הצעת חוק שהוגשה לאחרונה לכנסת נועדה לקדם את השימוש במשפט העברי במקרים בהם אין חוק מוגדר לנושא שנמצא בדיון. לצורך הגדרת המשפט העברי מבקשים חברי הכנסת, ניסן סלומינסקי ובצלאל סמוטריץ' בשיתוף עם יואב בן צור מש"ס ומיקי זוהר מהליכוד להקים מכון ממלכתי בו יוגדר המשפט העברי בצורה מסודרת. הצעת חוק דומה הוצעה בידי סגן השר הרב בן דהן בכנסת שעברה.
בהסבר להצעת החוק שגובשה בעזרת הוועדה למשפט עברי של לשכת עורכי הדין בתל אביב, ומיזם "צהר לחקיקה", מיזם החקיקה של רבני צוהר, מסבירים המציעים כי בעבר (1980) נחקק חוק יסודות המשפט, שקבע את החובה לפנות למקורות מורשת ישראל בהכרעה בשאלה משפטית שאין לה הכרעה בחקיקה או בפסיקה. ואולם, השימוש שנעשה בחוק לאורך השנים מועט ביותר וזאת משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא ההפניה ל"עקרונות החירות הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל" שאינה ברורה וניתנת לפרשנות. לרוב, הפרשנות שניתנה על ידי רוב שופטי בית המשפט העליון בפסקי הדין המנחים, קבעה כי אין בחוק זה כדי לחייב פניה אל עקרונות המשפט העברי במקרה של לקונה.
הסיבה השנייה, מתן האפשרות לפסוק על דרך ההיקש בטרם פניה אל עקרונות המשפט העברי, הפכה את החוק לחסר משמעות, שכן ניתן לפסוק על דרך ההיקש מכל מקור משפטי באופן שייתר את הצורך בפניה אל המשפט העברי.
הצעת החוק החדשה מבקשת להקדים בסעיף 1 לחוק את האפשרות לפסוק על פי עקרונות המשפט העברי, במקרה של לקונה, בטרם יפנו להכרעת השאלה המשפטית בדרך של היקש. כמו כן מוצע כי המונח "עקרונות המשפט העברי" יופיע במפורש בחוק.
בהצעת החוק נאמר בנוסף, כי לשם שימוש בעקרונות המשפט העברי על ידי כלל השופטים והמשפטנים, קיים צורך להנגיש את ספרות המשפט העברי ולכן מוצע להקים מכון ממלכתי אשר יעסוק ב"תרגום" ספרות המשפט העברי לעברית עכשווית המובנת לכל. המציעים מבקשים כי המכון יוקם בשיתוף עם לשכת עורכי הדין והנהלת בית המשפט. בהנהלת המכון יכהנו נציג משרד המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין בישראל ונציג הנהלת בתי המשפט. שר המשפטים יקבע בתקנות את דרך הקמת המכון וניהולו.