אחרי שהמבנה הקודם הוצת על ידי ערבים, ישיבת עכו תחנוך קריה חינוכית חדשה

ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן, מספר כיצד הפכה עכו לסיפור הצלחה: "החזרנו את התקווה לאנשים הפשוטים"

חדשות כיפה אורי פולק 28/06/11 13:21 כו בסיון התשעא

אחרי שהמבנה הקודם הוצת על ידי ערבים, ישיבת עכו תחנוך קריה חינוכית חדשה
יחצ, צילום: יחצ

ישיבת ההסדר בעכו תחנוך בשבוע הבא קמפוס חדש, כחלק מהרחבת הפעילות החינוכית שלה ושל הגרעין התורני בעיר. הקמת הקמפוס מגיעה על רקע אירוע ההצתה של חלק ממבנה הישיבה על ידי תושבים ערביים בעכו, ביום הכיפורים לפני כשנתיים וחצי.

ישיבת עכו הוקמה בראשיתה כשלוחה של ישיבת ההסדר במעלות. בתחילת הדרך למדו בישיבה כ-30 תלמידים ועם השנים צמחה הישיבה וכיום לומדים בה כ-200 תלמידים. בעקבות הגידול המהיר במספר התלמידים החלה הישיבה לפני כשלוש שנים בבנייה של קריה חדשה. הקריה כוללת בית מדרש, חדר אוכל, ומעונות המיועדים לכ-230 תלמידים, ובנוסף הוקם בישיבה "בית חינוך" שאמור להוות מוקד לפעילות הקהילתית-חברתית בעיר. עלות בניית הקמפוס עומדת על כ-20 מיליון שקלים, שמומנו בסיוע מרכז ישיבות "בני עקיבא", קרנות ותורמים מהארץ ומחו"ל, עיריית עכו והמשרד לפיתוח הנגב והגליל בראשות השר סילבן שלום.

הוכחה לכך שאמונה עומדת במבחן המציאות

בשיחה עם כיפה מספר ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן, כי הקמת הקמפוס מהווה אירוע שיא של תשע שנות פעילות הישיבה בעיר. "הפעילות שלנו מבשרת למעשה את הקמתה של הציונות הדתית לתחייה, להחזיר אותה לתפקידה הרוחני והאידיאולוגי כמגזר שמחזיר את התקווה לאנשים הפשוטים", הוא מספר. עכו, בעיניו, מהווה מקרה מבחן: "בשנים הראשונות לפעילות כאן, אנשים היו מיואשים. ההגירה מהעיר עמדה על שיעורים גבוהים במיוחד. התחלנו לעבוד מתוך אמונה בצדקת דרכנו - וברוך השם אנחנו רואים תוצאות".


הרב שטרן מציין כי "הקמת הקמפוס החדש מהווה הוכחה לכך שאמונה עומדת במבחן המציאות. ההתעצמות של הישיבה בעכו מוכיחה את האחיזה החינוכית שלנו, בעיר בפרט ובגליל בכלל. האתגרים המרכזיים שלנו הם להביא לאנשים תקווה, להוציא אותם מהקופסאות בהם הם חיים ולהביא את הערכים היהודיים לעכו".

הוא מסביר כי הפעילות החינוכית של הישיבה הצליחה להביא לשיפור ניכר ברמה החינוכית-מקצועית של בתי הספר בעיר. "הכישלון של עכו התבסס על המודעות העצמית הנמוכה שהייתה לתושביה. השינוי של הגרעין לא נעשה ביום אחד, הוא עבודה של שנים - שרחוקה מסיום. ואמנם, התוצאות בשטח: יותר תושבים יהודים, הגירה חיובית, הזדמנויות טובות יותר עבור התושבים ורמה חינוכית טובה הרבה יותר", מציין הרב שטרן.

העיר הייתה על סף פשיטת רגל

"כשהייתי בכיתה א' באתי מנתניה עם הוריי ליישב את תחנת הרכבת בסבסטיה. היינו כמה משפחות בודדות בתוספת כמה בחורים צעירים מ"גוש אמונים"", מספר הרב שטרן מקורותיו, "היום יש את העיר אריאל ועוד כמה מאות אלפים ביהודה ושומרון שמוכיחים שכל חלום קטן מתחיל בחבורה שרצה קדימה ומושכת אחריה את כל המחנה".

הרב שטרן מספר כי השינוי בעכו מורגש בעיקר בזכות הפעילות התורנית בעיר. "לפני עשור העיר הייתה על סף פשיטת רגל יהודית ציונית. רק משהו מחוץ לטבע היה עשוי לשנות את המצב", הוא מספר, "נראה שהמשהו הזה זה האמונה והתורה. אני רואה את עכו מתמלאת בתורה רוחנית ומשגשגת מבחינה תרבותית והתיישבותית".

ראש הישיבה בעכו טוען כי שיקומן של ערים נוספות בישראל, כמו גם של הפריפריה בכללותה, מבוסס בעיקר על החיבור והחיבוק שבין הגרעינים התורניים והישיבות - לבין הציבור. "הממסד מנסה לעזור לנו, בעיקר עיריית עכו - אך הוא לא עושה די. הממשלה מנסה לקדם את יישוב הפריפריה, תוך מתן הקלות לזוגות צעירים, אך לא מדובר במהלך שיציל את המצב. המשימה שלנו היא קודם כל חברתית וסוציאלית ומתוך העבודה שלנו בשטח, התוצאות לא מאחרות לבוא", מסכם הרב שטרן.