למה אנחנו לא הורסים כנסיות? הרב אבינר משיב

למה מתכוון הרמב"ם בדבריו, מה המקצוע אליו צריך לשאוף תלמיד ישיבה, ולמה איננו מחריבים את הכנסיות, שהן עבודה זרה? הרב שלמה אבינר בשו"ת ס.מ.ס

הרב שלמה אבינר
טז בשבט התשפ
,
11 בפברואר, 2020 21:30
הרב שלמה אבינר

הרב שלמה אבינרצילום: יונתן זינדל/פלאש 90

גריסי פנינה

ש: האם גריסי פנינה הם חמץ?

ת: בדרך כלל, לא.  לכן, למכור.

סיום קריאת המגילה לאחר צאת הכוכבים

ש: האם מותר לקרוא את המגילה בברכה כאשר יודע שיסיים אותה לאחר צאת הכוכבים?

ת: לא נראה.  יש דברים שזה כך כמו שמונה עשרה לפי חלק מהפוסקים (ערוה"ש או"ח י ה.  שו"ת מנחת יצחק ד מח), אבל לא מצאנו כן בפוסקים לגבי קריאת מגילה (הג"ר גמליאל רבינוביץ שאל שאלה זו להג"ר חיים שלום הלוי סגל, מו"צ בבי"ד של הגרי"מ שטרן ומח"ס שו"ת בירורי חיים, וגם השיב שאין לברך, כי ספק ברכות להקל.  גם אני אודך - תשובות הגרח"ש הלוי סגל ב מח - מ"צ).

יראה לי שברמב"ם

ש: מה הכוונה "יראה לי" שברמב"ם?

ת: שאין לו ראיה מפורשת מן התורה שבעל פה אלא זו סברא (וכן אמר הג"ר צבי מאיר גינזבערג, ראב"ד אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה.  ניצוצי צבי מאיר עמ' לג בהערה.  ויש ספר שלם המבאר כל מקום ברמב"ם שכתב הלשון "יראה לי": מראות הים לרב יצחק משה אנסבכר.  והרבי מסטמאר אמר שגם אם הרמב"ם כותב "יראה לי" הרי זה נחשב כפסק של הרמב"ם. הרבי אמר זאת על דברי הרמב"ם [הלכות אבל פ"ד] שכתב: "יראה לי שנחמת אבלים קודם לביקור חולים, שניחום אבלים גמילות חסד עם החיים ועם המתים".  ומעשה שהיה כך היה, בשנת תש"ו בתקופה שגר הרבי מסטמאר בירושלים עיה"ק, נחלה אז קשות, והרופא צוה עליו שלא יצא מפתח ביתו כמה ימים.  ביום השלישי רצה הרבי לצאת לנחם את הרה"ח ר' הערש אייכלער ז"ל שישב שבעה על פטירת אביו הרה"ח ר' מאיר ז"ל מתלמידי אביו קדושת יו"ט זי"ע. המקורבים ביקשו ממנו שלא ילך, אבל הרבי לא הקשיב להם והלך לנחם את ר"ה אייכלער הנ"ל.  כראות זאת הרה"ח ר' צבי פנחס מאשקאוויטש ז"ל, שאל את הרבי כיון שהרבי כבר יצא מביתו לנחם אבלים, אפשר כדאי לבקר חולה אחד מהחסידים ששוכב על ערש דוי בביה"ח שערי צדק.  ענה לו הרבי: באמת קשה לי ההליכה מאוד.  אבל היות שבמצות ניחום אבלים מטיבים גם עם הנשמה, על כן חשוב לו מאוד לקיים מצוה זאת, אע"פ שקשה לו מאוד, משא"כ בביקור חולים.  העומדים שם תמהו מאוד על דברי הרבי, עד שהסביר להם אח"כ שהענין הוא עפ"י הרמב"ם הנ"ל.  ניצוצי תומר ח"ב עמ' פ-פא והערה סו ועמ' קנו.  

