אי אפשר לשבת בלא חידוש
זה נראה כאילו בכל שבת מתווסף לו עוד עלון למאגר הבלתי נגמר של חומר העלעול השבועי. החבר החדש במשפחה נקרא "בלכתך בדרך", וזו השבת השניה בה הוא יוצא.
העלון, בהוצאת מכון אוצרות החיים ללימוד הלכה שע"י ישיבת ההסדר-גבוהה ראשל"צ, מיועד לעזור בקביעת לימוד הלכה יומית על פי סדר הקיצוש"ע, בבחינת "קיצור קיצור שולחן ערוך". למרות הציניות שבמשפט הקודם, אני בהחלט ממליץ למי שרוצה להקדיש דקה או שתיים כדי להיזכר ולחזק עוד כמה מהלכות היום-יום לקחת את "בלכתך בדרך".
גם השימוש במעין "פורמט כיס" כבר זכה כאן לשבחים על מקוריות בהקשר של העלון "מסביב לשולחן", ועל אף שזה הופך את "בלכתך בדרך" לקצת פחות מקורי, עדיין זו בחירה מוצלחת.
קשה להימנע מהתהייה הרגילה על קצב הגידול של העלונים, אך אם ננסה לרגע להתעלם משאלה זו ולבחון את העלון מצד עצמו אפשר לומר שהוא בהחלט חביב, גם אם חידושים גדולים לא נמצא בו.
שלום רב שובך
אחרי כמה שבועות בהם לא זכיתי לראות את עלון השבת של מכון המקדש, השבת סוף סוף חזרנו ונפגשנו. במקרה, או שלא, נושא הגיליון היה "הסנהדרין", ומאמר המערכת של הרב ישראל אריאל בעמוד הראשון היה "הסנהדרין במקדש ושאלת חידוש הסמיכה".
כידוע, אצל הרב אריאל לא מדובר בשאלה תיאורטית וביחד עם קבוצת רבנים הוא אכן הקים גוף בשם "הסנהדרין". קטונתי מלהיכנס לסוגיה ההלכתית, אך בדבר אחד ברור שה"סנהדרין" מצליחה - יחסי הציבור שלה, הגדולים בהרבה מהשפעתה המעשית על הציבור.
כך לדוגמא, הרב רוזן בטור "נקודת מבט" ב"שבת בשבתו" מתייחס אף הוא ל"סנהדרין", ולמרות שהזווית שלו אחרת לגמרי כמובן ל"סנהדרין" זה רק עוזר במסע הפרסום ויחסי הציבור.
מה רודף אחריכם?
בשבוע שעבר היה זה שאול מייזליש שנתן ל"סנהדרין" ול"פסק" ה"רודף" שלהם על האלוף יאיר נווה את החשיפה לה הם קיוו במאמר המערכת של עלונו - "השבת". דבריו של הרב רוזן הם המשך של הדיון המיותר הזה, דיון שלא מקדם אף אחד לשום מקום, חוץ מאשר את החשיפה של ה"סנהדרין" והפסק שלה שאלמלא כל המאמרים הללו אף אחד לא היה שומע עליו.
אני לא יודע האם האלוף נווה הוא כבשה תמימה או זאב טורף, אבל אין שום סיבה להיכנס לסוגיה הזו רק בגלל עובדת היותו חובש כיפה. הדברים נכונים גם לגבי אלעזר שטרן, כמו גם כל חובש כיפה אחר. מספיק "גורמי חוץ" בוחנים אותם בשבע עיניים בעקבות הכיפה, ודווקא מציבור שאר חובשי הכיפות הייתי מצפה ליחס קצת יותר שוויוני. לא זכורה לי התפלמסות כזו על האלוף אודי אדם, מפקד פיקוד צפון במלחמת לבנון השניה, או על תא"ל גל הירש, ואפילו לא על דן הראל, מפקד פיקוד דרום בזמן הגירוש מגוש קטיף. חבל שאנשים סובלים רק בגלל הכיפה שעל הראש שלהם.
אגב, בשבוע שעבר מייזליש גם טען כי העיתון "בשבע" מצדד באלוף נווה בעקבות שטח הפרסום הגדול שהוקצה למודעת התמיכה בנווה, טענה שתוקנה השבוע בתגובתו של עמנואל שילה באותו עלון.
זה לא המקום
יש הבדל ברור בין "עלון" ל"עיתון", גם אם אנשי "מעייני הישועה" לא בדיוק סגורים עליו. אחד המאפיינים שלו הוא אמנם טכני, אך יש לו השפעה מהותית - כמות המקום. כשמדובר במאמרים יש לכך השפעה, אך על פי רוב ניתן להעביר רעיונות גם בכמות מילים קטנה יותר. לעומת זאת, כשמנסים לפרסם ראיונות בעלוני פרשת השבוע זה כבר יותר צורם.
כך לדוגמא הראיון עם מייסד ומנהל אתר "כיפה", בועז נכטשטרן, שפורסם ב"השבת" נתן תחושה שמדובר רק בטעימה ראשונית, כמו גם הראיון עם הרב רפי פויירשטיין ומשפחתו שפורסם בעלון שהופק במיוחד לכבוד שבת הצדק החברתי שהיתה בשבת משפטים. בשני המקרים היה ברור שהמסגרת שהוקצבה קטנה מכדי להכיל את הדברים, וחבל.