מעלעל

ב"מעייני הישועה" ניסו לחזות מה הרב קוק היה אומר על המציאות בת-זמננו, הרב שלמה אבינר מכתיב כללי התנהגות בבתי הכנסת ודווקא "ארץ ישראל שלנו" ממליץ לכם על חו"ל. סיכום עלוני השבוע

חדשות כיפה צוריאל הורוביץ, כיפה 19/08/12 14:43 א באלול התשעב

מעלעל

חודש אלול - הנה זה בא. חופשת בין הזמנים הסתיימה לה, תלמידי הישיבות ותלמידות המדרשות מתכוננים לחזור להגות בתורה יומם ולילה, סיורי הסליחות יוצאים לדרכם ומשבי רוח של הרהורי תשובה נתפסים בזמנים משתנים בצורה בלתי-מבוקרת. העיסוק בחודש הרחמים והסליחות בעלוני השבת בטח ילך ויתעצם ככל שיתקרבו הימים לראש השנה, אבל בינתיים בחרו כמה מהעלונים לעסוק דווקא ביום ג' אלול, יום פטירתו של הראי"ה קוק זצ"ל. זה מה שהיה לנו השבוע.

ומה הרב קוק היה אומר על זה?

בנוגע לכל אישיות בת-סמכא שזיכרונה לברכה יש ניסיון לנבא מה היא הייתה אומרת על התופעות המתחדשות לבוא לעולם. מה היה אומר המהר"ל על שירת נשים, הגר"א על שמעון פרס או החפץ-חיים על מקור ראשון?

השבוע נעשה ניסיון נוסף שכזה לחזות מה היה אומר אחד מגדולי ישראל על עניינים שברומם של ימינו אנו. ב"מעייני הישועה" נדרש הרב אבינר לשאלה מה הרב קוק היה אומר על סוגיית העובדים הזרים. הרב רונצקי נשאל לדעת הרב זצ"ל בנושא גיוס חרדים. על השאלה הנפיצה "מה הרב קוק היה אומר על לימוד תנ"ך 'בגובה העיניים' " (הגדרה שנגועה בזלזול עמוק בתור הנחת-יסוד מובנית, אם תשאלו אותי...), השיב הרב יעקב אריאל, באומרו "הוא לא היה פוסל על הסף שימוש בכלי עזר חיצוניים כדי להבין את התנ"ך. אבל בתנאי שזה נעשה בקדושה ובטהרה" . הרב יובל שרלו ראש ישיבת ההסדר בפתח-תקווה ענה בשם הרב שהוא היה מתייחס בשמחה-מהולה-בזהירות לרשת האינטרנט שהתפתחה בעשורים האחרונים.

העובדה שחלקים נרחבים כל כך במרחב המגזרי מכנים את עצמם ממשיכי דרכו של הרב קוק, ומאידך קשת הדעות שמתוחה ביניהם רחבה מני ים מעמידה בסימן שאלה את הניסיון לדבר בשם הרב. בנקל אפשר להעלות דוגמאות למספר רב של שאלות חוצות מגזר ששני הצדדים בדיון אמורים "לייצג" (כביכול) את רואה האורות. נזכיר רק את פרשת הרב דודי דודקביץ בכנס צהר לפני פחות מחודש, כשמחה בפומבי נגד מארגני הכנס על הישיבה המעורבת שהונהגה בו, והכריז בהאי לישנא: "אם הייתי יודע שבכינוס הזה תהיה ישיבה מעורבת, לא הייתי מגיע מלכתחילה... הרב קוק לא היה מסכים לשבת פה, וגם לא הרב צבי יהודה ותלמידיו. צריך לפחות לתת לרב קוק את האפשרות להרגיש פה נעים". מנגד, מגדולי ומחשובי תלמידי הרצי"ה הם שארגנו את האירוע. אז מה הרב קוק היה אומר על זה?

