שנה וחצי לאחר שטיוטת חוק הגיור הונחה על שולחן הממשלה, היום (א') צפוי לעבור החוק כהצעת מחליטים את אישור הממשלה ולצאת לדרך חדשה בה יוכלו רבני הערים להקים בתי דין לגיור.
כזכור, לפני כחודש הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא מתנגד להצעת המחליטים ועל כן החוק חזר לשולחן ועדת החוקה. בשבוע שעבר אושר חוק הגיור בוועדת החוקה של הכנסת לאחר דרמה קואליציונית במסגרתה הצליח שר החינוך שי פירון לשכנע את חברי הכנסת הערביים שלא להצביע לחוק, וכך להעבירו ברוב של שישה חברי כנסת לעומת חמישה.
השבוע, צפויה הייתה הצעת החוק לעלות לאישור בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ולזכות לרוב, אך ביום חמישי הגיש שר הדתות ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, יחד עם שרת המשפטים ציפי לבני, את הצעת חוק המחליטים בחזרה לאישור הממשלה.
"לא אסכים לפוליטיקה על חשבון המתגיירים, הרבנות הראשית ומערך הגיור הממשלתי", אמר בנט. "הגשתי לממשלה הצעת מחליטים לממשלה מאוזנת ונכונה, במקום חוק הגיור הקיצוני - שיפגע במתגיירים - שעומד בפני הכנסת ושעבר בסיוע חברי הכנסת הערבים".
לדבריו, "סוגיית המתגיירים היא כבדת משקל. אחריותנו היא לתת לאחינו המתגיירים יד, לתת להם לעבור את התהליך בדרך מחבקת ותומכת וגם מתוך קיום ההלכה במלואה, מתוך אהבה וקירוב וגם מתוך כללי המסורת היהודית הקיימים מקום המדינה".
"אם החוק יעבור, הרפורמה תצא לדרך עד חנוכה". אמר יוזם החוק ח”כ אלעזר שטרן הבוקר "לא רק שתיהיה החלטה לפני חנוכה, יתחילו לעבוד, כבר יש להם רשימות שיגיעו אליהם. זה יהיה באישור של הרב דרוקמן, של הרב צפניה, של הרב מידן ושל הרב רבינוביץ'".
לכתבות נוספות בנושא:
הצעת המחליטים כוללת בתוכה שלושה סעיפים עיקריים, שמטרתם מחד לאפשר להקים בתי דין עצמאיים לרבני ערים, מנגד להשאיר את סמכות הגיור בידי הרבנות הראשית וכגורם מאזן, תקום ועדה בראשות רבנים בכירים מהציונות הדתית שיפקחו על הנושא.
על פי ההחלטה, חברי בית דין יהיו עצמאיים במתן החלטותיהם ההלכתיות כמו כל בית דין רבני, ערעור של מתגייר על החלטת בית דין תעשה בתוך 45 יום ועיון חוזר יעשה בבית דין בראשות ראש מערך הגיור.
סעיף משמעותי הוא הרכב בתי הדין. אחת השאלות הייתה מי יוכל לגייר, האם מדובר יהיה ברבני יישובים או רבני ערים. על פי הנוסח הנוכחי, בראש הרכב יעמוד רב עיר המכהן בפועל, רב יישוב או רב אזורי המכהן בפועל - שהוא בעל כושר לכהן כרב עיר או דיין גיור. הדיין השני יהיה בעל תנאי כשירות כשל ראש ההרכב, או בעל כושר לכהן כדיין, או כרב עיר. הדיין השלישי יהיה בעל תנאי כשירות כשל ראש ההרכב, כדיין גיור או כרב יישוב או רב אזורי בעל 10 שנים או יותר שעבר בחינה בנושא גיור ומילה של הרבנות הראשית.
וכיצד יקבע מי יוכל לפתוח בית דין? בקשה להקמת בית דין מקומי תוגש לראש מערך הגיור בידי ראש ההרכב. ראש מערך הגיור הרוצה לאשר בית דין חדש יפנה לנציבות שירות המדינה, שתאשר את הדיינים.
בהצעה הוחלט כי כי אזרח ישראלי יוכל להגיש בקשה להתגייר בכל בית דין מקומי לפי מקום מגוריו או לימודיו, כשיהיו שלושה מחוזות - מחוז דרום, מחוז מרכז שיכלול את אזור גוש דן וירושלים ומחוז צפון. לא יתאפשר לפתוח הליכי גיור לנתין זר, כך שהאיום אודות אלפים שיתגיירו בבתי דין עצמאיים הוסר.
עוד מוצע כי תוקם ועדה שמטרתה פיקוח וליווי בתי הדין המקומיים. ועדת ההיגוי תורכב מבכירי רבני הציונות הדית - הרב צפניה דרורי, הרב חיים דרוקמן, הרב יעקב מדן והרב נחום רבינוביץ', יחד עם ראש מערך הגיור הרב יצחק פרץ. במידה ואחד מחברי הועדה לא יוכל לבצע את תפקידו תקבע הממשלה חבר במקומו.
בכך שהרב יצחק פרץ, ראש מערך הגיור החדש, יהיה זה שיחליט איזה בתי דין לגיור יפתחו, יישמר למעשה הכוח של הרבנות הראשית, והם יהיו אלו שיקבעו האם לפתוח בית דין לגיור. בנוסף, הרבנים הראשיים יותרו אלו שיוכלו שיחתמו בפועל על תעודות ההמרה כך שהכוח יישאר אצלם.