חדשות כיפה

משרד הפנים סירב לאשר את יהדותו של גר

בן העדה האתיופית, שעבר 'גיור לחומרה' כשהיה ילד, ביקש לרשום את נישואיו בתעודת הזהות, אך במשרד הפנים סירבו כי הוא עדיין רשום כנוצרי

עולי אתיופיה. ארכיון

עולי אתיופיה. ארכיוןצילום: מטה ההמאבק להעלאת יהודי אתיופיה

י', נכדו של קס בעדה האתיופית, עלה לארץ בגיל 5 במסגרת מבצע שלמה. מכיוון שמשפחתו מקהילת "ביתא ישראל", הם עברו "גיור לחומרה" עם עלייתם ארצה ונרשמו אז כיהודים. את י' גיירו לחומרה רק 3 שנים אחר כך, ולא במעמד יחד עם שאר המשפחה.

במהלך שירותו הצבאי, קיבל י' זימון לקורס נתיב, וכך התברר לו שלמרות שעבר גיור לחומרא, הוא עדיין לא רשום כיהודי. הוא פנה אז לבית הדין הרבני באשקלון, בכדי לאשר את יהדותו – ואכן, בית הדין נתן לו פסק דין המאשר את יהדותו. בכך חשב י' שהכל הסתדר.

מספר שנים לאחר מכן י' התחתן בלשכת הנישואין באשקלון, ופנה למשרד הפנים בכדי לרשום את נישואיו. שם, נמסר לו כי הם לא יכולים לרשום את נישואיו כי הוא רשום כנוצרי, ופסק הדין המאשש את יהדותו מבית הדין לא מספיק לשינוי הרישום, וכי יש צורך בתעודת המרה.

הוא פנה לארגון 'עתים', המסייע לציבור בבעיות מול שירותי הדת בישראל, ובעזרתם הגיש ערר למשרד הפנים, בדרישה שיקבלו את פסק בית הדין הרבני ויפעלו לרישומו כיהודי וכנשוי כדין, אך הערר נדחה. במקביל, בדצמבר 2018 הנחה הרב חזקיהו סאמין, מנהל תחום נישואין במשרד לשירותי דת, את רשמי הנישואין כי "גם במקרים בהם פקיד הרישום מסרב לשנות את סעיף "דת ולאום" ברישומי מרשם האוכלוסין בהתאם לקביעת פס"ד של ביה"ד הרבני - יש לרשום לנישואין כל מי שבידו פס"ד כנ"ל שניתן ע"י ביד"ר... וכן להנפיק להם תעודת נישואין".

בעקבות הנחיה זו, ניגש י' למועצה הדתית אשקלון, וקיבל סוף סוף תעודת נישואין. מצויד בתעודת הנישואין ניגש י' למשרד הפנים בתקווה שזה יהווה הוכחה מספקת עבורם כי הוא נשוי כדת משה וישראל, וישנו את רישומו בהתאם. הפקידים מסרו לו כי העניין יטופל ע"י דרג בכיר. אולם, כעבור מספר ימים הודיעו לו בטלפון כי לא ניתן לשנות את רישומו בהעדר "תעודת המרה" (תעודה הניתנת בסופו של הליך גיור מלא במערך הגיור הממלכתי), מה שלא היה ברשותו ולא ניתן על ידו להשיג, כיוון שלא עבר הליך גיור במערך הגיור הממלכתי, אלא אך "גיור לחומרא". י' ניסה להסביר לנציגת משרד הפנים את המצב, וזו אמרה כי העניין בעייתי, והיא תתייעץ עם גורמים משפטיים.

עד היום לא ניתנה לי' תשובה בעניין. עקב אי רישום נישואיו ויהדותו נתקל י' בקשיים בירוקרטיים רבים, שלא לדבר על הפגיעה העמוקה שחש בכבודו וזהותו היהודית.

הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון 'עתים', המייצג את י' משפטית: "האם יש איזו מדינה בעולם בה המוסדות לא מכירים אחד בתעודה של השני? האבסורד זועק לשמים. זה כמו אדם שלמד באוניברסיטה, ועבר את כל המבחנים – אבל מסרבים לתת לו את התואר, ואומרים לו שילך ללמוד במכללה סתם כתנאי תלוש – נשמע הזוי לגמרי, נכון?"

"לא מדובר בסיפור יחידי", מוסיף הרב פרבר, "בטיפולנו כמה מקרים כמו של י', שממשיכים להטיל ספק ביהדותם של עולים וצאצאיהם, למרות שהוכיחו אותה מספר פעמים בעבר. יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל, ומי שנפגע מכך אלה האזרחים שנותרים חסרי אונים אל מול התנהלות החלם הזו. משפחות שנרדפו בחוץ לארץ בגלל היותם יהודים, עברו תלאות כדי לעלות לארץ – ודווקא במקום שאמור להיות להם למגן ובית, הם מרגישים מותקפים ונדרשים להיאבק על זהותם. אין ספק שזה מדרון חלקלק - היום אלה העולים, ומחר זו יכולה להיות תעודה של כל אחד ואחת מאיתנו, מהרבנות או ממוסדות אחרים, שלא תתקבל - בלי סיבה. אנו נמשיך להיאבק בכל אמצעי שברשותנו, עד שיעשה הצדק, עבורו י' ובשם כל האזרחים כמותו"

עקבו אחרינו בטוויטר
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב רפי פרץ צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי

אנשי חינוך מובילים מתנגדים למינוי הרב פרץ לשר החינוך

קרא עוד