וכאן הבן שואל: אולי הניסיון העיקש להכריע "מה הרב קוק היה אומר" נידון מראש לכישלון? שמא עלינו לוותר על היומרה לדובב את שפתי הישנים בקבר ולא להכניס אג'נדות וערכים חיצוניים להם אל תוך תורתם פנימה? בעידן בו התעצם עד מאוד השיח אודות תורותיו של הרב, וכל בעל דבר נתלה באילן גדול ומצטט איזו פסקה מ"אורות הקודש" שאומרת כביכול בדיוק מה שהוא אומר, האופציה המתבקשת היחידה היא: המוציא מחברו - עליו הראי"ה.

בבקשת האני העצמי

ואם ברב קוק עסקינן - ספר חדש של אחד מתלמידי ישיבת רמת-גן עורר המולה זוטא בעלוני השבת. "יש לך כנפי רוח" שערך צביקי הירש הוא ספר ליקוט של פסקאות הראי"ה בנושא העצמיות והאמונה בחייו. ראיון נרחב עם צביקי התפרסם השבת ב"עולם קטן", שם סיפר על מלאכת העריכה הסבוכה, על עודת ה' הפרטית ועל הקשר הרעיוני המדובר בין הרב קוק ובין ר' נחמן מברסלב.

רן שריד, בעצמו בוגר הישיבה ברמת גן ומי שעומד בראש רשת הספרים "דברי שיר", התייחס לספר במדור הקבוע שלו ב"מעייני הישועה". בין השאר, כתב שריד את הדברים הבאים: "מאז "אורות הקודש" נדמה שלא נראתה עריכה ברמה כזו. נפל דבר בישיבותינו. מי יודע, אולי מדובר כאן בספר היסוד, בהא הידיעה, של בית המדרש". אני לא בטוח שכל מי שיעבור על הספר יהיה שותף לאותה ההתרגשות של שריד, אבל בהחלט נראה שיש בו כדי לחשוף עוד צד מרענן בתורתו של הרב. שווה לבדוק.

הלכות חזנים וסלסוליהם

המדור של הרב אבינר, ועל זה כבר כתבנו רבות בעבר, תמיד יודע להפתיע. נכון, לעיתים מזומנות מדי נמצא כמה טורים ברציפות על היחס לגדולי התנ"ך, מצוות יישוב הארץ או קדושת הממלכתיות, אבל הבחירות של הרב בנושא לטור מפתיעות מאוד לפעמים, ותמיד ההפתעה היא לטובה. השבת קיבלנו עוד הפתעה כזו, בדמות מאמר תחת הכותרת "איך להתפלל בלי לצער אחרים". במאמר מנה הרב מספר אמירות והמלצות בנוגע לתפילה היומית, ביניהם: "בית הכנסת אינו נגריה. את הכסא והטבלה סגור בשקט, בלי לדפוק בקול רעם", "בית הכנסת אינו אסיפת בחירות. אל תצעק בקולי קולות "ישר כח" לעולה לתורה או לשליח הציבור", והמוצלח שבכולם: "בית הכנסת אינו לשכת אדמו"ר. אל תעשה "מי שברך" ארוך, ממילא איש אינו מקשיב". פשוט לגזור ולתלות בכניסה לכל שטיבל.

ארץ ישראל זה כאן

העלון "ארץ ישראל שלנו" מקיים איזה חיבור כלאיים בין הקצוות המשיחיסטים של חסידות חב"ד ובין הימין הקיצוני בציונות הדתית. השילוב הזה, שבתחומים מסוימים נראה כמעט מתבקש מאליו, מוביל לפעמים לשילובים הזויים מעט. כזה ראינו השבוע: מדור חדש בשם "צרכנות ותיירות ארץ ישראל שלנו" שהחל להופיע בעיתון פרסם "יומיים של חוויה לגוף ולנשמה בח"י אלול". היומיים המדוברים, בחסות "ארץ ישראל שלנו" יתקיימו דווקא במז'יבוז', בברדיטשב ובאינפולי - הכי לא ארץ ישראל.

אהבתם? התעצבנם? השתעממתם? אל תהססו לשתף: Mealel@kipa.co.il. ועכשיו - גם בפייסבוק!