מערכת החינוך הישראלית לוקה בחסר מפני שמשפחות במגזר הדתי והערבי הינן משפחות מרובות ילדים - כך טוען ד"ר אבי שמחון, יועץ כלכלי בכיר לשר האוצר יובל שטייניץ, במאמר דעה שפרסם בעיתון "TheMarker".
במאמרו מסביר ד"ר שמחון, העומד בראש הפורום המייעץ לשר האוצר בנושאי כלכלה וחברה וקביעת האסטרטגיה הכלכלית, כי "תקרת הברזל" המונעת מישראל להצטרף למדינות המשגשגות בעולם, היא דווקא מגמת העלייה שחלה בקרב המשפחות מרובות הילדים בישראל. "הסיבה נעוצה בעובדה שבישראל שתי קבוצות גדולות - חרדים וערבים - שמשקלן גדל במהירות ושבתוך עשורים מעטים ייהפכו לרוב, הנבדלות כמעט לחלוטין משאר הכלכלה. כיום שתי הקבוצות הללו מקבלות כמחצית מתקציב החינוך פשוט מפני שרוב הילדים בחינוך היסודי נמנים עמן, אך לשתיהן מערכות חינוך נפרדות שהישגיהן נופלים באופן משמעותי מאלה של מרבית המדינות המפותחות", מסביר שמחון.
שמחון טוען כי הגדלת תקציב החינוך לא תסייע בשיפור מערכת החינוך, שכן "כבר כיום הנתח מהתוצר שמדינת ישראל מוציאה על חינוך גדול ב-65% מזה שמוציאות המדינות המפותחות". הוא מסביר כי הכספים הרבים המושקעים בחינוך אינם מצליחים לשנות את ההישגים החינוכיים בישראל, שכן "המפלצת הביורוקרטית ששמה מערכת החינוך אינה יכולה לתפקד היטב ללא עזרה והכוונה של ההורים".
"היכולת של הורה לשמונה ילדים לפקח על ילדיו ולסייע להם קטנה לאין ערוך מזו של הורה לשלושה ילדים", קובע שמחון, "גם מערכות החינוך המהוללות של פינלנד ושווודיה היו מקרטעות אילו שליש מילדיהן היו מגיעים ממשפחות שבהן יותר מחמישה ילדים". שמחון אף מאשים את המדינה בכך ש"מרבית תקציבי הרווחה נשאבים לעבר אוכלוסיות מרובות ילדים שבחרו במודע בחיי עוני, ולא מותירים די לקשישים, לנכים ולאלה שאיתרע מזלם או שנולדו במקום הלא נכון".
היועץ הבכיר סבור כי המפתח לפתרון בתחום החינוך הוא "לשכנע, בדיאלוג פתוח בין חלקי החברה המגוונת שלנו, שאישה שמביאה שמונה ילדים לעולם חוטאת לילדיה שלה ולחברה כולה. אני מאמין שככלל, בני אדם נמנעים מגרימת נזק לסובבים אותם, ואילו רק יימצא העוז למנהיגינו, לאינטלקטואלים ולמובילי דעת הקהל להעלות את הבעיה במלוא עוצמתה על סדר היום הציבורי - לא במסגרת מאבק בין-מגזרי אלא מתוך מחשבה על טובת החברה כולה - ההבנה תחלחל מבעד למחסומים הלאומיים והדתיים".