ופעם כשהג"ר משה פיינשטיין הלך לנחם אבלים, הוא אמר לנכדו הרב מרדכי טנדלר, שמובא ברמב"ם [הלכות אבל יד, ז] שניחום אבלים קודם לביקור חולים, שניחום אבלים גמילות חסד עם החיים ועם המתים, ואמר הגרמ"פ שזה ענין של קבלה [כלומר שאי"ז מפורש בש"ס], ושכמה מקומות פוסק הרמב"ם כפי עניינים של קבלה.  אבל למעשה בעניינינו לא היתה ברירה להקדים הניחום אבלים לביקור חולים, כי הביקור חולים היה לבקר אדם זקן ואם היינו מתאחרים הוא כבר היה הולך לישון ולא היה באפשרותינו לבקרו. ובכלל אין ברור שזה קפידה כל כך להקדים בזמן את זה לפני זה, דיותר מסתבר שעיקר כוונת הרמב"ם רק אם יש ברירה לעשות או את זה או את זה, דעל זה כתב שניחום אבלים קודם ודוחה הביקור חולים, ולא מיירי באופן שבין כך יעשה את שניהם, ולענין להקדים את המעשה הזה לזה.  מסורת משה ח"ג עמ' רפד - מ"צ).

ברכה על אפיית מצה

ש: למה לא מברכים על אפיית מצה?

ת: כי אין זו מצווה אלא מכשירי מצווה, כגון עשיית ציצית או תפילין או סוכה.

מקצוע תלמיד ישיבה

ש: מה המקצוע שצריך תלמיד ישיבה לבחור אחרי יציאתו מן הישיבה?

ת: הכי טוב זה חינוך, ללמד תורה.  אך לא כל אחד מתאים, לכן יבחר מקצוע על פי שלוש אמות מידה: נטיה, כשרון, צורך לאומה.

קריאת "ואת" של עשרת בני המן

ש: ראיתי בשם הגראי"ל שטיינמן, שמסתבר שאין קפידא לקרוא דוקא את ה'ואת' שכתוב אצל כל אחד מעשרת בני המן, אלא הוי מן הכתב גם אם יקרא לכל בני המן מאותו 'ואת' (קובץ פורים – במשנתו של הגראי"ל שטיינמן – אדר תשע"ד).  מה דעת הרב?

ת: נראה שזה חידוש גדול וצריך הוכחה לזה (ובעת קריאת עשרת בני המן הרבי מסטמאר החוה באצבעו על כל תיבה כדי להביט על תיבת 'ואת' השייך לכל שורה ושורה.  סדר ימי הפורים דברי יואל עמ' נא – מ"צ).

"בליל הוא נדדה שנת המלך" בניגון שמנגנים בימים הנוראים

ש: למה אנחנו אומרים הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" בניגון שמנגנים בימים הנוראים?

ת: זה היה לילה חשוב של מידת הדין, לילה של הכרעה, כמו בימים הנוראים.

שלום עליכם ליל פסח ליל שבת

ש: האם ערב פסח שחל ליל שבת, אומרים שלום עליכם ואשת חיל?

ת: כן, ויש פוסקים שלא.

החרבת הנצרות

ש: כיון שהכנסיות הן עבודה זרה, למה איננו מחריבים אותן?

ת: זו אחת הטענות של הרבי מסטמאר נגד הקמת המדינה, כי הרי אם שולטים כאן צריך להשמיד את הע"ז בארץ.  אבל כבר אמרו חז"ל, שאין להרוס אם אחר כך נצטרך לבנות אותן מחדש.  מדרש המובא בספר התקופה הגדולה (אמר רבי יוחנן בן זכאי: "אל תסתור במותיהם [של גוים] שלא תבנם בידך, אל תסתור של לבנים שלא יאמרו לך בא ועשם של אבנים".  אברות דרבי נתן נ"ב פי"א.  התקופה הגדולה עמ' רס-רעג.  ועיין ספר עלה נעלה סי' לח.  ויש הוכחה במציאות בימינו: יהודי אחד שרף את כנסיית הלחם והדגים, והמדינה שיחזרה אותו אפילו באופן יותר יפה... – מ"צ).

