"מאיר שלו בחר בי מהסיבות הלא נכונות"

רועי הראל, נפצע לפני שבוע בפיגוע שהתרחש בתוך ביתו, כאשר שני מחבלים פרצו לבית המשפחה וניסו לפגוע בו, באשתו ובילדיו. הראל הצליח בכוחות עצמו, וללא כלי נשק להדוף את שניהם החוצה ולמנוע אסון גדול.

העובדה שהראל הדף את המחבלים ללא כלי נשק, זכתה ל'הערכה' מצד הסופר מאיר שלו, שפרסם ביום שישי ב'ידיעות אחרונות' שרועי הראל הוא 'איש השבוע' שלו. רועי הראל קרא את הכתבה, וחשב כי הוא מוערך מהסיבות הלא נכונות, ולכן שלח מכתב תגובה לעיתון בו הוא מסביר מדוע נאלץ להגן על עצמו ללא נשק.

בעמוד הפייסבוק של שירה הראל, אשתו של רועי, פורסם נוסח המכתב שנשלח, וכך כתבו "יום שישי שעבר גילינו ב"ידיעות אחרונות" שמאיר שלו בחר ברועי לאיש השבוע שלו. האמת, הופתענו. כשקראנו את נימוקי הבחירה הבנו שרועי אמנם הגיבור שלו אך מהסיבות הלא נכונות".

הראל ציין כי הסיבה שהדף את המחבלים ללא נשק, היא מכיוון שהוא נעל אותו בכספת, ואם היה יכול להוציא אותו, לא היה מהסס להשתמש בו: "לא מובן מאליו בעיניי להיות בחירתו של עיתונאי שפערים אידאולוגיים מהותיים מבדילים בינינו. אמנם, את צמד המחבלים שפרצו לביתי במטרה לשחוט את ילדיי במיטותיהם הדפתי בידיים חשופות. אבל לא משום ש"ביקשתי להעמיד באור הנכון את מי שתומך בריקון מחסנית לגופה של ילדה בת 13 עם מספריים", אלא מפאת העובדה הפשוטה שדקות לפני שפתחתי את הדלת נעלתי את האקדח שבבעלותי בכספת. לו הייתה לי האפשרות הייתי בהחלט משתמש בו על מנת להרוג את אלו המבקשים לרצוח אותי ואת משפחתי בביתי שלי".

המאמר של מאיר שלו(צילום: צילום מתוך ידיעות אחרונות)

עוד הוסיף הראל, והתייחס גם לדבריו של הרמטכ"ל כי לא היה מרוקן את המחסנית על המחבלים, אם לא היה בכך צורך "אבל מכאן ועד לצייר את העובדה שהדפתי אותם בידיי החשופות כהחלטה ערכית המרחק רב. צודק מר שלו שברגעי המאבק נלחמתי על חיי משפחתי. אולם בכל אותם רגעים פיעמה בי התודעה שלא רק עליי ועל משפחתי מבקשים הם להרים יד בנסותם לגדוע את פתיל חיינו. לרגע לא שכחתי שמדובר כאן במאבק לאומי בין אלו המבקשים להוסיף חיים, לבנות ולטעת, לאלו הפונים לדרך של טרור ורצח, מבלי להבחין בין גברים, נשים, קשישים וטף".

הראל אמר כי חיי משפחתו, לא יכולים להיפרד מחיי העם, והמלחמה על חיי משפחתו, היא בעצם מלחמה על עם ישראל "לא מר שלו, לא רק מלחמה על חיי שלי ושל משפחתי נלחמתי בבוקרו של אותו יום רביעי בצאתי למילואים. מלחמת קוממיות של עם השב לארצו החרבה ומבקש להפריח בה חיים חדשים לאחר אלפי שנות גלות נלחמתי. אני סבור כי מי שמתכחש לעברו ומורשתו, לא יוכל למצוא בהווה את הכוחות הדרושים להתמודד עם הסכנות והאיומים המשחרים לפתחה של מדינת ישראל".

לסיום כתב הראל כי אם היה יודע ששני המחבלים היו בדרך לביתו, היה הורג אותם עוד לפני כן: "ולסיום, אינני נוהג לצעוק, לקלל ולגדף. אולם הביטוי "הקם להרגך השכם להרגו" איננו סיסמא, בעיניי, כי אם ציווי מוסרי מאין כמותו שאם אתרגם אותו לחוויה האישית שלי - אם הייתי יודע ששני בני הבליעל זוממים לחדור לביתי ולרצוח את משפחתי, הייתי משכים להרגם ולהסיר את האיום, ובוודאי שלא ממתין להם בביתי עד שייכנסו לבצע את זממם".