ועדת השרים אישרה: 3 מקומות ישוריינו לנשים בועדה למינוי דיינים

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק של ח"כ עליזה לביא וח"כ שולי מועלם. בנוסף תצטרף לוועדה טוענת רבנית. ח"כ לביא: "צעד נוסף בדרך להחזרת היהדות לישראלים"

חדשות כיפה אורי פולק, כיפה 28/04/13 15:44 יח באייר התשעג

ועדת השרים אישרה: 3 מקומות ישוריינו לנשים בועדה למינוי דיינים
יחצ, צילום: יחצ

וועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א‘) את הצעת חוק הדיינים שהגישו חברות הכנסת שולי מועלם (הבית היהודי) ועליזה לביא (יש עתיד), המבקשת לשריין שלושה מקומות לנשים בוועדה למינוי דיינים. בנוסף תצטרף לוועדה טוענת רבנית שתשמש כנציגה האחת עשרה בוועדה.

בתי הדין הרבניים אמונים על סוגיית המעמד האישי של יהודים במדינת ישראל. בבתי הדין מכהנים, על פי ההלכה היהודית, דיינים גברים בלבד, כנהוג מקדמת דנא. בתי הדין עוסקים בשאלות המעמד האישי ומופיעים בפניהם גברים ונשים כאחד. בחברה מודרנית, פתוחה ודמוקרטית שמורה זכות השוויון המגדרי, אולם בשל אופיים של בתי הדין הרבניים, שוויון זה אינו בא לידי ביטוי בהרכב הדיינים בבתי הדין. הדרך היחידה בה נשים יכולות להשפיע ולעצב את אופיים של בתי הדין הרבניים היא דרך הועדה למינוי דיינים, אולם על אף שלאורך השנים כיהנו נשים בוועדה, כיום לא מכהנת בה אף לא אישה אחת.

על פי הצעת החוק מחצית מנציגי הממשלה, הכנסת ולשכת עורכי הדין יהיו נשים ובנוסף לכך קובעת ההצעה כי טוענת רבנית תצטרף כחברה נוספת לוועדה ותשמש בה כחברה האחת עשרה.

"נביא למינוי דיינים מתונים וקשובים", ח"כ לביא (צילום: יש עתיד)

"לאורך כל הקמפיין התחייבתי להוביל שינוי מהותי במוסדות הדת בכלל ובבתי הדין הרבניים בפרט, והיום זהו צעד נוסף בדרך לשינוי“, אמרה היום ח“כ לביא, ”בעשרות השנים האחרונות, רובם המכריע של הדיינים שמונו ייצגו קו נוקשה ומחמיר המעיד על חוסר הכרות עם החברה בישראל, והועדה למיוני דיינים סבלה מייצוג נשי מועט עד שלא נותרה בה ולו אישה אחת. ארבע נשים בוועדה למינוי דיינים יובילו למינוי דיינים מתונים, קשובים ומחוברים לחברה הישראלית. זהו צעד נוסף בדרך הארוכה להחזרת היהדות לישראלים“.

ח“כ מועלם הוסיפה כי ”חשיבות שילוב נשים בוועדה למינוי דיינים הינו הכרחי ומחוייב המציאות. חמישים אחוז מהתדיינים בפני בתי הדין הרבנים הן נשים ומתוך שכך צעד זה הינו תחילתו של שינוי מבורך שיוביל את החברה הישראלית לחיזוק והעמקת הקשר עם יהדותה מתוך ראייה ממלכתית ומתוך מחוייבות למציאות החיים העכשווית וזאת במסגרת גדרי ההלכה“.