המערבית (מי מוביל בין הקודש והחול?), יחס הציבור הציוני דתי אל מול עולם החול ומפגשים תכופים של תלמידים עם ”דמויות מופת ציוניות דתיות“. בוועדה המליצו, למשל, על מפגש בין תלמידים לבין ”פיזיקאי דתי, שיעביר שיעור בפיזיקה ויעסוק בזהותו כציוני דתי“.
”ייחודה של הציונות הדתית בהשוואה לשני הציבורים המרכזיים בחברה הישראלית: הציבור החילוני והציבור החרדי, אינו נוגע רק ביחס לשאלה הציונית“, נטען בדיוני הוועדה, ”לציונות הדתית תפיסה מיוחדת ביחס לעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. ככלל, ניתן לומר שהבריח התיכון המייחד את הציונות הדתית הוא האיזון העדין והראוי בין עולם הקודש לעולם החול במשמעותם הרחבה. התפיסה החרדית מדגישה את לימוד התורה וד' אמות של הלכה כערך מרכזי יחידי, ורואה בעולם החול אמצעי לפרנסה בלבד. התפיסה החילונית מתמקדת בעולם החול, והולכת ומתרחקת מעולם התורה המסורתי ומקיום המצוות. היא רואה במסורת היהודית תרבות אפשרית אחת בין שלל תרבויות קיימות“.
”חשוב להדגיש שקיימת בציבור הישראלי קבוצה חברתית נוספת, שגם היא מצויה בתווך, בין החילוניות לחרדיות“, אומרים בחמ“ד, ”קבוצה זו מנהלת אורח חיים מסורתי וחבריה לא נטשו את העולם הדתי נטישה גמורה. ציבור זה, שבניו ובנותיו לומדים במוסדות החמ"ד, ידע ויודע לשלב באופן טבעי בין העולמות, גם אם מקורות היניקה לתפיסתו זו שונים ממקורותיה של הציונות הדתית. גם בקרב ציבור זה חשוב לחדד את הנקודות האמורות“.