מחאת הדתיים: שכר הלימוד לישיבות ולאולפנות – מרקיע שחקים

המחאה הכלכלית מתעוררת גם בקרב הציונות הדתית, שטוענת כי שכר הלימוד לישיבות התיכוניות ולאולפנות הגיע "לסכומים מטורפים". המטרה: לחץ ציבורי שיביא לסבסוד ממשלתי גבוה יותר

חדשות כיפה אורי פולק 10/08/11 07:42 י באב התשעא

מחאת הדתיים: שכר הלימוד לישיבות ולאולפנות – מרקיע שחקים
צילום אילוסטרציה, צילום: צילום אילוסטרציה

לאחר שהצטרפו למחאת הדיור בכל רחבי הארץ, מוביל המגזר הדתי את המחאה הכלכלית שלו - שכר הלימוד לישיבות התיכוניות ולאולפנות, שעלה בשנים האחרונות והגיע לכדי עשרות אלפי שקלים בשנה למשפחה ממוצעת.

בעמוד שהוקם ברשת החברתית "פייסבוק", אליו הצטרפו כבר למעלה מ-400 חברים, נטען כי חלק ממוסדות החינוך בציונות הדתית גובים כ-14,000 שקלים עד כ-20,000 שקלים עבור תלמיד, לשנה. "לא ייתכן שמשפחות עם כמה ילדים ישלמו מאות אלפי שקלים תמורת חינוך", טוענים מארגני המחאה בעמוד הפייסבוק אותו הם מפעילים, תחת הכותרת "אם אין קמח - אין תורה". הפעילים משוכנעים בכך שיצליח "להוריד את המחיר המטורף שמשלמים עבור חינוך בציונות הדתית".

"מדובר בנושא שאולי ירד מסדר היום הציבורי בשל סיבות אידיאולוגיות, דוגמת המאבק על חלקיה של ארץ ישראל, אך בסופו של דבר מדובר על מחיר כבד שפוגע באופן משמעותי בכיס של כל בית בציונות הדתית" הסביר הוד רייכרט, מיוזמי המחאה. לטענתו, "כיום מדובר על מחיר שמשלמים ההורים שלנו, כשהמחירים הם טירוף. לא לכולם יש את הכסף הזה ואם לא נפעל עכשיו - בסוף זה יגיע גם אלינו".

"אנו, משרתי מילואים ובוגרות שירות לאומי החשים שותפות גדולה בעתיד המדינה ודואגים לעתיד ילדנו אומרים היום בקול-רם: לא עוד!", כתב רייכרט לחברי הקבוצה. "לא עוד התעלמות מצרכי המגזר ודרישותיו, לא עוד מחירים מופקעים לשכ"ל במוסדות הציונות הדתית, לא עוד הבטחות בתקופת הבחירות שנשכחות בבוקר למחרת". יוזמי המחאה "מבטיחים כי ניתן את קולנו ונפעיל את השפעתנו בכדי לתמוך במפלגה שתציב את נושא זה על סדר היום ותמצא את הפתרונות הראויים לאלתר".

שוקי ברקן, שתומך במחאה, טוען כי הכתובת איננה מוסדות החינוך עצמם, שכן "אף אחד עדיין לא התעשר מהקמת אולפנה", אלא דווקא המדינה ומשרד החינוך, שאמורים לדבריו לסבסד באופן נרחב יותר את תוכניות הלימודים במגזר. "המחאה צריכה להיות מופנית כלפי מערכת החינוך שלא מוכנה להכיר בהוצאות פנימייה כהוצאות חינוך לכל דבר ועניין", הוא אומר. "זה אבסורד שאנחנו צריכים להתנצל ולהסביר עד כמה הפנימייה היא חלק מתהליך חינוכי, שלא ניתן לעבור בדרך אחרת. כאילו אנחנו לא עובדים מספיק קשה כדי לייצר את היתרונות הללו, עוד מוטלת עלינו חובת ההוכחה", מוסיף ברקן.