סגור

כלכלת קורונה | כיצד הקורונה פגעה בתעסוקת נשים

לרגל יום האישה הבינלאומי, שירות התעסוקה מציג את משבר הקורונה התעסוקתי, בראי מגדרי. נשים או גברים: מי יצאו יותר לחל"ת? מי יקלע לאבטלה ממושכת? ולמה גברים ערבים נפגעו יותר? וגם - תמונת מצב עדכנית בנוגע לתעסוקת והשתכרות נשים דתיות

חדשות כיפה
כג באדר התשפא
,
07 במרץ, 2021 12:35

צילום: שירות התעסוקה

לרגל יום האישה הבינלאומי שיחול השבוע, מציג היום (א') שירות התעסוקה ניתוח עומק הבוחן את ההשפעות התעסוקתיות של משבר הקורונה על נשים לעומת גברים בישראל. על פי מחקרו של ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה, עולה כי נשים וגברים נפגעו תעסוקתית ממשבר הקורונה, אלא שאופייה של הפגיעה בכל אחד מהמגדרים היה שונה וכתוצאה גם היקפיו והשלכותיו.

ככלל, שיעורן של נשים בקרב הנרשמים כדורשי עבודה גבוה משמעותית משיעורם של הגברים עם הכניסה לכל אחד משלושת הסגרים ובמהלכם, כאשר בין הסגרים השיעורים הולכים ומשתווים ומתקרבים לחלוקה שנהגה קודם לפרוץ משבר הקורונה. בנוסף, מצא ד"ר זהר, כי סיבת הרישום המרכזית בקרב נשים היא יציאה לחל"ת, כלומר הן דורשות עבודה בעלות מעסיק, לעומת גברים אצלם ניתן למצוא שיעורים גבוהים יותר של נרשמים שאינם בחל"ת, לרוב מפוטרים, עובדה החושפת אותם לסיכון גבוה יותר להדרדר לאבטלה ממושכת.

לשיטת ד"ר זהר, נשים נפגעו ממשבר הקורונה בשני אופנים – במישרין ובעקיפין. אלו שנפגעו במישרין הן נשים העובדות במשלחי יד שנאלצו להיסגר עם הכניסה לסגרי הקורונה (לרוב, לתחומי החינוך, ההוראה, ההדרכה, המכירות והשירותים) אשר הושפעו מתנועת האקורדיון שאפיינה את המשק הישראלי בשנת הקורונה. אולם, גם נשים שאינן עובדות במשלחי היד שנפגעו יותר במהלך הסגרים הושפעו בעקיפין ממשבר הקורונה. לדברי ד"ר זהר, אפשר שהדבר נובע בחלק מהמקרים משיקול כלכלי משפחתי – זוגות מעדיפים שבעל השכר הגבוה ימשיך לעבוד ובעל השכר הנמוך יממש זכאותו לדמי אבטלה, לרוב נשים מרוויחות פחות מגברים והן אלו שנאלצות לוותר על עבודתן.

הפגיעה הישירה: יותר נרשמות מנרשמים במהלך סגרי הקורונה היא ביטוי לאי שוויון מגדרי 

ככלל, לכל אורך שנת הקורונה היו יותר נרשמות מנרשמים, אלא שהפער ביטא את תנועת האקורדיון שאפיינה את המשק בשנה זו – עם הכניסה לסגרים, עלה שיעורן של נשים בקרב דורשי העבודה, וממילא גם הפער המגדרי. עם היציאה מהסגרים ובין הסגרים, הלך הפער והצטמצם, אם כי לא נסגר.

למעשה, במהלך השנה החולפת שיעורן של נשים בקרב דורשי העבודה נע בין 52.5% ל 58.5%, כאמור בהלימה לכניסה וליציאה מהסגרים. כאשר באפריל הגיע מספר הנשים דורשות העבודה לשיא ועמד על 621,081 לעומת 500,246 גברים.

צילום: דוברות שירות התעסוקה

מספר ושיעור הנשים הרשומות בשירות התעסוקה, 2019-2020

 

הפגיעה העקיפה: נשים משלמות את מחיר סגירת מערכת החינוך, גם אם אינן עובדות בה

נתוני שירות התעסוקה מראים שיעורן של אמהות לילדים תלויים (מתחת לגיל 18) גבוה ב 20%(!) מאשר שיעורם של האבות לילדים תלויים. המשמעות היא, מסביר ד"ר זהר, שכאשר מערכת החינוך נסגרת ולילדים אין מסגרות מי שבדרך כלל נאלץ להשגיח על הילדים הן האמהות. לשיטת ד"ר זהר, הדבר מבטא בעיקר החלטה כלכלית, כאשר בן הזוג שמשתכר בשכר גבוה יותר הוא זה שימשיך לעבודה, בעוד בן הזוג שמשתכר בשכר נמוך יותר ושיעור התחלופה בין שכרו לבין הקצבה המשולמת לו גבוה יותר יממש זכאותו לדמי אבטלה ולרוב נשים משתכרות פחות מגברים.

