 |
|
חוגגים בברקן
|
מחרימים את עזה- מעודדים את היו"ש
לקראת הבחירות שמבוששות לבוא, הכינו את העטים ופיתחו את הפנקסים - הנה עוד סעיף שמראה עד כמה תהליך השלום זה לא זה בדיוק.
הרבנות הראשית לישראל, תאסור בשנת השמיטה קניית ירקות ופירות מרצועת עזה משני נימוקים: הגילוי המרעיש שהכסף שלנו בסופו של דבר מממן את ארגוני הטרור, וחשיפת הונאת "ההתאסלמות המהירה והמתוחכמת" - סחורה יהודית למהדרין נכנסת לרצועת עזה וכעבור שעות ספורות חוזרת לארץ כערביה לכל דבר.
בקיצור, ככה או ככה, בשנה הבאה כולנו בעז"ה נלחם בטרור (טוב, חוץ מרה"מ. הוא בהחלט יודע איך להמנע מזה).
ולמי שדואג איך נסתדר בלי בני דודינו היקרים, נא לרשום גם את הסעיף הזה - נכון שלפני האינתיפאדה יכולנו לקנות בכפרים הערביים בזיל הזול? נכון שאחריה אפילו הגלגל יודע ש"בכפר הזה לא כדאי להתפנצר"? אז מסתבר שאפשר גם בלעדיהם.
בזמן האחרון ניתן להשיג תוצרת יהודית איכותית וזולה ממשקים ההולכים ומתפתחים לנגד עיננו, ולא מזממן אף נערך באיזור התעשיה "ברקן" יריד שכולו על טהרת המוצרים היהודים מתוצרת יהודה ושומרון. אז בואו ונדאג לשיתוף הפעולה ביננו ואת שיתוף הפעולה "הפורה" עם הפלשתינים נשאיר לראש הממשלה.
שיהיה לו בתאבון.
היהודי האנטישמי ומי אמר שפרס הוא לוזר
שבוע שעבר בזנבה שבשוויץ נשרף כליל בית הכנסת "היכל הנס", מהמפוארים באירופה. למרות שהמשטרה מיד אבחנה שמדובר בהצתה, התעקשו השוטרים שהיא אינה על רקע אנטישמי, מה שמוביל למסקנה המתבקשת: שהשוטרים היו יהודים.
למה?
כי רק יהודי מסוגל להאמין ששורפים לו את בית הכנסת סתם כך, שזורקים עליו קסאמים רק בגלל "הכיבוש" ושיש פיגועים כתגובה לחיסולים. "עם היהודי האחרון ימות גם האנטישמי האחרון" אומר הפתגם, ולו רק בגלל שהיהודי האחרון היה עצמו אנטישמי.
ואם כבר קפצנו לאירופה, נעצור רגע באסטוניה, בה נחנך בשבוע שעבר בית הכנסת הראשון מאז הוחרבו שם כליל כל בתי הכנסת במלחמת העולם השניה.
במעמד המכובד נכחו רבנים ומנהיגים יהודיים ואת מדינת ישראל ייצג בכבוד המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס שאמר: "אפשר לשרוף בנינים, אבל אי אפשר לשרוף את התפילה. ואנחנו מתפללים".
בהחלט מרגש. עכשיו רק נשאר לבדוק מה הוא אומר על למות על קידוש ה.
 |
|
הרב לאו
|
רבנים ומה שאסור לספר
בשבועות האחרונים היו לנו הרבה רבנים בכותרות - החל בכנס שנערך לרפואתו של הרב שג"ר, המשך בפרישתו של הרב לאו מהמירוץ לנשיאות המדינה וכלה ברב גורליק שנחשד במעשים מגונים.
אז אם אתם מהמגזר (הנכון, ה-נ-כ-ו-ן) אז סיכוי טוב ששמעתם ואף הייתם בכנס לרפואתו של הרב שג"ר, ששחררתם אנחת רווחה כששמעתם כשהרב לאו לא ירוץ לנשיאות, ושהרמתם גבה ומיד סינגרתם על הרב גורליק.
אם אתם לא מהמגזר, אז אין סיכוי ששמעתם על הרב שג"ר, מבחינתכם הרב לאו פרש מהמירוץ לנשיאות כי שלי יחמוביץ איימה עליו שהיא תפרסם משהו לא מחמיא על עברו, ושהרב גורליק מייצג את כל הרבנים באשר הם.
עכשיו רק נשאר לראות מה יחשבו במגזר ה"אחר" כשהרב לאו ימשיך בעשייתו המבורכת, ובמידה והרב גורליק יזוכה.
או שמן הסתם, אף אחד לא יטרח לספר להם את זה. לפחות לא באותו גודל אותיות של הכותרות הקודמות.
וטיפ קטן (קצת יותר מ10 אחוז) לסיום
בין כל סיפורי ואגדות המושב שלנו, אגדות שוותיקי המושב נזכרים בהם בחיוך והביטויים "מוגזם" ו-"פראי" הומצאו במיוחד בשבילן - נמצא גם הסיפור על הגמ"חניק המכור.
האגדה מספרת שלבחור הייתה בבית רשימה מפורטת של כל הגמ"חים בירושלים, ופרנסתו העיקרית הייתה ללוות מגמ"ח אחד - ולהחזיר לאחר. מספרים, שכמו בכל עבודה, הוא התחיל בקטן, אך במשך הזמן הפך זאת לאומנות ולמקור פרנסה שלא היה מבייש שום בעל עסק עצמאי.
תמיד גיחכתי כששמעתי את הסיפור הזה ותהיתי עד כמה הוא נכון, עד שהשבוע פורסמה ידיעה על קבצן ידוע באיזור קריית אתא, שנפטר מדום לב - ומתנדבי "איחוד ההצלה" שהגיעו למקום נדהמו לגלות סביב גופתו ובדירתו ערמות לא מבוטלות של שטרות משטרות שונים.
אמנם הודות לשירותה האדיב של משטרת ישראל הכל נגנב, כך שלא ניתן להעריך מהו הסכום המדויק,
אך המתנדבים דווחו על כמות שטרות שלא הייתה מביישת אפילו את חשבון העו"ש של גליה מאור.
האמת היא שהידיעה הזו היתה יכולה להעלות על פניי חיוך לו קרתה בניו יורק או לבנון (בעיקר בלבנון), אך מכיוון שזה קרה פה בארצנו הקטנה - לא רק שהיא העציבה אותי, היא גם הרגיזה אותי. הסיבה היא שמאוד יכול להיות שבין השטרות האלו שנאגרו לחינם (ואח"כ נגנבו) מסתתר גם הכסף שלי, ובתור אחת שחורקת שיניים לגמור את החודש - זה בהחלט מטריד ומקומם.
אני רוצה לדעת שהכסף שאני מוציאה מכיסי עוזר לאלו שנזקקים לכך באמת, ולא עובר אחר כבוד לחשבון של מנכ"ל עמותה זו או אחרת (שכמובן גם מטריד מינית מישהי. זה תמיד בא ביחד.) או לבוידם של קבצן חולה.
לכן, מהיום את השטרות, הצקים והוראות הקבע אני שומרת לאלו שאני מכירה אישית ויודעת שהם עושים בזה שימוש מוצדק ונכון מבחינתי. אז נא להוציא אותי מכל רשימות התפוצה, הדואר והמיילים של מבקשי הנדבות, אני לא מתכוונת לפתוח אפילו אם המעטפה בעצמה תזיל דמעות.
וליתר בטחון גם הושבתי את הפרחחית בת השנתיים לענות לטלפונים. נראה אתכם עוברים אותה!