יום שחור לישראל. אולי היום הכי שחור מאז קום המדינה. חטא נורא כפול ומכופל. נרצח יהודי על ידי יהודי בארץ ישראל, וכאילו למען ארץ ישראל. יתר על כן נרצח ראש ממשלה בישראל.
ראש הממשלה, זה ראש הממשלה. הוא אינו אדם פרטי. הוא מרכז את האומה. בתור אדם פרטי, אפשר להטיח כנגדו ביקורת, כאדם אל חברו. בתור ראש ממשלה, צריך לדבר כלפיו בחרדת קודש. מעשה שנכנס תלמיד חכם אצל רבנו הרב צבי יהודה, ושפך אש וגופרית על ראש הממשלה דאז בסגנון נורא. רבינו הקשיב ולא רצה להגיב. כאשר יצא אותו תלמיד חכם, אמר רבנו: על ראש ממשלה בישראל, איני יכול לדבר בסגנון כזה. לרצוח ראש ממשלה מפני שאין מסכימים איתו, אינו רק רצח יהודי, אלא מעין רצח המדינה. וכי כך אפשר לנהל מדינה, כאשר אין מסכימים עם ראש ממשלה, ואפילו יש למשהו ביקורת נוראה ונוקבת עליו – הורגים ?!
חיפשנו בכל התנ"ך ולא מצאנו שדוד אמר ביטוי חריף נגד שאול המלך, אף על פי ששאול רדף אותו כל חייו על לא עוול בכפו, ובוודאי שלא עלה על ליבו לפגוע בו. כאשר כרת דוד את כנף מעילו של שאול על מנת להוכיח לו את הדבר, מיד הציקו מצפונו עד למאוד, כיצד פגע בבגדו של המלך. כאשר סיפר לו הנער הבא מן המלחמה, כי במו ידיו קיצר את חיי שאול, ושגם את כתרו הביא לדוד, ובבדאי חשב בזאת שהוא איש בשורה, ושדוד יקבל אותו בשמחה ויתן לו כבוד גדול – לא כן! דוד קרע בגדיו, בכה, צם וגער: " איך לא יראה לשלוח יד במשיח ה'".
כולנו קורעים את בגדינו ובוכים על אדם יקר בישראל, שמסר את חייו לאומה. לפי הבנתנו חלק ממעשיו לא היו רצויים, אך כוונותיו היו רצויות, ואף על פי שזמם לצמצם את שטח מדינת ישראל, הוא סבר שבזה הוא מציל את העם היושב בציון.
אבל לא רק אותו רוצח אדם, כולנו אשמים, כל אלה המדברים בסגנון של שנאה באומה, מכל המפלגות ומכל הזרמים. כי כאשר מדברים בשנאה, לאט לאט נשחק הקשר אל הזולת, שוכחים שהוא אדם מישראל וחושבים אותו רק לחיה פוליטית בעלמא שניתן להשמידה. הרוצח ינק צידוק ולגיטימציה מאווירה בה נשמעו ביטויים כגון: רבין-בוגד מוסר- רודף רוצח ערב רב. וכי ייפלא שיחפוץ להורגו! אנשים רציניים באים ושואלים ברצינות: שמא לרבין יש דין רודף ורוצח? אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלימה! לאן נפלנו, עד שיש המעיזים להעלות על דל שפתויהם שאלות כגון אלו! איך לא השתיקו בנזיפה כל המדבר מתוך שנאה על ראש ממשלת ישראל, וגם על כל אדם מישראל!
אלו דברים כל כך פשוטים, שאמרתים בעניי בכ"ו באב תשנ"ה, בערוץ שבע: "המפגין שיכה, עליו לדעת שזו יוזמה פרטית שלו, וקל וחומר מי שיפעל באלימות יותר גדולה וישתמש בנשק, צריך לדעת מראש, שאיש אינו עומד מאחוריו, שמראש כולם מוקיעים אותו ומגנים אות, שאף אחד לא ידבר איתו כאשר יישב בבית הסוהר. הוא צריך לדעת שזהו השיגעון הפרטי שלו, שאף אחד אינו מצדיק אותו. נדע שלמלחמת דעות יש מקום, אבל לא באלימות, לא בהרמת יד יהודי על יהודי, ואפילו לא בביזוי ושנאה, אלא אך ורק מתוך שמירת פתיל האהבה והאחווה".
