פרשיות השבוע

רחלי מפקפקת בהמלצה של יעקב אגמון: "הדתיים לתאטרון!" וחוזרת מבולבלת מביקור באתרים דתיים. וגם התשובה לשאלה מה הבעיה האמיתית של הציבור החדרי.

חדשות כיפה רחלי כהן 28/12/07 00:00 יט בטבת התשסח

ח"חממ כ"חכח מ"מ (חדשות חדשות מאוד מאוד,כחחח כחחח ממש מצחיק)

להתחיל לעבוד בעבודה חדשה, יעיד כל אדם, זה דבר מסובך ומתיש. תוך כמה ימים בלבד, את צריכה להתרגל לקום בשעות בהם הזבובים עוד ישנים, לדחוס למוחך נתונים חדשים שכוללים מספרים, ביטויים חדשים ומילוי טפסים שהומצאו בעיקר כדי לספק עבודה למשפחות הפשע וכמובן,להוכיח קבל עם ובוסית, שכל אשר העדת על עצמך בראיון עבודה מדויק להפליא כולל זה ש"נתינת מענה ללקוח עצבני והרגעתו גורמים לך סיפוק נפשי רב".

אך למרות שאת כל זה עברתי השבוע בהצלחה מרובה והוכחתי שיש לי מוח חריף ופה עוד יותר ממנו (תשאלו את הלקוח שסיים לצעוק עליי ונפנה להכין לי קפה, מחשש שאתעלף לו במשרד) בכל זאת, את הקודים באתר היהדות החדש הזה שמצאתי - עוד לא הצלחתי לפענח. כפ"חית? דידן נצח? ישיבת תות"ל? בית אגו"ח? ואנ"ש?

חבל שהאתר לא מפרט את ראשי התיבות או לפחות ממלא מילון מונחים למתקשים, בכל מקרה, עם קודים שכאלו, שלא יתפלאו אח"כ שהגויים ימ"ש מגיעים למסקנה ח"מש שהתפילין הוא "הוקי טוקי" למתקדמים ר"מ לצלן. וד"לח ברמיזא.רות סוף.


כל חב"ד- אבל מה עם רחלי?


עונש למתקדמים

מי אמר שהשיעורים בתיכון הם מיותרים והבגרויות זה שטויות?

הנה הוכחה מהתקשורת, שגם הרבה אחרי שאתה עוזב את ביה"ס, אתה צריך לזכור את מה שלמדת בשיעורי האמונה על שכר ועונש, סיבה ותוצאה.

סקר שנערך עבור "המטה הצלת העם והארץ", מגלה כי הציבור הדתי והחרדי סבור ברובו כי מצב בריאותו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון הוא עונש על תכנית ההתנתקות.

השאלה שהוצגה למשתתפים נוסחה כך: "במלאות שנתיים למצבו הבריאותי של שרון, ישנם המקשרים את מצבו הבריאותי לתוכנית ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון, ורואים זאת כעונש. האם אתה מסכים לדעה זו או שולל אותה?".

58% מהנשאלים הדתיים ענו שכן, ו-42% ענו כי הם "בטוחים שלא". תשובות דומות התקבלו גם מהנשאלים החרדים: 57% מהם קושרים בין ההתנתקות לשבץ ו-43% שוללים את האפשרות. אז מסתבר שכמעט מחצית מהציבור הדתי בילה את ימי התיכון שלו, או לפחות את השיעור השבועי של הרב (בהנחה שזה לא הרב אמנון יצחק) בשינה עמוקה או בקריאה, או בסריגה, או בחדר. וזה בדיוק מה שנקרא תוצאה מעניינית וחדשנית של סקר.

יד המקר"ה

ואחרי שבתקשורת סיימו לבדוק אם זכרנו את עניין השכר והעונש, החליטו להזכיר לנו את הביטוי "הכל לטובה".

תחת תמונה שפורסמה בNRG מעריב, נמצא הכיתוב הבא (לא נגעתי):

"כ-150 רבנים מכל רחבי העולם, מסיירים בימים אלו ביישובי עוטף עזה. הרבנים ביקרו בין היתר בתערוכת הקסאמים המוצבת במשטרת שדרות. בתמונה, הרבנים עם רקטת קסאם טריה שנחתה בעיר כמה שעות לפני כן"

תראו מה זה "הכל לטובה", ואיך מנצלים את הטוב שבמציאות. במקום ללכת ולמגן,לתקוף ולהתגונן- הופכים את שדרות למוקד תיירותי לחובבי פרסום,אוהבי אקשן וחובבי ריצה אתגרית למקלטים. כנראה אפשר להגיד הרבה דברים על אולמרט, אבל הוא- בניגוד לאחרים, כנראה הקשיב טוב טוב למורה בשיעור אמונה.

חבל חלב

אחד הדברים היפים בציבור החרדי, זה שכל דבר שקורה בארץ מגיע למגזר באיחור ניכר.

