אמש אירע פיגוע בסמוך לישוב עפרה, פיגוע שבו נפצעה אישה כבת 21 והתינוק שלה, שיולד לאחר הירי בבית החולים. בסרטון שצולם ממקום האירוע, נדמה כי החיילים שעמדו בטרמפיאדה רצו למחסה ולא חתרו למגע. בראיון ל'כיפה' אומר מי שהיה מפקד סיירת גבעתי, ראש מטה אוגדה וכיום יו"ר הפורום לחוסן צה"ל אל"מ במיל' רז שגיא כי משהו ברוח צה"ל השתנה. "את רוח צה"ל אי אפשר להחליף כמו ציוד צבאי".
האם צה"ל מפחד ללחוץ על ההדק?
אני אומר דברים כואבים לי באופן אישי, ואני משער שחבריי לנשק אולי חושבים דברים אחרים. אבל צה"ל הופך את עצמו יום אחרי יום למשהו שהוא לא צבא.
אז מה הוא כן אם לא צבא?
אני לא יודע.
האם זה מתקשר לדברים שהשר בנט אמר, שהחיילים מפחדים יותר מהפרקליט הצבאי יותר מאשר מיחיא סינוואר?
הבעיה היא לא טכנית. הבעיה היא תודעתית. בשנות ה-50 צה"ל היה דל בתקציב ואמצעים והיו כמה מקרים של חוסר רוח לחימה ואז משה דיין מתמנה לרמטכ"ל ומכניס רוח לחימה לצה"ל. צה"ל מאבד היום את רוח הלחימה שלו. את רוח צה"ל אי אפשר להחליף כמו ציוד בימ"חים.
תיעוד הפיגוע- התמונות קשות לצפייה:
הרכב מאט, המחבלים פותחים באש: תיעוד הפיגוע בצומת עפרה pic.twitter.com/lw5sH2o23v
— חדשות 13 (@newsisrael13) December 9, 2018
זה משהו שאפשר לתלות ברמטכ"ל הנוכחי?
אני לא חושב שזה מעשה של איש אחד. רוח לחימה זה דבר שבונים בזהירות רבה מאוד. ושצבא מאבד אותו אתה צריך לעשות שינוי מאוד גדול. משה דיין בזמנו מקים את יחידה ה-101 ומצרף אליהם אחרי זה את הצנחנים וכך הצבא משתנה, הרוח של הצבא משתנה. זה לא מה שהאזרחים חושבים על הצבא – זה לא מעניין. אלא הרוח של צה"ל.
האם יכול להיות שהחיילים בפיגוע אתמול בעפרה חשבו שהפתרון הוא להסתתר ואז להגיב?
לא מפנים גב לאויב. זה לא פתרון. לתפוס מחסה זה לא לרוץ לאחור. לפעמים נסיגה זה דבר חיובי, אבל ברמה הטקטית. אני לא חושב שאפשר להסתער על רכב נוסע, אבל אפשר לשכב ולירות, להגיב ולא לברוח. מקרים כאלה משמידים את הצבא באופן מערכתי. אם צה"ל היה מדיח את כל הצוערים מהפיגוע בארמון הנציב לפני כשנתיים, אז היה הרבה כעס על הצבא מצד אחד, אבל מהצד השני הייתה כאן אמירה. מערכתית זה היה ניצחון. אנחנו צריכים לחזור ולחשוב כמו מאיר הר ציון.
כשחיילים נשבעים בכותל, נשבעים לחרף את נפשם, אז זאת הכוונה. ואם חיילים בורחים כשיורים עליהם, אז הצבא שלנו בבעיה. צריך לגרום ללוחמים להבין מה מצופה מהם. הם נשבעים עם תנ"ך ונשק. כשהם נשבעים מצופה מהם להילחם גם אם זה אומר לחרף את נפשם.
אולי הדור של היום יותר טכנולוגי ודיגיטלי ובשטח הוא חלש?
