מבקר המדינה: יעלון גנץ ואמ"ן הסתירו מידע. בנט דרש תכנית פעולה

מסקנות דו"ח מבקר המדינה על צוק איתן, מלמדות שמידע משמעותי בנושא המנהרות לא הובאו בפני הקבינט ושחלק מהשרים לא תמיד גילו עניין בדיונים. לעומתם בנט הזהיר כי "יש עשרות מנהרות שנועדו לחטיפה"

חדשות כיפה משה ויסטוך 28/02/17 16:47 ב באדר התשעז

מבקר המדינה: יעלון גנץ ואמ"ן הסתירו מידע. בנט דרש תכנית פעולה
Miriam Alster/FLASH90, צילום: Miriam Alster/FLASH90

דו"ח מבקר המדינה על מבצע צוק איתן, הותר היום (ג') לפרסום ואתו פורסמה הביקורת על התנהלות בכירי הדרג המדיני והצבאי לפני המערכה הצבאית בעזה בשנת 2014. מי שספגו את מירב הביקורת הם כצפוי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון דאז משה יעלון והרמטכ"ל בזמן המבצע בני גנץ. השר בנט כצפוי יוצא "הגיבור" הגדול של מסקנות השופט בדימוס משה שפירא וצוות משרדו.

מבצע צוק איתן ברצועת עזה החל ב-7 ביולי 2014 ונמשך כ-50 יום. במהלך המערכה מול חמאס, נהרגו 74 ישראלים מתוכם 68 חיילים. יש לציין שמבקר המדינה לא בחן את ניהול המבצע עצמו ע"י הדרג הצבאי, אלא רק את ההיערכות אליו ודינוי והחלטות הקבינט במהלכו. השופט בדימוס שפירא אמנם נמנע ממסקנות אישיות, אך הרבה במהלך הדו"ח להעלות דברי ביקורת לדרגי המדינה ומערכת הביטחון לרבות צה"ל והשב"כ.

בדו"ח הופנו כאמור חיצי ביקורת רבים לראש הממשלה וראשי מערכת הביטחון, "נתניהו, יעלון וגנץ ידעו על חומרת איום המנהרות, לא שיקפו אותו לקבינט ולא דאגו שצה"ל יכין תכנית מבצעית". בהמשך נטען כי נתניהו פסל על הסף חלופות מדיניות והביא בפני הקבינט רק את האופציה הצבאית. על שרי הקבינט נאמר כי הם פעלו באפלה, מודיעין חיוני לא הוצג להם, הם לא ידעו אם בסמכותם להחליט או רק לייעץ וכן לא תמיד גילו עניין רב בדיונים.

(צילום: קובי גדעון לעמ)

מי שכן גילה עניין ואף פעל בצורה אקטיבית היה שר הכלכלה דאז נפתלי בנט. בדיון קבינט מיוני 2014 בזמן מבצע 'שובו אחים' ומספר שבועות לפני פתיחת המערכה בעזה, הובאה לאישור הקבינט הצעה לתקיפה אווירית חריגה בעזה. בנט הזהיר בדיון ש-"יש היום עשרות מנהרות שקיימות, שמחברות בין עזה לדרום הארץ. המנהרות נועדו לחטיפה. זה פיגוע אסטרטגי שרק ממתין למימוש".

בעקבות דבריו אמר נתניהו בסיום הדיון כי "יש כאן שני דברים, או דבר מרכזי שהועלה על ידי נפתלי [בנט] ולדעתי אנחנו צריכים לבחון אותו ולהיערך אליו. הנושא של המנהרות שדיברנו עליו לפני הקבינט הוא איום ממשי על מדינת ישראל. הוא שונה משום שאירועי חטיפה או חדירה לתוך תחומנו ישנו את המאזן בינינו לבינם. מול חדירה של עשרות מנהרות אל תוך שטחנו עם כוח של עד גדוד שנכנס, הוא גם חוטף והוא גם הורג, זה שינוי. זה דמורליזציה ענקית. זה לא יכריע את מדינת ישראל, גם טילים עדיין לא הכריעו את מדינת ישראל, אבל זה נותן לנו מכה איומה".

ראש הממשלה הנחה את שר הביטחון דאז יעלון לטפל בבעיה ואמר כי "הטיפול במנהרות, שהוא מכשיר מאוד אפקטיבי עבור האויב בעזה, וכפי שמסתמן אולי לא רק בעזה, הוא דבר שהוא ראוי להכנה כיעד לטיפול. אני מבקש תכנית... צריך לראות איך אנחנו מטפלים בחיסול מערך המנהרות. זה יעד מוגדר".

(צילום: דובר צהל)

עוד נכתב בדו"ח המבקר כי "לשר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, לרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל') בני גנץ, ולראש אמ"ן לשעבר, אלוף אביב כוכבי, על כך שלא הציגו במפורט לשרי הקבינט את חומרת איום המנהרות המתפתח ואת הפערים שיש לצה"ל בנוגע אליו עד לדיון הקבינט שהתקיים בתחילת יולי 2014. אי-הצגת האיום כאמור, מהווה ליקוי, שכן היא פגעה בבסיס הידע ההכרחי שהיה על שרי הקבינט לקבל לצורך קבלת החלטות בנוגע לגזרת עזה".

בביקורת על צה"ל בכלל ואמ"ן בפרט, בראשו עמד האלוף אביב כוכבי, נכתב כי "בשנתיים שקדמו לבצע 'צוק איתן' לא ערכו, לא פיקוד דרום ולא חטיבת המחקר באמ"ן, מחקר מודיעני משמעותי על המנהרות ההגנתיות ברצועה, על אף היותן מרכיב מרכזי במערך של חמאס, והיותה של רצועת עזה זירת הלחימה העיקרית של צה"ל בשנים האחרונות. הדבר יצר פערים משמעותיים בפענוח השטח בגזרת אוגדת עזה ובניתוח מידע קיים, שייתכן שיכול היה אף לחולל התרעות להתקפות שנעשו מהמנהרות בשטחנו ולמנוע אותן, כולל במבצע 'צוק איתן'".

(צילום: דובר צהל)