כך קרה עם הרדיו, הוידאו, המחשב והאינטרנט וכך גם בתחומים שאינם נוגעים בכלי התקשורת כמו אופנות ביגוד,הנעלה ושאר רהיטים. אתם יכולים להגיד עכשיו שאני סתם מקשקשת (מי רוצה להיות ראשון?), אבל כנראה שיש יותר מכמה אסמכתות לעניין, אם גם במשרדי הפרסום של "מועצת החלב" בונים על הרעיון. אחרת, לא היו מוציאים שם חוברות לימוד ומשחק שיוחלקו בכתות לקראת חג השבועות במטרה לעודד את צריכת הסידן היומית, שחסרה בעיקר (כך לפי טענת משרדי הפרסום) במגזר החרדי ותלויה איך לא, בכמות מאכלי החלב אותם הם אוכלים. וכך, כשאצלנו התופעה העיקרית כיום היא אכילת חלב עיזים והפסקת צריכת מוצרי חלב הפרה, בעולם החרדי נבנית המגמה של "צריכת הסידן" בחסות משרדי הפרסום של חברות החלב. אבל אולי מעז יצא מתוק, ושוב נוכל לראות על המדפים את "באדי דוס" האהוב עם הפאות והכובע? לפחות יהיה עם מי לדבר כשתכאב הבטן.

ללא חשש הונגרית

בבודפשט שבהונגריה תיפתח ביום ב אדר ב ועידת הכשרות האירופאית, בהשתתפותם של רבנים ומומחים בעלי שם עולמי בתחום כשרות המזון.

הוועידה המתקיימת ביוזמת אגף הכשרות של מרכז רבני אירופה, תימשך שלשה ימים, ותרכז את מכלול הנושאים הקשורים לכשרות המזון - החל מעדכון על בעיות שהתעוררו באחרונה ברכיבים שונים, התמודדות ופיקוח במפעלי ייצור אירופאים, וכלה ביוזמות חדשניות שיועלו במגמה לביצור חומות הכשרות.

רעיון נהדר, וכל הכבוד על הביצוע, רק שימו לב לתאריך. חודש לפני פסח ועידת כשרות?

שמרו על האסלות שלכם.

תפקיד חיינו

במהלך חיי יצא לי להיפגש לא מעט עם אנשים לא דתיים. אך לשהות בחדר אחד עם 13 גברים בגילאי ה-20+, כולם חילונים מוצהרים ומלאי הורמונים במשך 10 ימים- זו חוויה שזכיתי לחוות רק לאחרונה ואין ספק שהיא ניפצה לי כמה מיתוסים, בעיקר את אלו של בת אולפנא כשרה וצנועה.

הקושי הגדול (מעבר להדיפת הבקשות להוות נערת "הכרות" בינם לבין הבת התורנית שעברה במסדרון) היה השמירה על הגבולות שלי בתור דתייה, והצורך להסביר את הדברים שלעניות דעתי אמורים להיות מוכרים לפחות כמושגים כלליים כמו צניעות בסיסית, ברכות ושמירה על לשון נקייה. במשך הימים האלו גיליתי שמבחינת הרבה אנשים הדת מסתכמת בשמירת שבת ובמבט תמים בעיניים ותו לא.


הטובים לטייס - הדתיים להבימה?

לכן, לא הופתעתי לראות את הכתבה הבאה שהתפרסמה בYNET בא הציע יעקב אגמון למחנכים ולרבנים להכניס את לימוד התיאטרון לציבור הדתי, וטען ש "אם תכניסו את תלמידיכם לשלוש שנות לימוד בבתי הספר למשחק, תהיה מהפיכה כמו שעשיתם בתקשורת" בנוסף, טען אגמון ש"השחקנים הדתיים מציגים רמה טובה מאוד, והתיאטראות כבר למדו להתמודד עם שחקנים שאינם משחקים בשבת".

סביר להניח, שאם אגמון היה מבין ששמירת השבת היא החלק הקל בכל העסק- הוא לא היה מציע בכזו קלות ובכזו נחרצות את עניין לימוד המשחק אצל דתיים.

הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר בשיעור המשחק הראשון בו מישהי הייתה מסרבת לשיר לפניו או ללבוש את התלבושת הלא צנועה של דמות אותה היא תשחק.בעצם למה ללכת רחוק, הרי גם שיעורי משחק מעורבים זו כבר בעיה, שלא לדבר על הופעות מסוימות בפני קהל מעורב- דבר שנחשב חריג לכל הדעות אצל הציבור החילוני.

אבל לפחות בדבר אחד, חייבים להודות, אגמון צודק במאת האחוזים. הדתיים הם השחקנים הכי איכותיים שיש. תסתכלו עליהם מנסים להסביר משהו אחרי נטילת ידיים. ועכשיו תסתכלו על זה בעיניים של חילוני.מוכשרים הא?