גם את הדור הזה אפשר ללמד להילחם. ליברמן אומר שהוא הרגיש בישיבות עם הרמטכ"ל כמו בדיון עם "שלום עכשיו". יש בעיה קשה עם מה שקורה בצבא. את הדברים הטכניים קל לתקן. לתקן את הרוח זה תהליך. מה שמטריד זה הרוח. הצבא מרמה את החיילים שלו. החיילים מבינים את זה. מה שקרה במקרה אלאור אזריה שבאותו יום עוד לפני שבוצע תחקיר בהשתתפותו, כבר שפטו אותו והרשיעו אותו תחת כל עץ רענן. מי שעשה את זה שר הביטחון שלו והרמטכ"ל שלו.
אל"מ במיל' רז שגיאצילום: CC BY-SA 4.0, רז שגיא אולפני אביגדור
אל"מ במיל' שגיא אומר כי אזריה זה לא המקרה היחיד. גם בפיגוע בארמון הנציב בינואר 2017 צוערים בבה"ד 1 ברחו ממחבל דורס. אם מוסיפים לזה את מה שקרה לפני כחודש שחייליות בבקעה נשארות לבד בשטח וערבים לא חמושים רודפים אחריהם כשהן לא מצליחות לתפעל את הנשק, מבינים שזה לא מקרה בודד. יש כאן בעיה.
כשמפנקים חיילים ובונים להם "לונה בא"ח", כשהם מפסיקים לישון באוהלים ולעשות מסעות קשים, זה משדר לחיילים ולציבור משהו מסוים. הבנות באותו מסע בבקעת הירדן, או החיילים שברחו בפיגוע בעפרה הם לא הסיפור. עליהם צריך לספר את הסיפור. צריך לחנך את החיילים מחדש.
אל"מ במיל' רז שגיא נותן את הדוגמה של הרמטכ"ל לשעבר שאול מופז בתקרית במוצב סוג'וד. כרמטכ"ל טרח מופז להדגיש בפני פקודיו עד כמה ערך הניצחון חיוני בעיניו. אחד ממעשיו הראשונים היה נסיעה מיוחדת למוצב סוג'וד בלבנון, כדי לתחקר שם בעצמו, דבר נדיר שהמסר שלו ברור, מקרה של חייל צנחנים שלא גילה נחישות מספקת במרדף אחרי איש חיזבאללה שחדר למוצב. מופז הדיח את החייל והעיר לכל שרשרת הפיקוד שמעליו. 'בסופו של יום, אנחנו צריכים לנצח', הייתה המנטרה ששינן כל מפקד וכל חייל בלבנון, וזו שעמדה מאחורי ההתכוננות לעימות בשטחים. בסופו של יום, כלומר בכל קרב כיחידה נפרדת. בסופו של יום, כי בכל מקום הערבים צריכים להבין שהם הולכים להפסיד. בסופו של יום, כאילו אין מחר- ואחריו עוד מחר ועוד מחר."
זה משדר ללוחמים מה אנחנו מצפים מהם, מהלוחמים. הבעיה במקרים כמו אלאור אזריה, בריחה של חיילים בארמון הנציב או עכשיו הפיגוע בעפרה, הבעיה היא מה קורה אחר כך. מה זה משדר לחיילים. התגובה של צה"ל לאירועים כאלה לא מספיק רצינית. לא מספיק חמורה.
מה את חושב על המבצע שצה"ל מנהל עכשיו בצפון?
גם המבצע הצבאי בצפון 'מגן צפוני' הוא שקר שהצבא מספר לאזרחים ולחיילים שלו. קצת חפירות זה מבצע? צה"ל מזהה מפגע בתוך מנהרת טרור, למה לא הורגים אותו? הבן אדם בתוך שטח ישראל. האם הבן אדם הזה הגיע לחלק מתנות לתושבי מטולה?
אם מוסיפים לפיגוע בעפרה ושאר האירועים עליהם דברנו את חטיפתו של גלעד שליט, גם כאן אפשר לראות שצה"ל לא הגיב כמו שצריך. אנחנו מפסיקים להיות צבא. גם אם תיתן לשבט של הצופים או לשבט של בני עקיבא שעומדים יפה במסדר נשק, זה לא הופך אותם לצבא. בסופו של דבר כל לוחם צריך לשוש אליי קרב, לחתור למגע. משתמשים היום במלא מילים מכובסות כמו ניטרול במקום בחיסול.
תגובת דובר צה״ל לכתבה: ״בניגוד לנטען, כוח צה״ל שהיה בסמיכות ירה לעבר הרכב שזוהה כחשוד בירי.״