תמיד ידענו שאין אנו מקבלים מדינה על מגש של כסף, שדרך תחיית האומה סוגה בייסורים- אך לפרק נורא כזה של רצח ראש ממשלה, כאילו למען ארץ ישראל, לגיוס השנאה למען עם ישראל- לא פיללנו.
אך בל נתייאש! זה יהיה לנו ללימוד אכזרי ונורא, כי לא בכוח אפשר לכפות דעות על הזולת, אלא רק מתוך שכנוע ואהבה. אחרי פרשת אלטלנה, כתב רבינו הרב צבי יהודה, שעלינו להוסיף אמונה ואהבה, לא לתת לרפיונות השנאה להתאחז בנו, אלא "להתבצר במחסני העוז של אחדותנו הישראלית השורשית ואמונת רוחנו הפינימית" (לנתיבות ישראל א' קכח) נחדל מביטויי שנאה מכל המפלגות ומכל הצדדים, כי כל ביטוי של שנאה גורר תגובה והשנאה הולכת וטופחת ככדור שלג, עד שבאה לידי ביטוי באגרוף ואף ברצח, כעדות התורה שלפעמים אדם רוצח את חברו מפני שהוא "שונא לו מתמול שלשלום".
נזכור כולנו את הקריאה הגדולה של רבינו הרב צבי יהודה: "את אחי אנוכי מבקש", כאשר הגיעו לפני קום המדינה ההתנגשויות בין המחתרות השונות עד לידי שפיכות דמים (לנתיבות ישראל א קו). מעתה נסתכל כל אחד על מעלת חברינו ולא על חסרונותיהם. מעתה נזכור כי המשותף לכולנו הינו גדול לאין ערוך מן המפריד. מעתה ישמור כל אדם מכל מפלגה ומכל ארגון על איכות דיבורו ויבין את אחריותו הנוראה. מעתה, בל יחליט איש עוד, כי רק איתו כל הצדק וכל האמת. מעתה, אל יחפוץ אדם להטיל דעתו בכפיית ידיים על חברו. מעתה אל יגביהה אדם ידו על חברו. מעתה יבטא כל האזרח בישראל את חילוקי הדעות רק במסגרת הדיבור והכתיבה באופן ישר. מעתה יזכור נא כל אחד מאתנו שגם כוונת זולתו לטובה. מעתה יחפש כל אחד דרכים להתאמה, לשיחה ולשיתוף פעולה.
כולנו רוצים שלום עם אויבינו, אך דרכינו מחולקות הן. אך בשלום ביננו, בין אחים ודאי כולנו חפצים ומיד. אם אחרי נפילת ראש ממשלתנו, ראש ממשתנו של כולנו, נלמד את השלום בינינו, אזי זו תהיה נחמתו ונחמתנו. נתאגד כולנו עד שנוכל לומר כי לא לחינם היתה נפילתו, אלא שמעתה החל להיבנות בתוכנו השלום הפנימי.
מעתה נחוס כולנו על נפשנו ועל נפש עמנו, נחדל מחילול השם הנורא של פירוד ושנאה, ונגדיל את קידוש השם הנפלא של "רב שלום- בוניך".
(באהבה ובאמונה תשון תשנ"ה)
נפל ראש ממשלה בישראל
יום שחור לישראל. אולי היום הכי שחור מאז קום המדינה. חטא נורא כפול ומכופל. נרצח יהודי על ידי יהודי בארץ ישראל, וכאילו למען ארץ ישראל. יתר על כן נרצח ראש ממשלה בישראל. - הרב שלמה אבינר.
