מעלעל לפרשת קרח

מדוע צונזר מאמר הפתיחה בעלון ´שיחת השבוע´ של חסידי חב"ד? האם עבור אלו שגם אחרי 13 שנה עוד מאמינים ש"הרבּ´ה" חי, ניסוח שכולו ´פוליטיקלי קורקט´ לא מספיק?

חדשות כיפה גדעון דוקוב 17/06/07 00:00 א בתמוז התשסז

ביום שלישי הקרוב יציינו המוני בית ישראל את ג בתמוז, יום ההילולא ה-13 של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש. ביום גדול וקדוש זה יכולים הכל לקבל שפע של כוחות וברכות, על ידי התקשרות לרבי, וקבלת החלטות טובות בענייני תורה ומצוות, ובעיקר בעניינים שבהם חי ועסק כל ימיו. יום התעלותו של הצדיק הוא יום התעלות של כל בני הדור, וזו משמעות המושג הילולא.

אל דאגה, לא הפכתי לחב"דניק, לפחות נכון לזמן כתיבת שורות אלה. הקטע בפסקה הקודמת לקוח מתוך עלון השבת האחרונה של "שיחת השבוע" היוצא לאור על ידי חסידי חב"ד, עלון בו נתקל כל מעלעל מתחיל כמעט בכל מקום בו הוא נמצא. הסיבה בגללה טרחתי להעתיק ולהביא את השורות הללו מתוך מאמר הדעה שבעמוד הפותח, היא לטובת אותם אלו שיד הצנזורה הנעלמה דאגה להסתיר מפניהם את הפסקה הזו.

אני לא יודע מה היה בשאר חלקי הארץ, אבל בבתי הכנסת בהם התפללתי השבת בפתח תקוה (כולם בקרבת בית חב"ד המקומי, אגב) צונזרו שורות הפתיחה של מאמר הדעה בעזרת מדבקות לבנות שהסתירו את הכיתוב. יש לציין שהמדבקות, שהסתירו גם את המודעה בצד על "מנהגי יום ההילולא", לא ממש מילאו את מטרתם, והקורא חד העין - כמו עבדכם הנאמן, יכול היה בעזרת מעט מאמץ לקרוא גם את המילים האסורות.

הופעת מדבקות הצנזורה מעוררת תמיהה לא קטנה. הרי כל מי שיקרא את הקטע יראה שהמילה "פטירה", "מוות" או אפילו הביטוי "זכר צדיק לברכה" כלל לא מופיעים שם. התהליך שעבר על "הרבי" מכונה - "התעלות", והמילה היחידה שקצת "מפלילה" את כותבי הקטע היא השימוש במושג "הילולא". האם אפילו השימוש במילה הזו צורכת צנזור?!

נדמה שהרב מנחם ברוד, עורך העלון, עשה מאמץ עילאי על מנת להיות פוליטיקלי קורקט בניסיון להיות מקובל על כל הפלגים השונים בחסידות חב"ד, רק שעבור אלו שגם אחרי 13 שנה עוד מאמינים ש"הרבּה" חי, זה לא מספיק.

השאלה המעניינת היא האם מדובר ביוזמה מקומית של אדם פרטישל בית חב"ד פרטי, או שמא כך היה הדבר גם בשאר חלקי הארץ. אתם מוזמנים להגיב ולדווח מה היה בבית הכנסת שלכם.

לא שבת ולא חודש

עלון מועצת יש"ע מדווח השבת על "עשרות אלפי בני נוער ומבוגרים שגדשו השבוע את היישוב חומש" ביום שלישי האחרון. אני אמנם לא נכחתי שם, אך אני בספק האם גם מי שכתב הדיווח על "עשרות אלפים" נכח שם, לפחות לפני שהוא כתב את הדברים.

לגמרי לא ברור כיצד לא צפתה מועצת יש"ע את היענות הנמוכה יחסית לה זכתה העלייה. מדוע לא ניתן היה לחכות שבועיים כדי שלפחות בני הנוער יוכלו לנצל את החופש הגדול בצורה חיובית? איזו קדושה יתירה או מיוחדות יש בתאריך כו בסיוון, שדווקא הוא נבחר כיום בו יפנו המוני בית ישראל את עצמם מכל עיסוקיהם להפגנה, חשובה כמה שלא תהיה?

טוב, לפחות חידוש קטן כן היה - הרב יובל שרלו היה חתום אף הוא על העצומה הקוראת לעלייה, ולפחות על פי התכנון (כאמור, לא הייתי שם) היה אמור אף להשתתף.

מחזקים את צפון השומרון

כן. אני יודע שהקטע הקודם כבר ידבר על חיזוק צפון השומרון, אבל לצד השקעת המשאבים בהקמתה מחדש של חומש, אני מציע להפגין לא פחות תשובת לב, ואולי אף יותר, לחיזוק של יישוב הנמצא לא רחוק משם - מבוא דותן.

ל"מבוא דותן" התוועדתי במהלך השירות הצבאי בסדיר, כחייל במחנה "דותן" ששכן בסמוך. ליד בריכה חביבה ובית כנסת נעים, גרו קבוצת אנשים, מסורתיים ברובם, שחיפשה איכות חיים לא רחוק מחדרה (כן, יש אנשים שבשבילם זה "מרכז הארץ"), ובלילה ניתן היה ליהנות מהנוף היפהפה שכלל את שלוש הארובות הגדולות של חברת החשמל.

עם החמרת המצב הבטחוני באזור שהיה נחשב לשקט ביותר, החלה גם תנועת הנטישה של היישוב, עד שבשלב מסוים הגיעה לחזק אותו קבוצת אברכים מאת מישיבות ההסדר כמדומני.

כיום מבוא דותן הוא אולי הקו הקדמי של יתרת ישובי צפון השומרון שלא פונו. ממודעת פרסום שהיתה בשבת האחרונה בעלון "באהבה ובאמונה" ניתן ללמוד שכמות התושבים במבוא דותן עדיין מעטה מדי, ושלמקום דרוש חיזוק של עוד כמה משפחות.

נדמה לי שמגורים במבוא דותן זה לא הדבר הכי פשוט כרגע, משלל סיבות שזה לא המקום לפרטן, אבל מי שרוצה לעשות משהו באמת חשוב למען צפון השומרון, כדאי שיבדוק את האופציה.