 

צילום: דוברות שירות התעסוקה

חלוקה מגדרית והורות בממוצע לאורך שנת 2020

השפעות הקורונה התעסוקתית בראי המגדר בהתפלגות לפי מגזרים: במגזר היהודי, החרדי והלא חרדי, נשים נפגעו יותר ואילו במגזר הערבי הגברים נפגעו יותר

ההשפעה של מאפייני התעסוקה שקדמו למשבר הקורונה השפיעו גם על שני מגזרי האוכלוסייה היהודית – החרדית והלא חרדית כאחד. אלא, שאצל החרדיות הדבר קשור גם לעובדה ששיעורן של נשים חרדיות בשוק העבודה גבוה משמעותית משיעורם של הגברים החרדים. כך, שמטבע הדברים שיעורן גם בקרב דורשי העבודה צפוי להיות גבוה יותר. לעומת זאת, במגזר הערבי המגמות הפוכות ושם שיעור הגברים בקרב דורשי העבודה היה גבוה משמעותית משיעור הנשים, אלא שכאן הדבר נובע מהעובדה שבמהופך מהמגזר החרדי במגזר הערבי שיעור הנשים בשוק העבודה נמוך משמעותית משיעור הגברים וכתוצאה גם בשיעור דורשי העבודה.

הפגיעה ארוכת טווח לכל אחד מהמגדרים

בעוד התקדמות הקריירה של נשים נפגעת נוכח המשבר, הגברים עלולים להיקלע לאבטלה ממשוכת ולהתקשות לשוב למעגל העבודה גם בשוק המשבר

כאמור, נשים פגיעות יותר לתנודות אקורדיון הסגירה-פתיחה שמאפיין את שנת הקורונה ולכן, ממילא עולה שיעורן בקרב דורשי העבודה עם הכניסה לסגר ויורד עם היציאה ממנו ובינות לסגרים. הדבר בא לידי ביטוי בכך ששיעור דורשות העבודה שבחל"ת גבוה משיעור דורשי העבודה שבחל"ת, המשמעות היא שסיכוי החזרה לעבודה של דורשות העבודה גבוה משל דורשי העבודה משום שכביכול יש להן מעסיק/ה שאליו/ה ישובו בשוך הסגר ובהמשך גם המשבר. מנגד, כאשר לדורש עבודה אין מעסיק הוא עלול להיקלע לאבטלה ממושכת ולהתקשות לשוב למעגל העבודה גם בשוך המשבר.

צילום: דוברות שירות התעסוקה

שיעור הגברים והנשים שפוטרו

המעניין הוא, שהסיכויים של גברים להיקלע לאבטלה ארוכת טווח גבוהים יותר לא רק בנסיבות של פיטורים אלא גם בנסיבות של חל"ת. נתוני שירות התעסוקה מלמדים כי הן בפיטורים והן ביציאה לחל"ת שיעור הגברים הנמצאים באבטלה ארוכת טווח, קרי הגבוה מחצי שנה, הייתה גבוהה יותר לאורך כל חודשי שנת הקורונה.

כך, למשל, בעוד בחודשים ינואר 2021, ודצמבר, נובמבר ואוקטובר 2020 שיעור הגברים הנמצאים בחל"ת למעלה מחצי שנה עמד על 55.8%, 55%, 53.2% ו 50.3%, בהתאמה, בקרב נשים השיעורים המקבילים עמדו על 38.6%, 46.3%, 51.4% ו 42.2%. גם כאן, אנו רואים כיצד נשים תלויות יותר בתנודתיות של שוק העבודה במהלך שנת הקורונה, בעוד גברים פחות – בין אם יצאו לחל"ת סיכוייהם להיקלע לחל"ת ממושך גבוהים יותר ועל אחת כמה וכמה אם פוטרו. כלומר, גם כאן באה לידי ביטוי העובדה שמשלחי היד בהם עובדים הגברים תלויים פחות בתנועת האקורדיון של הסגר.

 

ומה בנוגע לנשים דתיות בשוק העבודה?

בתוך כך, ניתוח נתונים שמפרסם החוקר אריאל פינקלשטיין, שנערך עבור תנועת נאמני תורה ועבודה, מצייר תמונת מצב עדכנית גם בנוגע לתעסוקת והשתכרות נשים דתיות.

על פי הניתוח, נשים דתיות לומדות בהיקפים מאוד גבוהים חינוך ומקצועות תומכי רפואה, בריאות וסעד (סיעוד, ריפוי בעיסוק וכדומה) וממעטות מאוד ללמוד מקצועות מדעיים ומקצועות הייטק וכן להשתלב בתעסוקה במקצועות אלו, בהשוואה לנשים חילוניות. 

הנתונים עומדים בניגוד לנתוני המיצ״ב ולנתוני הזכאות לבגרות, המצביעים על כך שזכאותן לבגרות של בנות דתיות היא הגבוהה ביותר מכל המגזרים ובבחינות המיצ"ב הן מצליחות במדעים אפילו יותר מבנים דתיים. עם זאת, הנתונים מצביעים גם על כך שדתיות ממעטות לגשת לבגרויות במקצועות המדעיים. 

נתון נוסף העולה מניתוח המחקרים מצביע על כך שנשים דתיות משתלבות הרבה פחות בתפקידי ניהול במקומות עבודתן, גם בהשוואה לגברים דתיים (מספרם של הדתיים בכלל בתפקידי הניהול נמוך בהשוואה לזה של החילוניים). בנוסף, הן גם ממעטות לפנות לדרך עצמאית וברובן המכריע עובדות כשכירות. בהתאם, דתיות משתכרות פחות ממקבילותיהן, הנשים החילוניות. 

ניתוח הנתונים, המבוסס על נתונים רשמיים מהלמ״ס, מס הכנסה וגורמים רשמיים נוספים, מופיע בספר חדש הרואה אור בימים אלו: החברה הדתית לאומית בנתונים.

 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

"חזרות". המנצחים הגדולים צילום: איציק בירן ואלירן אביטל

טקס פרסי האקדמיה: "חזרות" ו"מנאייכ" הן הזוכות הגדולות

קרא עוד