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
12.02.2020

1. שאלות בגין פר' עודד גז (יוסף בן אליה)

שאלות עקב פ' עודד גז בהקשר לסרבנות גט , לפי הבנתי , תאירו נא את עיניי
1- התורה נתנה רשות לגבר לגרש את אישתו ולא נתנה רשות לאישה לגרש את בעלה לפי רצונה , למה ?
2- התורה חייבה את הבעל לגרש את אישתו בעל כחו רק אם הוא גורע ממנה לפחות 1 מ 3 זכויותיה הבסיסים , כסות שאר ועונה ,
3- נראה לי שרוב גדולי הדור , מימים ימימה עד היום שכבודם ופרנסתם לא תלוים במדינה ישירות , אשר חוקיה לפעמים מורדים בחוקים ומשפטים של תורת השם ביד משה , מתנגדים לגט מעושה , ולעומתם , רוב דייני ובכירי בתי הדין של המדינה , שכבודם פרנסתם הנדיבים, ונאמנותם בידי המדינה משתמשים בשיגרה היום יומית בגטים מעושים בכל דרגות הלחץ הדרוש לפי כושר הסיבולת של כל גבר וגבר בשביל שכל אישה שחפצה בכך תוכל לגרש את בעלה תוך כשנה נגיד
4- אולי התורה נתנה את האחריות לגרש לגבר כי הוא פחות פזיז ודעתו לא קלה על ההדק , ואולי בגלל זה שנהגו בתפוצות לפי התורה ממה ששמעתי מאבי וזקנים , אחוז הגירושין וחורבן בתים בישראל היה נמוך בהרבה , וזוגות לפעמים פחות טובים מאיתנו הצליחו לעבור יחד עד זקנה בחיים משותפים , על כבודם ופרותיהם , ועכשיו שנתנו את הזכות לאישה שדעתה קלה ולא מודעת בשיקול דעת מראש לעוני , לסבל , לבדידות , להרס הילדים , להפקרות ולקלון ולהפסד פירות, לגרש את בעלה בביריונות ולמראית עין כנגד התורה , כך נראה , אחוז הגירושין נמדד בכ- 30% בימינו
5- האם כדאי מכאן ולהבא לחשוש מגטי הרבנות ולסמוך לייחוסין רק לגטי מהדרין של בתי דין עצמאיים וביוזמת הבעל , אלה אם כן גרע 1 מ-3 זכויותיה הבסיסים ,
6- במשך אלפי שנים היהודים בארץ ובגולה התחתנו על ידי חופה וקידושים , ועדים קהילה , קהילה בלי התערבות של המלכות כלל , מה הצורך ברבנות אם כן לחופה וקידושים,
7- בקשר לעדות , אם מאה אנשים עדים בפועל למאורע , לא משנה חתונה , קידוש לבנה או אפילו רצח , ונפסלו כמה עדים מכל סיבה , כל עוד נשאר 2 ,3 עדים שהם כת כשרה , העדות תהייה קיימת הלא כן ? ואם הטעו אישה בשגגה שהיא פנויה כאשר היא אשת איש והלכה לאיש אחר האם היא מותרת לבעלה הראשון , אם הוא לא כהן ,כיוון שהיא לא מעלה בו מעל אלה בשגגה נעשה הדבר , סימוכין בת שאול ודוד המלך שהיה מה שאומרים היום סרבן גט עשרות שנים , אשמח לשמוע ולהחכים על כל אלה , יוסף בן אליה

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ברכת כהנים בכותל. ארכיון צילום: הקרן למורשת הכותל המערבי

ברכת הכהנים בכותל תתקיים במתכונת מצומצמת ותשודר בלייב

קרא עוד